המשנה לנשיאה א' ריבלין:
1. לפנינו שלושה ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נ' סולברג). בית המשפט המחוזי קבע כי בכתבה ששודרה בערוץ ה-2 של הטלביזיה ביום 22.11.2004, במסגרת התכנית "עובדה", נמצאה לשון הרע כלפי המערער בע"א 751/10 (להלן: סרן ר').
הערעור הראשון (ע"א 751/10) הוגש מטעם סרן ר', ובו מעלה הוא טענות כנגד גובה הפיצוי שנפסק לו בגין פרסום לשון הרע. שני הערעורים האחרים (ע"א 1236/10 וע"א 1237/10) הוגשו מטעם ד"ר אילנה דיין (להלן: דיין), אשר ערכה והגישה את הכתבה, ומטעם חברת טלעד אולפני ירושלים בע"מ (להלן: טלעד), אשר שידרה את הכתבה. דיין וטלעד יקראו להלן יחד גם: המערערות.
סיפור המעשה
(א) האירוע
2. הבסיס לכתבה הוא אירוע בטחוני שאירע במוצב גירית (להלן: המוצב), אשר עד לפינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה היה ממוקם בדרום הרצועה, בסמוך לגבול המצרי ולציר פילדלפי, כמאתיים מטרים מהעיר רפיח. מוצב גירית היה אחד בשרשרת של מוצבים שהוקמו ברצועת החול שבין רפיח לבין ציר פילדלפי. השטח בן כשלוש מאות מטרים שבין מוצב גירית לבין רפיח הוגדר כ"אב"ם" - אזור בטחוני מיוחד, בו חלות הוראות מיוחדות לפתיחה באש, וחל איסור על תנועת פלסטינים. בעלי הדין חלוקים, גם היום, על הדרך הראויה לתאר את ההתרחשויות אשר אירעו באותו היום, אך כהרגלה של ערכאת הערעור, לא נהרהר אחר קביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, ונתבסס על התיאורים כפי שתוארו על-ידי בית המשפט קמא.
3. פיגועים ומתקפות טרור היו דבר שבשגרה באזור, באותה העת, במוצב גירית ובמוצבים הסמוכים. כשבועיים לפני האירוע חדר מחבל לאחד המוצבים הסמוכים והרג קצין ושני חיילים. התרעות מודיעיניות התריעו על כוונות מחבלים לערוך פיגוע דומה גם במוצב גירית. על כן, בתקופה שלפני האירוע ובמהלכו היו חיילי המוצב מצויים במצב של כוננות. רמת הכוננות הגבוהה התבטאה גם בכך שחיילי המוצב ישנו בחדר האוכל הממוגן ולא בחדרי המגורים הרגילים, מחשש לחייהם.
4. סרן ר' שירת אז כמפקד הפלוגה המסייעת בגדוד שקד של חטיבת גבעתי, היא הפלוגה שאיישה באותה עת את המוצב. הוא נכנס לתפקיד זה כחודשיים לפני האירוע. בליל האירוע ישן סרן ר' בג'יפ כדי להיות מוכן יותר להגיב לאירוע בטחוני. בבוקר יום ה-5.10.2004. נראתה דמות חשודה בסמוך למוצב. בדיעבד נודע כי הייתה זו אימאן אל-האמס, תושבת רפיח בת שלוש עשרה שנים ועשרה חודשים (להלן: המנוחה). אל-האמס נצפתה לראשונה בסמוך לשער רחבת הרק"ם של המוצב (רחבה הסמוכה לשער המוצב, חיצונית לו, בה מתבצעים טיפולים בכלי רכב משוריינים). החיילים שהיו אמורים לאייש את עמדות התצפית של המוצב לא מילאו את תפקידם, ולכן זוהתה אל-האמס בשלב מאוחר, כשהיא כבר קרובה מאוד לשער המוצב.
כאשר שמעו חיילי הפלוגה על זיהוי הדמות החשודה, סברו הם כי מתרחש האירוע הביטחוני שמפניו הוזהרו. החיילים אשר שמרו בשער המוצב פתחו בירי לעברה, אזעקת חירום הופעלה במוצב, ומערכת הכריזה השמיעה קריאה של "מחבל במוצב". במקביל, העיר החובש הפלוגתי את סרן ר' בקריאה דומה. מיד לאחר מכן רץ סרן ר' אל עבר שער המוצב. בזמן זה השליכה המנוחה תיק שחור בסמוך לסוללה והחלה לרוץ לכיוון מזרח. המנוחה נפגעה מן הירי שנורה לעברה, ונשכבה מאחורי תלולית חול שהסתירה אותה מעיניהם של חיילי המוצב. סרן ר' עשה את דרכו בריצה לכיוונה, יחד עם הקשר שלו ועם שני קצינים נוספים. או אז הודיע החייל שישב בעת"ף (עמדת התצפית הממוקמת על מגדל גבוה בסמוך לשער המוצב), כי מדובר ב"ילדה בת עשר בערך". הדיווח לא הגיע לאוזניו של סרן ר', שלא האזין לקשר.
5. בשלב זה לא ידע סרן ר' אם המנוחה נהרגה מן הפגיעה. הוא הודיע בקשר כי "אני ועוד גפרור מתקרבים עוד יותר קדימה, לוודא את ההריגה". ביחד עם קשר הפלוגה התקרב סרן ר' אל המקום בו הייתה המנוחה. הוא התקרב לעברה וירה שני כדורים ממרחק קצר כדי "לנטרל" את הסכנה הנובעת ממנה, ושב לאחור. לאחר מספר רגעים חזר על עקבותיו וירה צרור לעבר המרחב שממזרח למקום שבו שכבה המנוחה. אחר כך חזרו סרן ר' והקשר אל הסוללה. ר' זיהה את התיק שאותו השליכה המנוחה, וירה לעברו כדי לנסות להפעיל את חומרי הנפץ למקרה שהתיק מכיל כאלה. התיק לא התפוצץ, לכן הורה סרן ר' להוציא דחפור ממוגן שיקבור את התיק בחולות. במקביל, צלף שהיה ברפיח ירה כדור אל עבר אחד הלוחמים שהיה בסמוך לסרן ר'.
6. לאחר מכן עדכן סרן ר' את החמ"ל ואת העמדות בקשר, במילים אלה: "קבל תמונת מצב. שים לב, אחרי זיהוי של הדמות שהגיעה מכיוון רחבת הרק"ם. הדמות הזאת הגיעה עד הסוללה של רחבת הרק"ם שנמצאת למטה. הגיעה לסוללה המערבית, עצרה, שינתה כיוון תנועה לכיוון דרום שזה לכיוון המגן. הגיעה לפתחה בסוללה שנמצאת מול אחד א' ואחד ב'... הונח שם התיק והיא רצה וחזרה לכיוון מזרח. תוך כדי היציאה שלנו מהמגן ביצענו אש. נשכבנו על הסוללה ברק"ם, ביצענו אש והרגנו אותה. אני מעריך שמדובר בנערה בין 15 ל-18. לא יכול להגיד לך בדיוק כמה. 15-18. לא בטוח שזו בחורה, לא בטוח, יש לה, לבשה מכנסיים ג'ינס וגופייה, חולצה. כמו כן היתה עם כאפייה על הראש...". הדובר בחמ"ל המוצב שאל אז "מה עם התיק? עדיין בנקודה? יש חשש למתנה?" סרן ר' המשיך והשיב: "התיק בנקודה, היא התרחקה 15 קצרים, אני, אני גם וידאתי את ההריגה. התיק בינתיים פה נמצא, נמתין ונשמור עליו בנקודה חמה, עד שיגיעו מקצוענים, עבור... כאן קודקוד, צריך לחדד את זה לכולם. תחנות ספרד קודקוד. יכולים להגיע עד הרחבה, יכול להיות שגם היה מתוכנן אירוע משיכה. יכול להיות שנשלחה עם תיק. יכול להיות שהיתה לה חגורת נפץ על הגוף שלה, ובכלל יכול להיות שרצתה לעשות לנו מבחן לראות איך אנחנו מגיבים. כאן קודקוד, כל מי שנע, זז, במרחב, גם אם זה בן שלוש, צריך להרוג אותו. עבור". (ההדגשות הוספו - א' ר').
לאחר סיום האירוע שיבח סרן ר' את החיילים שלקחו חלק בפעולה מחד גיסא, אך נזף מאידך גיסא בחיילים ששמרו בעת"ף על כישלונם לזהות את הדמות החשודה בשלב מוקדם יותר. בשבוע שלאחר האירוע נערכו תחקירים צה"ליים אודותיו, על ידי המג"ד, מפקד חטיבת גבעתי, מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ותחקיר על-ידי מפקד אוגדת עזה. בתחקיר האחרון נקבע כי סרן ר' פעל כראוי. מסקנות התחקירים אושרו על-ידי הדרגים הגבוהים בצה"ל, לרבות הרמטכ"ל.
7. בהודעת דובר צה"ל שהוצאה לכתבים בעקבות האירוע נאמר כך: "כח צה"ל זיהה פלסטינית חשודה מתקרבת לעבר מוצב צה"ל, מרחק מאות מטרים מרפיח, תוך כדי שהיא נעה בשטח אסור לתנועת פלסטינים ומאופיין בפיגועים כנגד כוחותינו, כאשר היא נושאת עימה תיק. כוח צה"ל פתח לעברה באש והנ"ל זוהתה משליכה את תיקה ובורחת חזרה לשטח פלסטיני, במקביל נפתחה אש מהשטח הפלסטיני אל המוצב... הנערה החשודה נפגעה והתיק אשר חשוד כממוטען ייבדק על-ידי כוחות החבלה".
8. ברקע הדברים, יש לציין כי שררה אווירה קשה בקרב חיילי הפלוגה. הפלוגה התאפיינה במשמעת ירודה ומערכת היחסים בין המפקדים לחיילים הייתה עכורה. כמו כן התנהלה בפלוגה מערכת של חלוקת מעמדות בין "צעירים" ל"ותיקים". ה"וותיקים" הטילו על ה"צעירים" איסורים רבים ושונים, וביניהם איסור להיכנס למועדון הפלוגה ואיסור להיכנס למקלחות בזמן שנמצאים שם "ותיקים". ה"ותיקים" קיבלו גם זכויות יתר, כמו הזכות לקבל אוכל ראשונים בחדר האוכל. סרן ר', שהצטרף כאמור לפלוגה רק כחודשיים לפני האירוע, לקח על עצמו את הפיקוד עליה כאתגר, נלחם במציאות זו בגלוי, והורה על ביטולם של כמה מה"נהלים" שהיו נהוגים בה. מאבק זה עורר התנגדות חריפה בקרב ה"ותיקים", אשר בתגובה השחיתו רכוש בפלוגה וניסו להלך אימה על סרן ר' ועל יתר חיילי הפלוגה.
(ב) הסיקור התקשורתי
9. האירוע הכה גלים באמצעי התקשורת וזכה לסיקור תקשורתי נרחב. על אף נוסחה של הודעת דובר צה"ל, בו נשמר טון ניטרלי יחסית, היה הסיקור מלווה, על-פי רוב, בביקורת חריפה כלפי סרן ר' ובאווירה עוינת כלפי אופן התנהלותו. במהדורת החדשות ששודרה בערב האירוע בערוץ 2 נאמר כי "הטענה היתה שהחיילים חששו מפיגוע אבל מהר מאד התברר שהיא היתה בדרך לבית הספר. בילקוט היו ספרים"; בגוף הכתבה צוין "הבוקר היא יצאה מביתה לכיוון בית הספר בדרך שהיא רגילה לעשות מדי יום יחד עם בני כיתתה. עדי ראייה סיפרו שלפתע נפתחה לעברה אש מעמדת צה"ל שניצבת על קו הגבול והיא נהרגה במקום". בעיתון "ידיעות אחרונות" של סוף אותו השבוע, מיום 8.10.2004, התפרסמה כתבה נרחבת שכותרתה "המ"פ רוקן מחסנית על גופת בת ה-13". צוטט שם, מפי חיילים בפלוגה, כי "המ"פ יצא עם החפ"ק שלו... הוא הסתער לכיוון שלה לבד. הוא ירה בה שני כדורים, חזר אחורה לחפ"ק - ואז נתן לה צרור אוטומט... אין שום סיבה הגיונית למה שהוא עשה - לא לירות בה את שני הכדורים ובטוח לא את הצרור שאחרי. זה הדבר הכי מחליא שראיתי בשירות שלי..." וכי "הוא פשוט רוקן עליה מחסנית וחזר לכיוון הכח".
10. כעבור יומיים הוציא דובר צה"ל הודעה לעיתונות לפיה: "בצה"ל מודעים לכך שמדובר באירוע שתוצאותיו קשות. ההאשמות המיוחסות הינן כבדות ומחייבות סדרת תחקירים מקיפה ויסודית, אשר החלה אתמול, 09/10/04, בתחקיר מפקד הגדוד ותמשיך בתחקירי מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד הדרום ותוצג לבסוף לרמטכ"ל". באותו ערב שודרה במהדורת חדשות ערוץ 2 כתבה נוספת, אשר השמיעה "עדויות של חיילי המוצב ברפיח שטוענים כי המפקד שלהם וידא את הריגתה של ילדה פלסטינית...". כעבור יומיים נוספים הודיע דובר צה"ל כי בעקבות התחקירים שנעשו "הוחלט כי מפקד הפלוגה... יושעה בשלב זה מתפקידו, זאת לאור כשלים שהתגלו בתפקודו במהלך האירוע". בינתיים נפתחה חקירה מטעם המשטרה הצבאית החוקרת. במוסף שבת של העיתון "ידיעות אחרונות" מיום 15.10.2004 התפרסמה כתבה אשר דחתה בזלזול את גירסת צה"ל לאירועים. ידיעה נוספת בעיתון 'ידיעות אחרונות', ביום 17.10.2004, סיפרה לקוראים כי "הרמטכ"ל מאמין למ"פ", וכי "קיבל את טענתו שלא ביצע וידוא הריגה", בעוד "חקירת מצ"ח בנושא נמשכת".
11. גם לאחר שנעצר סרן ר' הוסיפו להתפרסם כתבות בנושא בכלי התקשורת. במוסף '7 ימים' של העיתון 'ידיעות אחרונות' מיום 12.11.2004 פורסמה כתבה תחת הכותרת "וידוא הריגה? לא מכיר דבר כזה". בכתבה הזו הובאה בהרחבה גירסתו של סרן ר', וצוטטו דברים מפיו ומפי אביו, לצד ציטוטים מדברי החיילים נגד סרן ר'. זאת על אף שלטענת סרן ר' הוא נמנע מלמסור את גירסתו לכלי התקשורת בכל התקופה הזו. סרן ר' העיד כי ייתכן שהדברים שהוצגו כאילו הם מפיו הוצאו ממנו בערמה, מבלי שבן שיחו מסגיר את עובדת היותו עיתונאי.
לכל אורך תקופה זו פורסמו באמצעי התקשורת גם דיווחים ופרשנויות על אודות הפרשה, שעדכנו גם בהתפתחויות החקירה ובמעצר סרן ר'.