החלטה בעניין חוקיות פעולת חילוט סחורה שנעשתה על ידי המכס

בפניי תביעה להחזרת טובין תפוסים לפי סעיף 192(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה" או "פקודת המכס").

מרבית העובדות הרלוונטיות מוסכמות בין הצדדים וכפי שיפורט להלן, בשלב זה של ההליך ההכרעה היא משפטית גרידא על בסיס סיכומים בכתב של הצדדים.

התובעת ייבאה לארץ מסרי לנקה משלוח של 740 חולצות "פולו ראלף לורן". לטענת התובעת, שאינה דרושה להכרעה בשלב זה של התביעה, מדובר ביבוא מקביל של חולצות מקוריות.

הנתבעת (מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ - מכס נתב"ג, להלן: "המדינה"), מצידה, חשדה כי מדובר בחולצות מזויפות ולפיכך הפעילה את סמכותה ביחס לטובין מיובאים החשודים בהפרת זכויות קניין רוחני וחילטה את המשלוח. אופן הפעלת סמכותה של המדינה ביחס לחילוט המשלוח עומד במרכזו של הדיון בשלב זה של התביעה.

מסגרת הדיון

במקרים, שבהם מיובאים לישראל טובין החשודים בהפרת זכויות קניין רוחני, יש להבחין בין שני מצבים עיקריים: (א) מצב שבו בעל זכויות הקניין הרוחני הוא זה אשר מזהה את ההפרה לכאורה ופועל נגדה; (ב) מצב שבו המדינה היא זו אשר מזהה את ההפרה לכאורה והיא זו אשר פועלת נגדה מיוזמתה.

המקרה שבפנינו נופל בגדרו של המצב השני, קרי מצב שבו המדינה היא זו אשר מזהה את ההפרה לכאורה והיא זו אשר פועלת נגדה מיוזמתה. יודגש, כי בין הצדדים אין כל מחלוקת ביחס לעובדה כי למדינה יש אינטרס ואף סמכות לפעול מיוזמתה למניעת יבוא לישראל של טובין החשודים בהפרת זכויות קניין רוחני, אלא שהם חלוקים בדעותיהם לגבי אופן הפעלתה של סמכות זו בידי המדינה. במאמר מוסגר יצוין כי האינטרס של המדינה הוא ברור מעצם היותה של מדינת ישראל מדינת חוק המקפידה על הגנה על זכויות בכלל ועל הגנה על זכויות קניין רוחני בפרט. בפרט צומח אינטרס זה מהיותה של מדינת ישראל חברה בארגון הסחר העולמי (World Trade Organization - WTO) ושותפה להסכמי סחר בינלאומיים שונים, שעניינם הסדרת הקשיים העלולים להתעורר במסחר הבינלאומי בנוגע להגנה על זכויות קניין רוחני, לרבות הסכם הטריפס (Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Including Trade in Counterfeit Goods).

המסגרת הנורמטיבית

בתאריך 1.1.00 נכנס לתוקפו החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני - בהתאמה להוראות הסכם הטריפס, התש"ס-1999 (ס"ח התש"ס, עמ' 44, להלן: "חוק הטריפס"). חוק זה הביא לתיקון של דיני הקניין הרוחני בארץ, לרבות תיקון של פקודת המכס בנושאים הקשורים ליבוא ולקניין רוחני. בין היתר הוספו לפקודה במסגרת זו סעיפים 200א-200ה.

סעיף 200א לפקודה קובע כדלקמן:

200א.  עיכוב טובין מפרים

(א)  מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן - חוק זכות יוצרים), או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן:

(1)  יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;

(2)  יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;

(3)  יודיע לבעל זכות היוצרים או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 65 לחוק זכות יוצרים או 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה;

(4)  יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.

(ב)  המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים.

(ג)  בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.

(ד)  עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.