תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
12793-05-10,12867-05-10
01/03/2014
|
בפני השופט:
רונית גורביץ
|
- נגד - |
התובע:
ע' ש' עו"ד גלית ביטון לנקרי
|
הנתבע:
מ' ז' עו"ד יהושע רובין
|
פסק-דין |
השאלה המונחת לפתחי הינה האם הצדדים היו ידועים בציבור.
א. רקע כללי והשתלשלות ההליכים בין הצדדים
1. התובעת והנתבע הכירו זה את זו בשנת 1996. עת הכירו הצדדים הייתה התובעת בת 23 והנתבע היה בן 18 שנים. מערכת היחסים ביניהם החלה מאוחר יותר בשנת 2000 שעה שהתובעת הייתה גרושה עם שתי ילדות, האחת רכה בגילה. הצדדים משתייכים לדתות שונות התובעת יהודייה והנתבע מוסלמי.
2. הצדדים קיימו מערכת יחסים זוגית במשך כ- 10 שנים. המחלוקת ביניהם נסובה סביב טיבה של מערכת יחסים זו - האם עלתה כדי חיי משפחה כבעל ואישה וניהול משק בית משותף (כטענת התובעת) או שמא מדובר במערכת יחסים פתוחה המושתת על יחסי אישות ובילויים שתוחזקה כספית ע"י הנתבע.
3. היה ותביעתה של התובעת להכרה בה כידועה בציבור תתקבל, אזי יהיה מקום להידרש לשאר הסעדים שנתבעו על ידה בהליך נפרד.
4. בתיק זה הובאו ראיות ונשמעו עדים.
מטעם התובעת העידו - אימה, אחותה ושכנה. מטעם הנתבע העידו שני אחיו ומוכר הרכב.
ב. טענות הצדדים
טענות התובעת:
5. התובעת טענה כי הצדדים ניהלו חיים משותפים ומשק בית משותף, ותכננו יחדיו את חייהם ועתידם המשותף.
6. לטענתה, היא תמכה בנתבע לאורך כל השנים באופן שאפשר לו להתפתח מקצועית ולהגדיל את הכנסותיו בעוד היא דאגה לכל ענייני הבית, ובין היתר, אוכל לנתבע, כביסה, קניות, ניהול חשבונותיו של הנתבע וכו'.
עוד טענה כי הנתבע התנהג אליה כאל אשתו לכל דבר ועניין, והיא זו אשר ניהלה את כל ענייניו הכספיים ואת כל עסקיו שהלכו והתפתחו במהלך החיים המשותפים.
7. עוד טענת כי היא נהנתה מרווחה כלכלית שאפשרה לה רמת חיים גבוהה אשר התבטאה בין היתר ברכישת ביגוד יוקרתי, טיסות לחו"ל, מנוי בקאנטרי קלאב, קניית תכשיטים ועוד.
בהמשך מתארת כי בזמן היותם יחד, העניק לה הנתבע מתנות רבות, בילויים, מסעדות, הצדדים נסעו כ- 4 פעמים לחופשות בחו"ל ונופשים בארץ, בילוי במועדונים מידי סוף שבוע והכל במימונו הבלעדי של הנתבע.
8. התובעת טענה כי פיתחה בנתבע תלות כלכלית. היא לא עבדה כלל והייתה סמוכה על שולחנו. הנתבע הוא זה אשר שילם את כל הוצאות הבית ונשא בכל הוצאות המחיה המשותפות של הצדדים ושל הקטינה.
בהמשך פירטה התובעת את הרכישות שנעשו ע"י הנתבע: הנתבע רכש מקרר ומכונת כביסה לדירתם המשותפת ושילם באמצעות כרטיס האשראי שלו, כן רכש דלת כניסה לדירתם המשותפת בכרטיס האשראי שלו, שילם בהוראות קבע מחשבונו עבור כל הוצאות הבית, מימן עבור התובעת קורס גישור בעלות של 6,000 ש"ח, רכש לתובעת רכב מסוג הונדה אקורד שנת ייצור 91, ולפני כן רכש לתובעת רכב מסוג וולוו.
9. זאת ועוד, הצדדים אירחו בביתם בני משפחה וחברים של הנתבע, והנתבע התייחס לתובעת כאל אשתו, ואף משפחתו של הנתבע הכירה בתובעת כאשתו של הנתבע.
10. יתירה מכך, הצדדים בנו יחדיו את ביתם ב****** ואליו היו אמורים לעבור לאחר סיום הבנייה. לטענתה, ליוותה את הנתבע בכל שלבי בניית הבית והייתה אחראית על כל עיצובו.
11. לפני כשנה הודיע לה הנתבע כי ברצונו להתחתן עם אישה בת דתו וזאת על מנת לרצות את בני משפחתו. לטענתה, הנתבע הצהיר בפניה כי היא תמשיך להיות אשתו הראשונה והעיקרית לכל דבר ועניין, אך התובעת סירבה בכל תוקף והצדדים נפרדו.