פיצויים בגין אלימות במשפחה

האם זכאית התובעת לפיצויים בגין אירועי אלימות  שהנתבע נקט כנגדה  והאם יש לבטל

הסכם פשרה שקיבל תוקף פסק דין בלשכת ההוצאה לפועל מאחר וההסכם נגוע בעושק?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים     

(א)        תביעת הנזיקין

1.         הצדדים נישאו בשנת 1985 ונולדו להם ארבעה ילדים.

2.         התובעת טוענת כי מתחילת הנישואין היא סבלה מאלימות פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית  כתוצאה מהתנהגות הנתבע כלפיה.

3.         לטענתה, הנתבע נקט באלימות כלפיה אף בנוכחות הילדים, שלעיתים שימשו חיץ בינה לבין הנתבע.  לדבריה, "מקרי האלימות הרבים הותירו את התובעת שבורה וחסרת שמחת חיים" (סעיף 9 לכתב התביעה).

4.         ביום 30.12.98 הגישה התובעת לראשונה תלונה במשטרה כנגד הנתבע בגין תקיפה (נספח א' לתביעה).

5.         ביום 8.10.99 כתב הפסיכולוג הקליני יצחק נוי מכתב ללשכת התביעות במשטרה. בין היתר נאמר במכתב  (נספח ב' לכתב התביעה) כי:

            " י' וס' מוכרים לי משנת 1996 בגלל קשיים בתחום גידול הילדים עברו אז  טיפול משפחתי ולאחר מכן טיפול זוגי. תהליך זה נמשך כמה חודשים, והסתיים לכאורה, בשיפור משמעותי באיכות הקשר והקומוניקציה בין בני הזוג. ב - 30.12.98  בקשה י' להיפגש איתי באופן דחוף. סיפרה לי על  האירוע שבו ס' התנהג כלפיה בצורה אלימה... המלצתי לי' להתלונן על בעלה במשטרה. סברתי אז, שרק תגובה כזאת מצידה, עם כל מה שיבוא בעקבותיה, יבהירו לו את חומרת הבעיה וימנעו חזרה להתנהגות אלימה. הכרתי את ס' כאדם אינטליגנטי, משכיל, שקט ותרבותי ושערתי שרק סיטואציה  שתבהיר לו למה עלולה התנהגותו להביא - תסייע לו לרסן סופית, את פרצי התנהגותו האלימה, במצבי לחץ, שמבחינתו היו קיצוניים. בעקבות תלונתה של י' במשטרה, פנו אלי שוב בני הזוג ובקשו לחזור לטיפול זוגי. נפגשנו בצורה סדירה מספר חודשים, מ - 1.99-6.99... כיום נראה לי שהמערכת הזוגית והמשפחתית פועלת בצורה סבירה. נראה לי, שס' הפנים בצורה אמיתית את הצורך לרסן את דחפיו התוקפניים, ולהערכתי, הסיכויים שיגיע שוב להתנהגות אלימה כלפי אשתו, הינם קלושים ביותר. לכן אני ממליץ מאוד לסגור במקרה זה, את תיק התביעה".

6.         בשנת 2003 הגישה התובעת תביעת גירושין כנגד הנתבע ואולם הצדדים חזרו לחיי שלום בית.

7.         לטענת התובעת, ביום 5.11.06 פגע בה הנתבע במתכוון כשנסע ברכב, גרם לנפילתה והיא נפצעה (להלן: " האירוע הראשון").

8.         ביום 18.11.06 תקף הנתבע את התובעת בחוזקה, פצע אותה ופגע באחת משיניה. התקיפה הסתיימה לאור התערבותו של בן הצדדים שיצר חיץ ביניהם. בעקבות אירוע זה, הגישה התובעת תלונה במשטרה והנתבע נעצר (להלן: " האירוע השני").

9.         ביום 19.11.06 התקיים דיון בהארכת מעצרו של הנתבע בבית משפט השלום בפ"ת. בהחלטתה של כב' השופטת לב און נאמר בין היתר כי:

            " המדובר באירוע קשה מיום האתמול, כאשר בעקבות ויכוח בין המתלוננת לחשוד על כך שאינו מנקה אחריו ועל כך שמרוקן את החשבון המשותף עם כספים משותפים של בני הזוג, ולאחר שכינתה אותו בכינויים מעליבים, הזיז את הכיסא וקם לכיוונה, חבט בו בידה, בראשה ובגבה, היכה אותה בשתי ידיו עם אגרופים וניסתה להתגונן, ונכנסה לפינה של המקרר, בין המקרר לשידה, והוא המשיך להכותה, הבן ע' שהיה בקומה השנייה שמע את התזוזה של הכיסא ואת הצעקה שלה, ירד לסייע ושימש חיץ בינה לבין החשוד, תוך שהוא  הודף את החשוד שהתכוון להמשיך ולהכות בה ובמקביל המשיך החשוד לצעוק והיא המשיכה לכנותו בכינויים גנב ושקרן ולאחר שפסקו המכות הרגישה סחרחורת וכאב בכל גופה, כאב לה ראשה וכל גופה ונשכבה על הרצפה כדי להירגע, קמה והתקשרה למשטרה והוא המשיך וצעק לעברה "זה מה שתקבלי אם תמשיכי לקרוא לי גנב ושקרן" ואז המשטרה הגיעה. היא מסרה על מקרים מהשנים הקודמות והחשוד עצמו גם הוא אישר בעת שנחקר כי אין זו הפעם הראשונה שהיו אירועי אלימות בביתם והתייחס בין השאר לאירוע מהשבועיים האחרונים, אירוע אלימות, וכן אירועים קודמים מהשנה האחרונה וגם קודם לכן. הסימנים שעל גופה של המתלוננת לא תועדו משום שהמצלמה בתחנת המשטרה לא פעלה. ניתן לאמר שזה מקרה נוסף  בו הופכת אישה לשק חבטות של בעלה. קשה לי לקבל את הכינוי שמדובר באדם נורמטיבי אם העז הוא בעתות של מצוקה לחבוט בה ולהותיר על גופה סימנים ובנפשה צלקות".

10.        ביום 5.9.09 ניתן גזר דינו של הנתבע בהליך הפלילי. בין היתר נאמר בגזר הדין שניתן ע"י כב' השופטת לבאון כי:

            " כעולה מהאישום השני, ביום 5.11.06 בסמוך לשעה 6:00 במהלך ויכוח בין הנאשם לאשתו - המתלוננת, על שימוש ברכב, ניסתה היא למנוע ממנו השימוש בו בנסותה להוציא את המפתחות ממנעול דלת הרכב, ובתגובה, תקף אותה הנאשם בכך שהסיט את ידה הימנית, היא נעמדה בין המושב לדלת, כך שלא יכול היה לסוגרה ומשהחל בנסיעה לאחור נפגעה בידה ונגרמה לה חבלה בזרוע שמאל ודימום תת עורי. באישום הראשון  מיוחסת תקיפה ביום 18.11.06, בשעת הצהריים, בתגובה לכך שכעסה המתלוננת עליו כי לא ניקה אחריו בתום ארוחת הצהריים, ובוויכוח כינתה אותו גנב ושקרן. במענה הנאשם תקף אותה והיכה באגרופיו בפניה, בכתפה, בראשה ובידה, עד שבנם ע' הרחיקו מהמתלוננת. כמו כן, איים עליה כי אם תכנה אותו בשמות יכה אותה שוב. כתוצאה מהתקיפה נחבלה בראשה, בגבה, בפניה, בעיניה, בזרועה השמאלית, בכתפה ובידה... כעולה מן התסקיר, שנות הנישואין התאפיינו בתקשורת לקויה, הוא - טוען שכך בשל מאבקי שליטה ותחושות של פגיעה וביטול והמתלוננת - תארה אלימות מילולית והתנהגות משפילה, לרבות אלימות פיזית כלפי הילדים... התרשמות שרות המבחן היא שלנאשם דפוסי התנהגות נוקשים ואלימים כפי שגם קרה לאורך שנים, ועתה התגייס לטיפול משמצא עצמו פגוע... במסגרת הטיעונים לעונש הוצגו לעיוני  צילומי המתלוננת המתעדים החבלות בפניה ועל ידיה - והמראה קשה. כמן כן, הוגשה תעודה רפואית אודות החבלות. תצהיר נפגע מתאר כאב סבל והשפלה, תוצאות אירועי 18.11.06 פגיעה בשן, התנפחויות וחבלות בפנים וכאבי צוואר שבנוסף לטראומה גרמו לצורך בטיפולים ובזמן החלמה, כשכל אלו הוערכו ע"י המתלוננת בכ - 12,402 ש"ח... שקלתי כל אלו ואת העובדה המסתברת ששנות נישואי בני הזוג לא התאפיינו בהבנה ואהבה... והיא בחרה בהליך גירושין, תוך השתלבות בקשר אישי זוגי חדש, בטרם נפרדו, (ולא שמתקשה היא - כדבריה - במתן אמון במין הגברי)..".

11.        על הנתבע נגזרו 12 חודשי מאסר מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל וכן הושת עליו פיצוי לטובת התובעת בסך של 8,000 ש"ח.

12.        התובעת הגישה תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה והיא העמידה את סכום התביעה על סך של מיליון ש"ח (עמ' 10 שורה 10).