אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט לעניני משפחה בירושלים
בתאריך: 05/11/2013


תמ"ש 21412-09-11 ס.ש. ואח' נ' מ.ש.
בפני:
1. כב' השופט/ת נמרוד פלקס
תובעים:
1. ס.ש.
- נגד -
נתבעים:
1. מ.ש.

פסק-דין

1.      תביעת מזונות שתי קטינות, המוגשת באמצעות אמן, כנגד אביהן. הקטינות, ר., ילידת יום 9.9.07, ומ., ילידת יום 11.12.09 (שתיהן יחדיו להלן - "הקטינות"), נמצאות במשמורת אמן ומתגוררות יחד עמה בבית הוריה בעיר פלונית. מאידך, האב מתגורר יחד עם שלושת בניהם המשותפים של הצדדים, אשר גילם 14, 13 ו - 11 שנים (שלושתם יחדיו להלן - "הקטינים"), שהינם במשמורתו, בבית המשותף של האם והאב (שניהם להלן - "הצדדים") בעיר אלמונית.

2.      עד לפירוד הצדדים במחצית שנת 2011, התגוררו הצדדים וחמשת ילדיהם בבית המשותף בעיר אלמונית. לאחר הפירוד ונוכח הליכים שונים שהתקיימו בבית משפט זה, אשר אין צורך לפרטם, עברו כאמור האם והקטינות להתגורר בבית הורי האם בעיר פלונית, ואילו האב נותר להתגורר עם הקטינים בעיר אלמונית. בעת הזו מתקיימים מפגשים שבועיים בין מי מההורים לבין הילדים שאינם במשמורתו במרכזי הקשר בעיר פלונית ובעיר אלמונית.

3.      לכתחילה הוגשה התביעה דנן, באמצעות האם, בגין מזונות הקטינים והקטינות גם יחד וכן למזונות אישה. ברם, הואיל והקטינים במשמורת האב, המכלכל אותם, והאם אף אינה טוענת כי היא מוציאה בגינם הוצאה כלשהי, חזרה בה האם מתביעת המזונות באשר לקטינים וכן מתביעתה למזונות אישה, ונותרה אך תביעת המזונות בגין הקטינות.

4.      בכתב תביעתה, אשר הוגש בחודש 9/11, פירטה האם, כי צרכי הבת ר. הם סך 950 ש"ח לחודש, ואילו צרכי הבת מ. הם 1,500 ש"ח לחודש. הסכומים האמורים אינם כוללים את רכיב המדור. למותר לציין, כי האם לא תמכה טענותיה באשר לצרכי הקטינות בראיה כלשהי. בתצהיר עדותה הראשית הראשון, אשר הוגשה בחודש 1/12, שבה האם וטענה לאותן הוצאות עבור הקטינות.

5.      בחודש יולי 2013 הגישה האם תצהיר עדות ראשית מעדכן, ובו פירטה הוצאות שונות בתכלית בגין הקטינות. בתצהירה זה פירטה האם, כי צרכי הבת ר' מגיעים לכדי 2,200 ש"ח לחודש, ואילו צרכי הבת מ' מגיעים לכדי 2,300 ש"ח לחודש. זאת לא כולל חלקן של הקטינות במדור האם והקטינות גם יחד, אשר הועמד על ידי האם על סך 2,112 ש"ח.  אף כאן לא טרחה האם לתמוך טענותיה באשר לצרכי הקטינות בראיה כלשהי, וממילא לא מצאה לנכון להסביר הכיצד זה "קפצו" צרכי הקטינות (ללא רכיב המדור) לכדי פי שניים משהיו שנתיים קודם לכן, עת הוגשו תביעתה ותצהיר עדותה הראשית הראשון.

6.      האב לא פירט גרסה ברורה באשר לצרכי הקטינות, אך יחד עם זאת טען כי טענות האם בעניין זה מופרזות. כן העיד, שעובר לפירוד התקיימו הצדדים וחמשת ילדיהם יחדיו, מהכנסה חודשית של 5,000 ש"ח בלבד. באשר לטענת האב בעניין הכנסתו טענה האם, בתביעתה, כי לראשון הכנסה חודשית בסך 2,500 ש"ח מעבודתו כמורה, סך 1,500 ש"ח הבטחת הכנסה, וכן סך 6,000 ש"ח מעבודתו ככותב מזוזות. הכנסה אחרונה זו אינה מדווחת כנטען לרשויות המס. יוער, כי בתצהיר עדותה הראשית "קפץ" לו לפתע סכום השתכרותו הנטענת של האב מכתיבת מזוזות לכדי 10,000 ש"ח לחודש, מבלי שניתן כל הסבר להבדל הניכר בין הסכומים הנטענים.

7.      לשם השלמת הדברים יאמר, כי האב הכחיש שהוא עובד בכתיבת מזוזות, אם כי הודה שעשה כן בשנים עברו. האב הוסיף והעיד, כי מחמת מגבלה רפואית כלשהי נבצר ממנו לכתוב מזוזות. דא עקא, שהאב לא טרח לתמוך טענתו זו בראיה כלשהי, לרבות בחוות דעת רפואית המאששת את הטענה בדבר אותה מגבלה רפואית. עוד העיד האב, כי בעבר, עת עסק בכתיבת מזוזות, היה מוכר מזוזה-מזוזה וחצי ליום, כאשר הכנסתו התפעולית (הכנסה בניכוי הוצאות לשם ייצור המזוזה) הגיעה לכדי 47 ש"ח לכל מזוזה. סוגיה נוספת אותה יש לציין היא, כי בעת הזו משתכרת האם סך של כ - 3,300 ש"ח לחודש מקצבת הבטחת הכנסה מאת המל"ל, בגינה ובגין שתי הקטינות. כן היא מקבלת עבור הקטינות קצבת ילדים בסך 438 ש"ח. ראו: סעיפים 22-23 לתצהיר האם מחודש 7/13.

8.      אין מחלוקת ממשית, כי הצדדים חסרי אמצעים והתקיימו בצמצום, יחד עם ילדיהם, קודם לפירוד, ואף כעת אינם עתירי משאבים, וזאת בלשון המעטה. עוד יש לזכור, שכל סכום אותו יחויב האב לשלם לאם בגין מזונות הקטינות, יצמצם את מקורותיו ויפגע ביכולתו לספק את צרכי הקטינים, הנמצאים כאמור במשמורתו.

9.      בהתאם לדין האישי החל על הצדדים חובת אב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 6 היא חובה מוחלטת ובלעדית, כדי כיסוי צרכיהם ההכרחיים, ואילו באשר למימון צרכים שהם מעבר לכך, מוטלת החובה על שני ההורים, מדין צדקה, ביחס ישיר להכנסותיהם. ראו: ע"א 1375/93 אביטבול נ' אביטבול, פ"ד נ(1) 215, 219 (1996); ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 14, 20 (1984); ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449, 456-457 (1982).

10.  לעניין צרכיו הבסיסיים של קטין, הדין הוא שאלה לא נקבעים על פי יכולתו הכלכלית של האב. מדובר בחובה הלכתית/משפטית שהקריטריון היחיד לה הוא צורכי הקטינים, כפי שנקבע בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ע"ג, סעיף ו': "ואינו נותן להם כפי עושרו אלא כפי צרכם בלבד". כמו כן, נקבע בע"א 591/81 הנ"ל, כי הצרכים הבסיסיים הם צרכים מינימאליים השווים לכל ילד, ללא קשר למצבם הכלכלי של הוריו.

11.  בגדר צרכים הכרחיים של קטין, שחובתו הבלעדית של כל אב לספק במלואם, נכללות רק חלק מהוצאות המשפחה. סעיפי התצרוכת שנחשבים הכרחיים הם: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות - אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, מים, חשמל, גז, ארנונה וטלפון), מזון, ביגוד והנעלה, חינוך בריאות ותחבורה. יש ויכללו בסל זה הוצאות מיוחדות לקטין אשר אינן נכללות בסל של קטין אחר, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות, שיעורים פרטיים בשל קשיי למידה מאובחנים וכיו"ב. מה שמעבר לכך (כגון צעצועים, חופשות, ביגוד וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש) נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה.

12.  החיוב מדין צדקה נסמך על שלושה פרמטרים: האחד, אמידות ההורה - מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו, ועדיין נותרת בידו היכולת הכלכלית. ראו: ע"א 4480/93 פלונית נ' פלונית, פ"ד מח(3) 461, 483 (1994); ע"א 591/81 הנ"ל; ע"א 466/82 גרובשטיין נ' גרובשטיין, פ"ד לו(4) 157, 163 (1982);  השני, חובת הצדקה היא כלפי נצרך, קרי - כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו. ראו: ע"א 247/64 רושטש נ' רושטש, פ"ד יח(4) 264, 269 (1964); ע"א 210/82 הנ"ל בע"מ 21; השלישי, כדי מחסורו של הנצרך. ראו: ע"א 210/82 הנ"ל; ע"א 591/81 הנ"ל.

13.  יש לציין, כי בחובה מדין צדקה שווים האם והאב, וחיוב האם במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה (על פי הפרמטרים שלעיל). החלוקה בין שני ההורים תהיה חלוקה "שוויונית", להבדיל מחלוקה שווה. ראו: ע"א 210/82 הנ"ל. קרי - חלוקה יחסית בין ההורים בהתחשב בהכנסתו הפנויה של כל אחד מהם. בקביעת ההכנסות "הפנויות" יבדוק בית המשפט את הוצאותיו ההכרחיות והסבירות של כל הורה, ויתחשב גם בהוצאות העקיפות וההשלכות הכלכליות הרחבות שנוצרו בעקבות הפירוד בין בני הזוג.

14.  באשר למזונות הקטינים מגיל 6 עד גיל 15 קיימות דעות לכאן ולכאן, כאשר יש הסוברים שחובת האב לזון את הקטין כדי צרכיו ההכרחיים מוחלטת ויש הסוברים שעסקינן בחובה מדין צדקה בלבד, החלה באופן שוויוני על האם והאב. ראו: תמ"ש (י-ם) 2480/04 ב.ס. נ' נ.מ. (2006); תמ"ש (י-ם) 1886/04 א. ל. נ' פ. ל. (2006); בע"מ 57/08 פלוני נ' פלונית (2008) פסקה ה' להחלטה. נשמעו אף גישות לפיהן, מקום בו הטלת מלוא הנטל על האב מוביל לתוצאה קשה ולא הוגנת, יש לעשות שימוש בכלל ההלכתי "קים לי" ולקבוע שחובת האב במזונות ההכרחיים מגיל 6 עד 15 מבוססת על דיני הצדקה. ראו: תמ"ש (כפר סבא) 28050/04 א.ג. נ' א.מ. (2006). כן קיימת גישה לפיה ניתן להגיע לאותו פתרון באמצעות שימוש בדיני היושר של המשפט העברי, כאשר יישום דיני המזונות כפשוטם מוביל לתוצאה קשה. ראו: תמ"ש (ת"א) 82010/96 י.ס. נ' י.ח. (1997); ע"מ  (מחוזי י-ם) 367/02 פלוני נ' אלמונית (2003).

15.  כאשר עסקינן בחיוב במזונות קטינים מעל גיל 15 ובגירים, הרי, שדין האב והאם שווה לכל דבר ועניין ועסקינן בחובה מדין צדקה.

16.  המשמעות הפרקטית של האמור הוא שמעל לגיל שש ועל פי השיטה האחרת מעל גיל חמש עשרה, יש להתחשב במכלול הנסיבות של שני ההורים, כולל הכנסותיהם הפנויות, עלויות ישירות ועקיפות של המצב שנוצר בעקבות הפירוד, הנטל הכלכלי המוטל על ההורה המשמורן, מעבר להוצאות המפורטות בתקציבה/תקציבו החודשי, וחלוקת הנטל באופן שוויוני/יחסי על בסיס שכלול כל האמור.

17.  לאור זכותם החוקתית של ההורים לשיווין, יש לפרש את צרכיו ההכרחיים של הקטין בצמצום וכפועל יוצא מכך להטיל חובה שווה על ההורים באשר לצרכים העולים על אותם צרכים מינימאליים. ראו: תמ"ש (ת"א) 13990/96 הנ"ל; תמ"ש (קריות) 3441/08 פלונית נ' אלמונים (2011); תמ"ש (טבריה) 6489-08-09 ש.ע. נ' ש.ב.ס. (2010).

18.  לפיכך, יש להתחשב במכלול הנסיבות, אף כאשר עסקינן בקטיני קטינים, תוך הבאה בחשבון של השוויון המהותי בין ההורים ואף בין הקטינים לבין עצמם. אבאר. כאמור, הצרכים הבסיסיים הינם צרכים השווים לכל ילד, ללא קשר ליכולתם הכלכלית של הוריו. לטעמי, צרכים בסיסיים אלה, בהם מחויב האב באופן מוחלט ובלעדי, בין עד הגיע הילד לגיל 6 ובין עד הגיעו לגיל 15, לפי הגישה האחרת, הינם הצרכים הבסיסיים של ילד מהעשירון הסוציואקונומי התחתון. המינימום הנדרש לשם מחיית ילד זהה לילד באשר הוא, בין אם הוריו עניים ובין אם אמידים (זאת למעט ילד עם צרכים מיוחדים). השוו: תמ"ש (י-ם) 2480/04 הנ"ל פסקה 29 לפסה"ד; תמ"ש (י-ם) 22601/03 מ.ר. נ' ד.פ.ר. (2005) פסקה 77 לפסה"ד.

19.  שהרי מקום שאין כל חשיבות לזהות האב, צרכיו ויכולתו הכלכלית, לשם קביעת אותם צרכים הכרחיים, סבורני, כי אין מקום ככלל אף לשקול את צרכיו הפרטניים של הילד הספציפי בו דנים (לצרכי קביעת אותם צרכים הכרחיים מינימאליים בהם חב האב אבסלוטית). נקודת המוצא לקביעת אותם צרכים הכרחיים הינה איפוא צרכי ילד מהעשירון הסוציו אקונומי התחתון. שקילת צרכי הילד הספציפי בו דנים תעשה על רקע כלל הנסיבות, לרבות צרכיו הפרטניים של אותו הילד ויכולתם הכלכלית של הוריו. השוו: ע"מ (מחוזי י-ם) 638/04 ת.ר. נ' ר.ר. (2005).

20.  מהאמור עולה איפוא, כי מקום בו הילד משתייך לאותם תשעים אחוזים מהאוכלוסייה, שאינה חלק מהעשירון התחתון, סכום מזונות הילד, העולה על אותם צרכים הכרחיים של ילד מהעשירון התחתון, ייפסק מדין צדקה. פסיקה זו תעשה בהתחשב בכלל נסיבות העניין, תוך שקילת הכנסות האם, האב, צרכי הנוגעים בדבר ועוד.

21.  כפי שנכתב לעיל, פסיקת דמי המזונות נעשית על דרך איזון כל המקורות הכלכליים של המשפחה, לרבות נכסי הצדדים, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות. ראו: ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499, 501-502 (1980); בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (2005); בע"מ 2433/04 צינבוי נ' צינבוי (2005). אבחן איפוא את המקורות האמורים אל מול צרכי הילדים והצדדים.

22.  האם לא טרחה להביא ראיות באשר לצרכי הקטינות, למעט הנטען בתצהיריה וכתב תביעתה. בסיכומיה ביקשה האם להיבנות מהחזקה העובדתית הניתנת לסתירה, אשר נקבעה בפסיקת בתי המשפט, לפיה צרכיו הבסיסיים של קטין עומדים על סך 1,400 ש"ח לחודש, לא כולל חינוך ומדור. אכן נקודת המוצא היא, כי צרכיו המינימאליים של קטין הינם סך 1,400 ש"ח לחודש, כפי שנקבע בחזקה העובדתית הניתנת לסתירה, אשר פותחה על ידי בתי המשפט. ראו: בר"ע (מחוזי ת"א) 1895/02 ב.י. נ' ב.נ. (2003); ע"מ 789/05 (מחוזי י-ם) ע.ד. נ' ע.י. (2006); בע"מ 8542/10 פלוני נ' פלונית (2010). יחד עם זאת יש לזכור את כלל ההוצאה השולית הפוחתת. ראו: ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599 (1988) ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר להוצאה השולית הפוחתת המובאים בפסק דיני בתמ"ש (משפחה י-ם) 3640/10 א.ב. נ' צ.ב. (2012).

23.  כן יש לזכור, כי עסקינן בחזקה עובדתית הניתנת לסתירה. קרי - בידי הצדדים להביא ראיות לסתור את אותה חזקה ולהצביע על כך שצרכיהם ההכרחיים של הקטינים עולים או נופלים מסכום החזקה. השוו: י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע - 2009, בעמ' 1781-1784.

24.  במקרה קא עסקינן נסתרה החזקה האמורה בטענות האם עצמה, בכתב תביעתה ובתצהיר עדותה הראשית. האם טענה כאמור מלכתחילה, כי צרכי ר' מגיעים לכדי 950 ש"ח לחודש, ואילו צרכי מ' לכדי 1,500 ש"ח לחודש, לא כולל רכיב המדור, אך כולל רכיב החינוך. האם לא נתנה כל הסבר לטענותיה המאוחרות בתצהיר עדותה הראשית מחודש 7/13, הכיצד היא טוענת לצרכים הגדולים פי שניים לערך, ולפיכך יש לדחות את גרסתה המאוחרת ולהעדיף את גרסתה הראשונה. יחד עם זאת יש מקום להפחית מצרכיה הנטענים של מ. את ההוצאה בגין טיטולים, בסך 200 ש"ח לחודש, שכן יש להניח שמאז הוגשה התביעה בת זו גדלה ונגמלה מחיתולים. יוזכר כי האב לא הביא כל גרסה נגדית ברורה באשר לצרכי הבנות. בנסיבות אלה יש לקבל את גרסת האם לפיה, סך צרכי הבת ר. מגיעים לכדי 950 ש"ח לחודש ואילו סך צרכי הבת מ. מגיעים לכדי 1,300 ש"ח לחודש.

25.  באשר לרכיב המדור יאמר, כי האם טענה להוצאות מדור עבור הקטינות. ברם, לגרסת האם עצמה, בעת הזו אין לה כל הוצאות מדור עבור הקטינות. אמנם, ייתכן ובעתיד תחפוץ האם לעבור להתגורר במקום אחר, יחד עם הקטינות, ולעזוב לשם כך את בית הוריה. הכלל הוא כי חלקן של שתי קטינות המתגוררות עם ההורה המשמורן בעלות המדור הוא 40% מכלל העלות (כאשר עסקינן בקטין אחד החזקה היא שליש בלבד). ראו: ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201, 205 (1989); ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר (1987). הואיל ובעת הזו אין לאם כל הוצאה מוכחת עבור מדור, והיא אף לא הצביעה על כוונה קונקרטית לעבור להתגורר במדור אחר, בו תהא לה הוצאה עבור מדור, וממילא אף לא הסבירה כיצד בדעתה לממן את אותו חלק בעלות המדור (60%) החל עליה, איני מוצא לנכון בעת הזו לזכות את הקטינות בעלות מדורן העתידי. אם וכאשר תבקש האם לשכור לה ולקטינות מדור, יהיה מקום לדון בסוגיה זו על פי תביעת האם שתוגש בעניין זה.

26.  יכולתה הכלכלית של האם אינה שנויה למעשה במחלוקת. זו מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים, בגין הקטינות, בסך כולל של 3,750 ש"ח לערך. מאידך גיסא יכולתו הכלכלית של האב אינה ברורה די צורכה. מחד מסכימים הצדדים, כי אף עת התגוררו יחדיו, חיו ברמת חיים סוציו אקונומית נמוכה מאד. בנסיבות אלה, הדעת נותנת שאף הכנסת האב, הוא אשר פרנס את משק הבית, שכן האם לא עבדה, הייתה נמוכה. כמה הייתה אותה הכנסה ומה כושר השתכרות האב היום ? נוכח מיעוט ראיות הצדדים ניתן אך לשער נתונים אלו.

27.  בכתב תביעתה טענה האם, כי הכנסתו החודשית של משק הבית הגיעה לכדי 5,100 ש"ח לערך (שכר עבודתו של האב בתלמוד התורה בסך 2,500 ש"ח, השלמת הכנסה מאת המל"ל בסך 1,500 ש"ח לחודש וכן קצבת ילדים בסך 1,126 ש"ח לחודש). לסך האמור יש להוסיף, לטענת האם, את הכנסת האב מעבודתו כסופר סת"ם. בכתב הגנתו הודה למעשה האב בטענות האם באשר לסך הכנסתו, למעט סוגיית ההכנסה מעבודתו כסופר סת"ם. יוער, כי כיום מתחלקת קצבת הילדים בין שני ההורים, באופן יחסי למספר הילדים הנמצאים בחזקת מי מהם.

28.  לוז המחלוקת הינו איפוא האם האב משתכר סכומים נוספים בגין עבודה כסופר סת"ם, ככל שמשתכר, וכמה משתכר, ולמצער האם ביכולתו למצות את כושר השתכרותו ולהשתכר סכומים נוספים. לגרסת האב עצמו, הוא עבד עד לאחרונה במשרה חלקית בלבד, ולפיכך לכאורה עיתותיו בידיו לשם מציאת פרנסה נוספת. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את העובדה שכיום האב הוא המטפל העיקרי בשלושת הקטינים, ויש להביא בחשבון אף את טובתם של קטינים אלה, והצורך של האב לטפל בהם, בעת קביעת כושר השתכרותו.

29.  לגרסת האב עצמו, בעבר עלה בידו למכור מזוזה עד מזוזה וחצי ליום תמורת סך 47 ש"ח למזוזה (נטו). לפיכך, באם ישוב לעבוד בתחום זה, הדעת נותנת שיהיה בידיו להשתכר מידי חודש סך נוסף של כאלפיים וחמש מאות שקלים חדשים. יש לדחות את גרסת האם באשר לשיעורי השתכרות האב מכתיבת המזוזות, שכן אלו לא נתמכו בכל ראיה, ואף על פי עדות האם עצמה, אין לה למעשה כל מושג כמה השתכר האב מכתיבת מזוזות, ואף אין בידיה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כיצד לאמוד את כושר השתכרותו, או את השתכרותו בפועל. יחד עם האמור, מקום שלגרסת האב עצמו, עיתותיו בידיו לשם מציאת פרנסה חלופית, בין כי אינו עובד היום ובין כי עד לאחרונה עבד במשרה חלקית בלבד, יש לקבוע שבידי האב להשתכר מידי חודש, מכלל המקורות, לרבות מיצוי כושר השתכרותו מכתיבת מזוזות, סך של 5,500 ש"ח.

30.  לשם השלמת הדברים יאמר, כי לא הבאתי בחשבון את דירת הצדדים. כאמור לצדדים דירה משותפת, עליה רובצת הלוואה המובטחת במשכנתא, הנפרעת בתשלומים חודשיים בסך 400 ש"ח. שני הצדדים לא טענו דבר באשר ליכולת מי מהם למכור את זכויותיו בדירה לשם תשלום דמי מזונות הקטינים. לא ברור אף האם קיימת בעת הזו תועלת כלכלית במכר הדירה, שכן הדעת נותנת כי באם תימכר הדירה והאב והקטינים יעברו להתגורר במדור אחר, יהיה עליהם לשלם דמי שכירות בסכום חודשי העולה באופן ניכר על ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתא.

31.  בהתחשב במצבם הכלכלי הדחוק של הצדדים סבורני, כי אכן יש לפרש את הדין החל עליהם באופן שאינו מטיל על האב חובה אבסולוטית במזונותיה ההכרחיים של הבת ר., אשר גילה היום למעלה משש שנים. כפי שיובהר להלן, האם אף מקבלת בפועל עבור הבת ר. סכום כסף מאת המוסד לביטוח לאומי, המגיע לכדי שני שלישים מסכום צרכיה ההכרחיים של הבת ר. חוששני כי כל סכום מזונות אותו יחויב האב לשלם לאם, בגין מזונות הקטינות יבוא על חשבון מזונות הקטינים, המתגוררים עמו. עם כל ההבנה למצוקת הקטינות הרי, שדמן אינו סמוק מדמם של אחיהם הקטינים, ואין להעדיף את סיפוק צרכיהן המינימאליים של הקטינות על סיפוק צרכיהם המינימאליים של הקטינים.

32.  כאמור המוסד לביטוח לאומי משלם לאם קצבת הבטחת הכנסה בסך של כ - 3,300 ש"ח לחודש וכן קצבת ילדים, בגין שתי הקטינות גם יחד, בסך 438 ש"ח לחודש. עיון באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי מלמד, כי אילו התגוררה האם לבדה, ללא הקטינות, הייתה מקבלת קצבת הבטחת הכנסה חודשית בסך 1,697 ש"ח. אילו הייתה מתגוררת אך עם אחת הקטינות היה סכום הקצבה 2,843 ש"ח לחודש. כאשר היא מתגוררת עם שתי הקטינות גם יחד מגיעה הקצבה האמורה לכדי 3,310 ש"ח לחודש. נמצא איפוא, כי בגין הבת ר. מקבלת האם מאת המל"ל סך 686 ש"ח לחודש, ואילו בגין הבת מ. מקבלת האם מאת המל"ל סך 1,365 ש"ח לחודש.

33.  הדין הוא, כי קצבה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נועדה מעצם מהותה למזונותיו, ולפיכך היא מותרת בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו. ראו: ע"א 254/76 ינקוביץ נ' ינקוביץ, פ"ד לא(3) 169, 173 (1977); ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס (1980); תמ"ש (י-ם) 26310/97 בר ישי נ' שרעבי (2001); ע"מ (מחוזי באר שבע) 121/04 ס.י. נ' ס.ק. (2006). יוער, כי ניתן אולי להסיק מדברי כב' השופט בן פורת בע"א 254/76 הנ"ל, כי מקום בו עסקינן בקטין שגילו מתחת לשש שנים, אין לנכות את קצבאות המל"ל המשולמות בגינו. דומני כי עסקינן ב ­- obiter dictum, אשר אין בו כדי לחייב קביעה מעין זו. כן ניתן לומר, כי אי התחשבות בנכסיו ומקורותיו של הקטין עצמו, אף טרם הגיעו לגיל 6 אינה נקייה מספקות, ולמצער קיימת גישה הלכתית התומכת דווקא בהתחשבות במקורות הקטין עצמו, אף טרם הגיעו לגיל שש שנים. בנסיבות אלה, ניתן במקרים מתאימים להשתמש בכלל ההלכתי "קים לי" כאמור לעיל. ראו: תמ"ש (כפר סבא) 28050/04 הנ"ל, ובפרט פסקה 10 לפסק הדין.

34.  במקרה קא עסקינן, צרכיה ההכרחיים של הבת מ., הם למעשה הצרכים היחידים שהוכחו בהליך דנן (ואף זאת נוכח הימנעות האב מלהעלות גרסה נגדית) מגיעים לכדי סך 1,300 ש"ח, וצרכים אלו ממומנים במלואם, באמצעות הקצבאות אותם מקבלת האם עבור קטינה זו מאת המל"ל. באשר לבת ר. יאמר, כי יש לנכות מצרכיה את הסכום שמשלם בגינה המל"ל. כמו כן מחמת התוצאה הקשה שתיווצר באם יחויב האב ביתרת מזונותיה, היא פגיעה ממשית בקטינים, אשר מטה לחמם יפגע עד מאד, יש לפרש את חיוב האב במזונותיה כחיוב מדין צדקה, ובהעדר יכולת לאב אין להשית עליו חיוב במזונותיה.

35.  בשולי הדברים יאמר, כי אף אם נבחן את סוגיית חיוב המזונות דנן באופן כלכלי גרידא, על פי שיטת הידות, או שיטת כלל המקורות והצרכים, נגיע לתוצאה דומה. כלל מקורות שבע הנפשות בהן עסקינן כ - 9,000 ש"ח לחודש. מתוכם מקורות האם בסך כ - 4,000 ש"ח ומקורות האב בסך כ - 5,000 ש"ח. האם מכלכלת שלוש נפשות, ואילו האב מכלכל ארבע נפשות. חלוקת כלל המקורות ביחס של ארבע אל מול חמש מובילה לתוצאה כלכלית סבירה בנסיבות העניין.

אשר על כן נדחית תביעת הקטינות למזונותיהן.

למען הסר ספק אבהיר את המובן מאליו, כי באם יחול שינוי נסיבות ממשי המצדיק לטעם האם את שינוי החיוב במזונות, היא זכאית להגיש תביעה מתאימה והעניין ידון.

ניתן היום,  ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה

יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.