כותרת "פסקדין":ערכה הראייתי של הודאת בעל דין מוקלטת והפסד כתובה לאשה שזינתה לאחר שניתן פסק דין לגרושין

דיין א'

בבית דיננו התנהלו הליכים שבסופם נפסק כי האשה זכאית לכתובתה ולתוספת כתובתה.

כחודשיים לאחר שניתן פסק הדין פנה הבעל בבקשה לסתור את הדין בטענה כי בידיו ראיה חדשה.

הראיה היא הקלטה של שיחת טלפון שנעשתה בין האשה לחברתה והוקלטה על ידי החברה.

בהקלטה נשמע קולה של האשה המודה במהלך השיחה כי ניהלה במשך שלוש שנים וחצי שקודם למועד ההקלטה מערכת יחסים כדרך איש ואשתו עם הדייר שהתגורר ביחידת הדיור הצמודה לדירתה.

הצדדים היו פרודים שנים רבות עקב עזיבת הבעל את הבית, והאשה התגוררה בגפה והשכירה את יחידת הדיור.

במהלך הדיונים הסכימה האשה לאחרונה להתגרש, ואכן הצדדים התגרשו, והאשה נותרה להתגורר בדירה הרשומה על שם הצדדים.

ההקלטה המדוברת תומללה על ידי חברה מוסמכת, ובנוסף נשמעה בין כותלי בית הדין, ואכן אם האשה היא הדוברת, יש בדבריה הודאה כי ניהלה תוך כדי היותה נשואה מערכת יחסים כדרך איש ואשתו עם אדם שאינו בעלה.

בתחילה טענה האשה לשעבר כי ההקלטה מזויפת ולא היא הדוברת.

בית הדין הציע שתיבדק בפוליגרף לאימות דבריה ואולם האשה סירבה להצעה זו.

בית הדין הציע עוד שהקול הנשמע בהקלטה ייבדק על ידי מומחה ויושווה לקולה האמתי לשם קבלת חוות דעת מומחה אם אכן היא הדוברת. גם להצעה זו סירבה האשה.

בדיון האחרון חזרה בה הנתבעת מטענתה כי לא היא הדוברת ואמרה שאכן קולה הוא הנשמע בהקלטה, אולם בימים שבהם הוקלטה הייתה מאושפזת בבית חולים לאחר שעברה אירוע מוחי והייתה גם תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות דבר שגרם לה להיות תלושה מתחושת הזמן והמקום.

במצב בו הייתה אין ערך לדבריה שאכן נאמרו מפיה אך בלא שהייתה מודעת להם ולמשמעותם.

הוצגו על ידה מסמכים רפואיים ולפיהם זה כשנתיים היא במעקב פסיכיאטרי עקב דיכאון וסובלת מאישליטה בסוגרים. הוצג גם אישור רפואי לכך שבימים שבאחד מהם בוצעה ההקלטה שהתה בבית חולים באשפוז מחמת אירוע מוחי.

עד כאן טענות הצדדים.

קודם שנידרש לסוגיה ההלכתית נאמר שבית הדין ששמע את ההקלטה זיהה את קולה של האשה, דבריה נשמעו רהוטים ושקולים הן מבחינת תוכנם והם מבחינת סגנונם ונוכח הודאתה כי היא הדוברת היה נראה כי טענתה בדבר היותה לא מודעת לדבריה דינה להידחות משום שהדברים נשמעו כדבריה של מי שלחלוטין מודעת לדבריה ודומים בעיקרם לדברים שנשמעו מפיה פעמים רבות בתיק זה ובאחרים בפני בית הדין.

ואף על פי כן יש לדון שאם נאמר שלו הייתה הנתבעת מכחישה ואומרת שאין היא הדוברת בהקלטה לא היה ניתן להפסידה כתובתה - האם תהא נאמנת כעת בטענת "מיגו", דהיינו שנאמינה שהייתה תלושה מתחושת הזמן והמקום מיגו שהייתה אומרת להד"ם ואין זה קולי.

לברור עניין זה יש להקדים את ערכו של קולו של האדם כראיה באופן ששומעים את קולו ואין רואים אותו ולאחר מכן את ערכה של הקלטה כראיה ומתוך כך יתבאר דין המיגו בנדון דידן.

א.   טביעות עינא דקלא כראיה בדיני ממונות.