משרד התחבורה שלח לעותרת רישיון נהיגה מחודש ומעודכן בשנת 2008. בשנת 2011 החליט משרד התחבורה לפסול את רישיון הנהיגה של העותרת לתקופה של שלושה חודשים ולהתנות את חידושו במבחן עיוני, זאת בגין עבירות שאת מרביתן ביצעה העותרת, רובן ככולן, קודם לחידוש רישיון הנהיגה של העותרת. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שלפניי.
החלטת משרד התחבורה, מיום 22.6.11, התקבלה לאחר שנצברו לחובתה של העותרת 36 נקודות בגין חמש עבירות תנועה שביצעה בין השנים 2003 ל-2010, אשר נותרו בתוקפן לאחר שהעותרת לא התייצבה לקורס ייעודי בנהיגה נכונה, שאליו זומנה ביום 6.4.05. אין מחלוקת כי ביום 27.9.04 העותרת ביצעה בגין חלק מהעבירות קורס בסיסי בנהיגה נכונה וסיימה אותו בהצלחה.
לטענת העותרת, היא מעולם לא קיבלה את הזימון לקורס הייעודי ולא רק זאת, אלא שרישיון הנהיגה שלה חודש בשנת 2008, כאשר בהודעה על חידוש הרישיון כלל לא צוין, כי עומד לחובתה אמצעי תיקון מסוג קורס ייעודי בנהיגה נכונה, וממילא העותרת כלל לא נדרשה לבצע את אמצעי התיקון האמור כתנאי לחידוש רישיונה. לטענת העותרת, במצב דברים זה, עת נמנעה ממנה האפשרות להביא למחיקתן של מרבית הנקודות שנצברו לחובתה בשל מחדלה של הרשות, נקיטה באמצעי המתקן המחמיר (פסילת רישיון) הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית.
1. רקע הדברים
א. רקע עובדתי
העותרת, אורנית דקל, ילידת שנת 1956, משמשת כמנהלת תנועת חברת של"מ (שירות לאומי מבוגר), בחברה למתנסים. במסגרת תפקידה, נדרשת העותרת לנסיעות מרובות ברכבה לאתרי המתנסים בכל רחבי ארץ וזאת לצורך גיוס והפעלת מתנדבים.
לעותרת רישיון נהיגה מסוג B (רכב פרטי) ונכון למועד הגשת העתירה נצברו לחובתה 36 נקודות על פי שיטת הניקוד התקפה, בגין חמש עבירות תנועה שביצעה בין השנים 2003 ל-2010. ארבע עבירות, המסתכמות לסך של 28 נקודות, נעברו בין השנים 2003-2004, ועבירה אחת נוספת המסתכמת לסך של 8 נקודות, נעברה בשנת 2010. העבירות שנעברו על ידי העותרת: ארבע עבירות בגין נהיגה במהירות מופרזת בדרך שאינה עירונית ועבירה אחת בגין אי ציות לתמרור עצור.
מאחר שהעותרת צברה לחובתה למעלה מ-12 נקודות בגין שלוש עבירות התנועה שביצעה בשנת 2003 (שתי עבירות בגין מהירות מופרזת ועבירה אחת בגין אי ציות לתמרור עצור, המסתכמות בסך של 20 נקודות), הוטל על העותרת אמצעי תיקון ראשון בהתאם לתקנה 549(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: תקנות התעבורה) והיא זומנה לקורס בסיסי בנהיגה נכונה (להלן: הקורס הבסיסי) ביום 25.5.04. הזימון לקורס הבסיסי נשלח לעותרת בדואר רשום, לפי כתובתה ברמת השרון, ואין חולק כי הוא התקבל בידי העותרת. ביום 27.9.04 התייצבה העותרת לקורס הנהיגה הבסיסי וסיימה אותו בהצלחה.
בין לבין, ביום 19.8.04, ביצעה העותרת עבירה נוספת, רביעית במספר, עת נהגה בדרך עירונית במהירות מופרזת, עבירה שבגינה חויבה ב-8 נקודות נוספות. מאחר שבמועד זה נזקפו לחובת העותרת למעלה מ-22 נקודות בגין ארבע עבירות התנועה שביצעה, הוארך תוקף הנקודות העומדות לחיוב העותרת בארבע שנים, בהתאם לתקנה 547(א) לתקנות התעבורה. בנוסף, ומאחר שהעבירה הנוספת שביצעה העותרת בשנת 2004 הביאה את סך הנקודות הכולל שנצברו לחובתה לסך של 28 נקודות, חייב הדבר את ביצועו של אמצעי תיקון שני וביום 6.4.05 זומנה העותרת לקורס ייעודי בנהיגה נכונה (להלן: הקורס הייעודי), בהתאם לתקנה 549(ב) לתקנות התעבורה. גם הפעם נשלח הזימון לעותרת בדואר רשום, אולם לטענת העותרת הזימון האמור מעולם לא התקבל בידיה.
ביום 14.1.08 חודש רישיון הנהיגה של העותרת לעשר שנים, היינו עד ליום 15.2.18. בהודעה על חידוש הרישיון לא צוין, כי עומד לחובתה של העותרת אמצעי תיקון מסוג קורס ייעודי וממילא העותרת כלל לא נדרשה לבצע את אמצעי התיקון האמור כתנאי לחידוש רישיונה.
ביום 12.10.10 ביצעה העותרת עבירה נוספת, חמישית במספר, עת נהגה בדרך עירונית במהירות מופרזת, עבירה שבגינה חויבה ב-8 נקודות נוספות, כך שסך הנקודות הכולל שנצבר לחובתה הגיע ל-36, דבר המחייב, על פי התקנות, פסילת רישיון זמנית.
ביום 22.6.11 נשלחה לעותרת הודעה על פסילת רישיונה בעקבות חמש עבירות התנועה שביצעה בין השנים 2003-2010, אשר בגינן נצברו לחובתה 36 נקודות, וזאתבהתאם לתקנה 549(ג) לתקנות התעבורה. בהודעה צויין, כי לפי רישומי משרד התחבורה, העותרת חייבת באמצעי תיקון נוספים לביצוע מיידי.
ביום 4.8.11 התייצבה העותרת במשרד הרישוי, שם ביקשה ארכה מירבית של שישה חודשים לביצוע הפסילה ובקשתה נתקבלה. במעמד זה הופקד רישון הנהיגה של העותרת והונפק לה רישיון נהיגה זמני עד ליום 15.2.12, תוך שהובהר לה כי את טענותיה עליה להפנות למשרד התחבורה וכי עליה להשלים אמצעי תיקון מסוג קורס ייעודי.
ביום 26.8.11 התייצבה העותרת לקורס הייעודי וסיימה אותו בהצלחה.
ביום 4.10.11 פנתה העותרת למשרד התחבורה באמצעות בא כוחה בבקשה לבטל את החלטתו מיום 22.6.11 על פסילת רישיונה. בבקשה נטען, כי העותרת ביצעה, בינתיים, את הקורס הייעודי, כפי שנדרשה, כי התקופה שלגביה נטען כי צברה 36 נקודות משתרעת על פני למעלה משבע שנים, בניגוד לדין, וכי רישיונה חודש בשנת 2008 לעשר שנים, אף שכביכול, לא ביצעה את אמצעי התיקון השני. לאור האמור טענה העותרת, כי נפלה שגגה אצל משרד התחבורה בהטילו עליה אמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון.
במענה לטענות אלו הובהר לב"כ העותרת, בעל-פה, כי תקופת הצבירה שבמסגרתה נצברו לעותרת 36 נקודות אמנם עולה על שבע שנים, אולם זאת מאחר שהעותרת לא ביצעה את אמצעי התיקון השני ולא התייצבה לקורס הייעודי במועד. בשים לב לטענת העותרת לפיה לא קיבלה מעולם זימון לביצוע הקורס הייעודי, הוצע לעותרת לפנות לדואר ישראל כדי לברר מה עלה בגורל הודעת הזימון מיום 6.4.05.
העותרת אכן פנתה לדואר ישראל בניסיון לקבל מידע לגבי משלוח ההודעה, אולם הובהר לה כי לא קיימים נתונים באשר להודעה האמורה, מאחר שחלף פרק הזמן שבו נשמרים נתוני המשלוח.
לאור האמור, שבה ופנתה העותרת למשרד התחבורה ביום 18.1.12 בבקשה לבטל את החלטתו, תוך שצירפה למכתבה את תשובת הדואר, לפיה לא נשמרו נתונים לגבי דבר הדואר האמור וכן תצהיר לפיו מעולם לא קיבלה את הזימון לקורס הייעודי מיום 6.4.05, כי מעולם לא נמנעה בשום צורה מלקבל את דבר הדואר האמור וכי במידה והייתה מקבלת זימון כאמור, הייתה פועלת באופן מיידי כנדרש.
עד למועד הגשת העתירה, לא התקבל כל מענה ענייני למכתבה של העותרת ולפיכך הוגשה העתירה.