גמ"ר
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1882-07-13
18/03/2014
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד פרקליטות מחוז הדרום
|
הנתבע:
פלונית עו"ד אבנר גולוב
|
גזר דין |
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות.
המדובר בטרגדיה אשר התרחשה ביום 26.12.12 עת נהגה הנאשמת רכב מסוג שברולט בכביש 25 מדימונה לכיוון באר-שבע.
במהלך פנייה שמאלה, ואף שעצרה היא בסמוך לתמרור עצור שהיה בכיוון נסיעתה, לא נתנה היא זכות קדימה לרכב אחר אשר לו הייתה נתונה זכות הקדימה במקום.
לאחר שחסמה את נתיב נסיעת הרכב המעורב (נהוג ע"י מר ג.א ), התרחשה תאונה במהלכה מצא את מותו ע.ת ז"ל (בעלה של הנאשמת) וכן אמו של הנהג המעורב הגב' נ.א ז"ל אשר ישבה כנוסעת ברכב המעורב.
הנאשמת עצמה נחבלה בתאונה חבלות של ממש, כך גם נוסע נוסף ברכב השברולט נחבל חבלות של ממש. בנוסף, נחבלו חבלות גוף נוסעים נוספים ברכב המעורב.
בהתאם לעובדות כתב האישום עמד לרשות הנאשמת שדה ראייה של 168 מטר לכיוון ממנו הגיע הרכב המעורב, ובכל זאת לא ניתנה לרכב זה זכות הקדימה אשר הגיע לו מכח החוק.
הנאשמת לקחה ביום 6.11.13 אחריות מלאה ביחס לעובדות כתב האישום אשר לא עבר כל תיקון.
באותו היום, הגישו הצדדים לבית המשפט הסדר טיעון כתוב אשר נשען על נסיבותיה המיוחדות של הנאשמת ושל תוצאות התאונה, כפי שיורחב בעניין זה בהמשך גזר הדין.
לבקשת הצדדים נשלחה הנאשמת לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים.
ביום 3.3.14 הגיש שירות המבחן למבוגרים תסקיר מקיף ביחס לנאשמת.
תסקיר זה הוכן לאחר ששירות המבחן פגש את הנאשמת עצמה, את בתה וכן את מר עדל אבו עראר, בנה של המנוחה בפרשה עצובה זו.
קריאת התסקיר רק חיזקה והעצימה בעיני את האסון אשר פקד את שתי המשפחות המעורבות באירוע זה.
משפחת א.ע איבדה ברגע אחד את בת משפחתם שהייתה אם וסבתא אהובה לנכדים.
משפחת הנאשמת והנאשמת עצמה איבדה ברגע אחד את בעלה מזה 57 שנים וניכר בתסקיר השבר הגדול בשתי המשפחות כתוצאה מתאונה זו.
שירות המבחן הסביר כי הנאשמת כיום בת 77, סיעודית ואינה יכולה לתפקד תפקוד בסיסי ללא עזרה חיצונית.
התסקיר מתאר את ההלם הנפשי בו שרויה הנאשמת לאחר האובדן שגרמה בנהיגתה ועד כמה מצבה הגופני והנפשי מוגבל עד חוסר יכולת לבצע אף של"ץ.
התסקיר מתאר גם את תחושת האובדן הקשה של משפחת א.ע, ואת השבר הקשה שם.
ב"כ המדינה אשר הבין את הנסיבות המיוחדות והחריגות בפרשה זו, הסכים באופן חריג לחרוג מרף הענישה הנוהג ביחס לגרימת מוות ברשלנות כאשר רף הרשלנות אינו נמוך ואינו מעיד על רשלנות קלה.
צודק ב"כ המדינה בטיעוניו כי רשלנותו דוגמת רשלנות הנאשמת מקימה על פי רוב ענישה הכוללת מאסר לתקופה אשר נעה בין שנה לשנתיים מאסר.