ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
52874-04-13
01/03/2014
|
בפני השופט:
יגאל נמרודי
|
- נגד - |
התובע:
נגה לוי
|
הנתבע:
סטודיו בי6 בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת נרשמה ללימודים אצל הנתבעת. היא נשאה בתשלום דמי הרשמה (ע"ס 400 ₪) ושכר הלימוד המלא (ע"ס 26,300 ₪). בעקבות יום הלימודים הראשון היא התלוננה על עישון במקום הלימודים. אין מחלוקת שהייתה נכונות מצד הנתבעת לערוך בחינה האם קיים במקום ריח עשן. התובעת נמנעה מלשוב ולפקוד את ספסל הלימודים ועתרה בתביעה להשבת התשלום ששולם על ידה. בהתאם לנטען, מעבר לאיסור הקבוע בדין על עישון במקומות ציבוריים, ביקשה התובעת להבטיח – טרם ההרשמה וכתנאי להרשמה ולביצוע התשלום – שאין מעשנים במקום הלימודים, זאת בשל רגישות לעשן סיגריות.
שלוש שאלות מתעוררות; האחת – האם סוגיית העישון הועלתה טרם ההרשמה; השנייה – האם ביום הלימודים היה ריח עשן סיגריות במקום הלימודים; השלישית – האם נסיבות העניין מצדיקות ביטול הסכם ההתקשרות והשבה של שכר הלימוד ששולם.
שני דיונים התקיימו, בהם העידו התובעת ומספר עדים מטעם הנתבעת. לאחר בחינה של כתבי הטענות והעדויות, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל. בעיקרם של דברים, מצאתי את עדותה של התובעת – אשר העידה מדם ליבה – כמהימנה.
העישון במקומות ציבוריים אסור על פי דין. תגובה של מעשן פסיבי לעישון אקראי הינה על פי רוב מידתית. תגובה לפיה מבוקש לבטל עסקה ולהשיב את התמורה המלאה הינה תגובה חריגה וקיצונית. מדובר בתגובה חריגה, במיוחד על רקע הנכונות של הנתבעת לערוך בדיקה מתאימה במתחם בית הספר. היענות לדרישת התובעת להשבת התמורה תיעשה אך בכפוף לכך שהוכח – מעבר לטענות המקדמיות (עריכת בירור מקדים לפיו המקום "נקי מעשן"; ביום הלימודים הראשון היה עישון שלא נאכף) – שההשפעה של עשן סיגריות על התובעת היא קיצונית ביותר ואינה השפעה "רגילה".
כאמור, מצאתי את עדות התובעת כמהימנה. אני מקבל את גרסת התובעת לפיה היא העמידה את הנתבעת על אודות רגישותה המיוחדת והקיצונית לעשן סיגריות. גרסתה עדיפה על פני גרסת העד מר רקנטי (עמ' 6, ש' 6 – עמ' 7, ש' 1 – 2), אשר ממילא לא שלל את טענת התובעת, אלא ציין שהוא אינו זוכר שקיים שיחה בסוגיית העישון עם התובעת; מעבר לאמור, הגורם מצד הנתבעת שניהל דין ודברים עם התובעת היא הגב' ליזי (ר' התיאור בכתב התביעה). הימנעות הנתבעת מזימונה של הגב' ליזי ליתן עדות נזקפת לחובתה.
איני מקבל את עדות התובעת לפיה ביום הלימודים הראשון היה המקום "אפוף עשן". אני מקבל, עם זאת, את טענת התובעת, לפיה ביום הלימודים הראשון היה עשן סיגריות במקום הלימודים. עשן ברמה "רגילה", אשר מבחינת התובעת, בשים לב לרגישותה המיוחדת והחריגה לעשן סיגריות, היווה מבחינתה עשן כבד, עד אשר נראה המקום בהתאם לתחושותיה הסובייקטיביות כ"אפוף עשן". אני מעדיף את עדות התובעת על פני עדויות הנתבעת. מעבר לעובדה שהתובעת טענה שכך הרגישה, עדותה נתמכת בגרסתה לפיה הגב' הילה אריאלי, המנהלת האדמיניסטרטיבית של ביה"ס, אישרה שהיה עשן סיגריות במקום שהגיע מ"מקור כלשהו בתוך הסטודיו" (ר' כתב התביעה).
הנתבעת אומנם זימנה לדיון השני עדים רבים שהעידו שלא היה עישון במקום, אולם היה עליה לדאוג לזימונה של הגב' אריאלי, אשר על פי הנטען בכתב התביעה מיוחסת לה הודאה בקיומו של עישון במקום, ביום הלימודים הראשון. הימנעות הנתבעת מזימונה של עדה זו נזקפת לחובתה, כאמור – על אף זימונם של עדים רבים נוספים. התובעת אף העידה שאחד מהבעלים והמנהלים במקום (מר בן גן) נראה על ידה מעשן במקום הלימודים (עמ' 8, ש' 25 – 26); מר בן גן הכחיש את הטענה (עמ' 8, ש' 29). עדות התובעת עדיפה עלי.
התובעת העידה – עדות ברורה ומשכנעת – שההשפעה של עשן הסיגריות עליה במקום סגור הינה ממשית, חריגה וקיצונית. היא העידה על אירוע קודם בו הייתה נוכחת במקום סגור בו היה עשן סיגריות (עמ' 10, ש' 18 – 19), ועל ההשפעה הקשה עליה (הימנעותה מלהגיע משך חודש שלם ללימודים באותו מוסד לימודים). התובעת תיארה בכתב התביעה את תופעות הלוואי שהחשיפה לעשן הסיגריות ביום הלימודים הראשון גרמו לה (השתעלות, כאבי ראש עזים, קשיי נשימה, סחרחורות, דופק מואץ, חרדה וקושי להירדם). על רקע הרגישות לכימיקלים שונים (הוצגה אסמכתא רפואית המעידה על תלונות שונות) ומחלתה (עמ' 4, ש' 1), אין מקום לכפות על התובעת ביקור נוסף במקום הלימודים, זאת על אף הנכונות מצד הנהלת ביה"ס לפעול על מנת להבטיח שבמקום לא יהיה עשן סיגריות.
התביעה מתקבלת. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 26,700 ₪. סך של 24,070 ₪ ישולם לתובעת בתוך 30 יום. היתרה תשולם לתובעת עד ליום 1.6.2014 (לאחר גמר התשלומים). כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת המשפט ע"ס 295 ₪ והוצאות המשפט ע"ס 750 ₪ בתוך 30 יום.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.
ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ד, 01 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.