ברדה ואח' נ' בן שטרית ואח'

פסק דין

1.המדובר בתביעה ותביעה שכנגד שמקורו בהסכם אותו כרתו הצדדים, שמטרתו היתה לבצע עבודות שיפוץ בבית התובע. על מהותו של ההסכם, על תנאיו, על ביצועו ועל הפרתו או העדר הפרתו, חלוקים הצדדים.

2.בתביעתו עותר התובע – אזרח צרפת, אשר לו בית מידות ברחוב אדווה 5 בקיסריה (להלן: "הבית"), לחייב את הנתבע – אשר לטענתו שימש מפקח צמוד וקבלן ראשי מטעמו לצורך שיפוצים נרחבים שנעשו בביתו, בסך 800,000 ₪, לצרכי אגרה. לטענתו הנזקים האמיתיים שנגרמו לו (ואשר לא פורטו בכתב התביעה או בתצהירי העדות הראשית) עקב הפרה יסודית של החוזה בין הצדדים ע"י הנתבע, מגיעים לסך 1,500,000₪, ובנוסף, נגרמו לו נזקים נוספים בגין תיקון ליקויי בנייה המפורטים בחוות דעתו של המומחה שצורפה לכתב התביעה בסך 501,276 ₪ (אציין כי חוות דעת זו לא צורפה לכתב התביעה ולתצהיר התובע, אך צורפה חוות דעת אחרת שאמדה את נזקי התובע בסך 392,850 ₪), ועוד סך 50,000 ₪ בגין עגמת נפש. כאמור, העמיד התובע את תביעתו ע"ס 800,000 ₪ לצרכי אגרה.

3.התובע טען בכתב התביעה כי מכיוון שהינו אזרח צרפת, וכי במשך רוב הזמן אינו נמצא בישראל, למעט לחופשה שנתית בת חודש בקיץ, גמר אומר לשכור שירותיו של אדם אחד, שיהיה קבלן ראשי, איש אמון והאחראי לביצוע הפרוייקט מתחילתו ועד סופו – ובכלל זה הוצאת תוכנית, היתר בנייה, שכירת קבלנים, פיקוח וניהול הפרוייקט. התובע טען כי בחר בנתבע לתפקיד זה, אשר ניאות לקחת על עצמו את התפקיד, ועל כן נחתם הסכם בין הצדדים ביום 14.04.08 (להלן: "ההסכם"). התובע טען כי בנוסף לאמור בהסכם קבעו הצדדים את המסגרת התקציבית של הפרוייקט בסך 900,000 ₪, וכן את מועד סיום הפרוייקט – שיועד לסוף חודש 03/2009.

4.התובע טען כי הנתבע התרשל בתפקידו בכך שהתנהל באופן בזבזני שפרץ את מסגרת התקציב, וגרם לכך שהתובע הוציא מכיסו סך 2,829,591 ₪, כאשר לא ניהל את הפרוייקט כראוי, שכר בעלי מקצוע רשלניים, לא תיאם ביניהם כנדרש, לא פיקח עליהם כראוי – ואף שילם להם למרות הליקויים. התובע טען כי אמנם הוסיף תוספות לפרוייקט, אולם אין בהם כדי להגיע לסכום הסופי. התובע טען כי הנתבע מעל באמונו והטעה אותו לגבי עלויות הפרוייקט, כאשר הוא מנצל את העובדה שהתובע תלוי בו, בשל מגוריו מעבר לים. לרשלנותו של הנתבע, הוסיף התובע את העובדה שאיחר בסיום הפרוייקט ושבבנייה שבוצעה התגלו ליקויי בנייה רבים. התובע הוסיף כי יש בכך משום הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים.

5.התובע טען בכתב התביעה כי עת הגיע מועד סיום הפרוייקט, ועקב הליקויים הרבים, הזמין הוא חוות דעת מטעם המומחה שאול בן-דוד, אשר אמד את היקף הליקויים בסך 501,276 ₪, מעבר לליקוי נוסף שהתגלה בסמוך להגשת התביעה שעניינו נזילה בבריכת הבית, אולם הנתבע, במקום לתקן את הליקויים – התחמק מן התובע והותיר אותו מול שוקת שבורה. התובע תיאר את עגמת הנפש, מניעת ההנאה מן הבית, הטרחה והתשלום למומחים – אותם העריך ב- 50,000 ₪.

6.בכתב ההגנה, חלק הנתבע על הגדרת התפקיד שניסה התובע לתאר בכתב התביעה. לטענתו, תפקידו היה טיפול בהוצאת היתר בניה, הכנת תוכניות עבודה אדריכליות וקונסטרוקטיביות ופיקוח על עבודות השיפוץ בבית התובע, ותו לא. לשיטתו, אין כל אחיזה במציאות לטענה לפיה היה לקבלן ראשי או מבצע. לטענתו, התובע הינו יזם בנייה אשר בקיא ברזי המקצוע, ובמסגרת זו הוא אשר בחר את בעלי המקצוע והספקים, הוא אשר חתם על הסכמים מולם וקבע את שכרם והוא אשר שילם להם בפועל. לטענת הנתבע יחסיו עם הספקים ובעלי המקצוע התמצה בכך שהיווה מעין צינור מקשר בינם לבין התובע, כאשר מחד גיסא - הנתבע איתר חלק מבעלי המקצוע והביא אותם ליתן הצעת מחיר, ומאידך גיסא – הביא לידיעת בעלי המקצוע את הנחיות התובע והוראותיו, תוך שהוא מפקח על עבודותיהם. הנתבע ציין כי לא יזם עבודות נוספות וכל עבודה אושרה מול התובע, כך שאין כל שחר לטענה כי פעל באורח בזבזני או כי הטעה את התובע. לסיכום נקודה זו הפנה הנתבע ללשונו הברורה של ההסכם בכתב עליו חתמו הצדדים ואשר הגדיר במדוייק תפקידיו של הנתבע. מן ההסכם, כך לטענת הנתבע, ניתן לעמוד על תפקידו של הנתבע וניתן להסיק מלשונו הברורה כי הצדדים לא התכוונו למנות את הנתבע כ"קבלן ראשי".

7.באשר לטענת התובע כי בשל רשלנות הנתבע חרגו עלויות הפרוייקט שנאמדו תחילה בכ -900,000 ₪ עפ"י נספח א לכתב התביעה (מיום 11.8.209) והם הגיעו לסכום 2,829,591 ₪ (כנטען בסעיף 7 לכתב התביעה) ובכך מוצא התובע הפרה יסודית מצד הנתבע – טוען הנתבע כי אין כל ראיה לסכום שהוצא בפועל, אולם בכל מקרה לא נקבעה מסגרת תקציבית לפרוייקט, וכי הצעת מחיר שצורפה לכתב התביעה נגעה למספר עבודות לגביהן הזמין הנתבע הצעות מחיר מבעלי מקצוע, אך אין הן כוללות, בכל מקרה, את כלל העבודות שבוצעו. הנתבע טען כי התובע הוא ששלט בעלויות כאשר חתם על הסכמים עם בעלי המקצוע והספקים "מעל ראשו" של הנתבע. כן טען הנתבע כי התובע "הכניס באופן קפריזי שינויים קיצוניים בתוכניות הבנייה המקורית ותוספת עבודה בלתי נתפסת בהיקפה החריג". עבודות אלה (17 עבודות נוספות בעלות היקף כספי נכבד פורטו בסעיף 12 לכתב ההגנה) והן כללו, בין היתר, הקמת מעלית בשווי 450,000 ₪ לאחר שהסתיימו מרבית העבודות - דבר אשר חייב ביצוע עבודות ניסור תקרת הבטון בבית.

8.באשר לליקויי הבנייה טוען הנתבע כי הינם באחריות בעלי המקצוע, אולם בכל מקרה הללו נגרמו עקב העובדה שהנתבע סולק מן הבית, בחודש 8/09 בטרם השלים את העבודות ובטרם מסרו הקבלנים את העבודות באופן סופי. עוד טען הנתבע כי התובע נותר חייב לו כסף על פי ההסכם בין הצדדים. בנוסף, לטענתו, עלות הפרוייקט נבעה בעיקר מהכנסת שינויים רבים באופן קפריזי ובהיקפים חריגים, ובכך גם נפגעה יכולתו לבצע את העבודות על-פי "גאנט" התכנון המקורי שנבנה בהתאם לתוכניות המקוריות, בתיאום בין הקבלנים. הנתבע טען כי עמד בקשר יום-יומי עם התובע, תוך שהוא מעביר דיווחים וצילומים לגבי התקדמות הפרוייקט. הנתבע טען כי התובע הפגין יחס מזלזל כלפי בעלי המקצוע ואף לעיתים רבות לא שילם את מלוא שכרם, ועל כן נאלץ הנתבע להתמודד עם עזיבתם של קבלנים רבים – דבר שגרר אי השלמת חלק מן העבודות, וכן עיכובים רבים בביצוע הפרוייקט – שלטענת הנתבע לא נקבע מועד לסיומו.

9.כאמור, טוען הנתבע, כי בחודש 08/2009 הפסיק התובע את התקשרותו עם הנתבע, בעודו חייב לו כספים, כאשר העביר את התפקיד למר בן-דוד, ולאחר מכן הנתבע מסר לבן-דוד את כל המידע הדרוש לשם השלמת הפרוייקט.

10.הנתבע טען כי לאחר סיום עבודתם המשותפת, בחודש 12/2009 פנתה אליו מנהלת הבית באופן בהול בשל הצפות רבות בבית, והנתבע פעל ללא לאות על מנת לבצע תיקוני חירום, ניקוז, פתיחת מרזבים ואיטום. הנתבע טען כי לאחר אירוע זה, הסכימו הצדדים על המשך שיתוף פעולה, כאשר התובע מסר לנתבע המחאות בסך 15,000 ₪, אולם לאחר שלא יכול היה הנתבע להפקידן בשל התאריך המופיע על גביהם – סילק שוב התובע את הנתבע מעם פניו וסירב לפגשו.

11.בכתב התביעה שכנגד טען התובע שכנגד (להלן: הנתבע) כי על פי ההסכם בין הצדדים, בתמורה לעבודתו של הנתבע התחייב הנתבע שכנגד (להלן: התובע) לשלם לו סך של 230,000 ₪, אולם בפועל שולם לו הסך 172,580 ₪ בלבד. אי לכך, לטענת הנתבע, נותר התובע חייב לו סך 57,420 ₪. הנתבע ציין כי עבד ימים כלילות לצורך השלמת הפרוייקט תוך שהוא מבצע עבודות שונות שאינן מתפקידו כגון נהג, סבל ועוד, וכאשר היה התובע מגיע לארץ היה הנתבע מקדיש לו את כל עיתותיו והיה נוסע עימו לפגישות עם ספקים ובעלי מקצוע, תוך שהוא מפסיד עבודות אחרות בהן החל, ובגין כך דרש פיצוי בסך 6,081 ₪. הנתבע טען כי בגין התוספות והשינויים מגיע לו שכר ראוי, אותו אמד, באופן שמרני, בסך 11,500 ₪. עוד טען הנתבע כי בשל יחסו הקשה של התובע כלפיו נגרמו לו נזקים נפשיים ובריאותיים אותם העריך בסך 10,000 ₪. לאור האמור, העמיד הנתבע את התביעה שכנגד על סך 85,000 ₪.

12.בכתב ההגנה שכנגד טען התובע כי בהסכם המקורי הועמדה התמורה בגין שירותי הנתבע על סך 150,000 ₪, ובהמשך הוסף עוד סך 20,000 ₪ בגין הפיקוח על ביצוע עבודות המעלית, אולם יתר התוספות והעבודות כלולות בהסכמות אלו. עוד טען התובע כי בגין תכנון לקוי, היה צורך לשנות את דגם המעלית ועל כן הוסיף התובע עוד סך 29,726 ₪ - סכום שלטענתו יש להשית על הנתבע. עוד הוסיף התובע כי שכרו של הנתבע נקבע באופן פאושלי עד לסיום הפרוייקט, אולם משהפסיק הנתבע את עבודתו בטרם סיום הפרוייקט, הרי יש להפחית משכרו. עוד טען התובע כי לאור התביעה המקורית, הרי יש לקזז מכל סכום שייפסק לנתבע על פי התביעה שכנגד את נזקי התובע – שהועמדו על סך 800,000 ₪.

הראיות

13.מטעם התובע הוגש תצהירו – לו צורפה חוות דעת של המומחה מר עידו ז"ק, אשר אמדה את נזקי התובע בגין הליקויים בסך 392,850 ₪. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע, - לו צורפה חוות דעת של המהנדס יונתן גושן מטעמו שאמדה את הליקויים בבית התובע בסך 26,477 ₪.

14.כן הוגשו המוצגים הבאים: נ/1 – הזמנה לחנוכת מבנה חדש שנבנה בפריז ע"י חברת ARIE PROMOTION שהתובע הוא נשיאהּ; נ/2 - דף מאתר האינטרנט של קבוצת ARIE; נ/3 – חוות דעת מטעם התובע אודות הליקויים בביתו שערכה האדריכלית סיגלית קינן; נ/4 הסכם בין התובע לבין נגריית "רפולי" המנוהלת ע"י אחי הנתבע, לביצוע דלתות פנימיות; נ/5 – הסכם בין התובע לבין פחורי קבלן השלד; נ/6 - תוכניות נגרות של קצב ריקי; נ/7 הצעת מחיר מאת ענק המזגנים; נ/8 – הצעת מחיר לעבודות אלומיניום מאת ג'ודי סאלם טורעאני. כל ההצעות וההסכמים חתומים ע"י התובע.

15.בנוסף, על פי הסכמת הצדדים, ניתנה החלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט עליה נעמוד להלן.

16.המומחים מטעם הצדדים לא נחקרו והצדדים ויתרו על חקירת המומחה מטעם בית המשפט. התובע והנתבע (העדים היחידים שהעידו) נחקרו בפניי.

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט:

17.לאחר שהצדדים הניחו את תצהיריהם, ולאחר שנגלתה לעיני בית המשפט המחלוקת בין הצדדים, בישיבת יום 15.10.2012 הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע במחלוקות בין הצדדים. הצדדים ביקשו כי קביעות המומחה לא יחייבו בשאלת האחריות או בשאלות משפטיות אחרות שאינן בסמכותו, כי שני הצדדים יהיו נוכחים בעת ביקור המומחה וכל פניה למומחה תיעשה בתיאום עם הצד השני.