1. התביעה שלפנינו מופנית כנגד החלטת הנתבע (להלן:
המוסד) לדחות את תביעת התובע לתשלום הוצאות שיקום לימודים - ובהן סך של 4,700 ש"ח בגין דמי אש"ל; סך של 15,000 ש"ח בגין ההפרש בין שכר הלימוד ששולם לו על ידי המוסד לבין שכר הלימוד ששילם בפועל; וכן סך של 500 ש"ח בגין צילומים והדפסות מסמכים במסגרת לימודיו.
2. התובע נכה בשיעור 75%.
3. ביום 27.10.10 אושרה לתובע תכנית שיקום של לימודי משפטים לתואר ראשון במכללת רמת גן. ביום 10.10.10 (עוד טרם קבלת האישור) החל התובע את לימודיו במכללת רמת גן.
טענות הצדדים
4.
התובע טען כי היה על המוסד לשלם לו את מלוא שכר הלימוד ששילם בגין שנת הלימוד הראשונה ללימודיו. לטענתו, מתכלית החוק והוראותיו לעניין שיקום נכים עולה כי על המוסד לשאת במלוא עלות שכר הלימוד וההוצאות הנלוות ללימודים. עוד טען, כי ככל שקיימות הוראות פנימיות, חוזרים או נהלים של המוסד המביאים לצמצום הזכות כאמור, הרי שאלו מנוגדים לחוק ולמטרותיו ולפיכך יש לקבוע כי הם בטלים ואין לקבלם. התובע הוסיף כי ההנחיות והחוזרים לא הובאו לידיעתו מראש וגם בשל כך הוא זכאי לקבל את מלוא שכר הלימוד. התובע הכחיש כי במסגרת הנהלים שהוצגו לו על ידי פקידת המוסד בעת שאושרה לו תכנית השיקום, צויין בעל פה או בכתב כי ההחזר בגין שכר הלימוד מוגבל לסכום כלשהו.
ביחס להוצאות אש"ל - התובע טען כי זכאותו קמה מכוח תקנה 5 ל
תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה) תשל"ט - 1979, וכן מכוח מתקנה 9 ל
תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי) תשט"ז - 1956; ותקנה 43 ל
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956.
התובע טען כי יש לחייב את המוסד לשלם לו 500 ש"ח בגין הוצאות שהיו לו על תצלומים במהלך לימודיו באותה שנה. לטענתו, אין לו קבלות בגין הוצאה זו, כיוון שמדובר במכונות צילום המופעלות במטבעות או בכרטיס ואינן מוציאות קבלה.
לחילופין טען התובע כי יש לפסוק לו את כל סכום התביעה עקב כך ששינה מצבו לרעה והוציא את ההוצאות כאמור כשהוא תחת הרושם שיקבל החזר מלא מן המוסד.
5.
המוסד טען כי יש לדחות את התביעה שכן התובע קיבל את מלוא התשלומים המגיעים לו כדין.
ביחס לשכר הלימוד, המוסד טען כי במסגרת הסמכות שניתנה למוסד מכוח החוק והתקנות, לבחון מהי ההוצאה המקובלת לתכנית שיקום, ובשים לב למדיניות של קביעת מדד אחיד בין המבוטחים, נקבע כי לעניין תשלום שכר לימוד, הסכום שישלם המוסד הוא הסכום המתפרסם מידי שנה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לשכר לימוד אוניברסיטאי. בתקופה בה היה התשלום מתבצע ממוסד למוסד, נוספה על הסכום האמור תוספת של 25%. סכום זה מעודכן מעת לעת ומתפרסם ב"טבלאות הפיקוח". בהתאם, הנחיות המוסד קובעות כי שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה לא יעלה על התעריף המופיע בטבלאות הפיקוח (ראו
אגרת 16 - קווים מנחים לאישור רצף תכניות שיקום; צורף כנספח 5 לתגובת המוסד מיום 23.4.13. להלן:
אגרת 16). בתקופה הרלבנטית לתביעה עמד הסכום המאושר על 13,079 ש"ח וזהו הסכום ששולם לתובע. המוסד טען עוד כי הנחיות אלה נאמרו לתובע בעת שאושרה לו תכנית השיקום שלו, בכתב ובעל פה. לפיכך, התובע היה מודע לכך שככל שיבחר ללמוד במוסד בו שכר הלימוד גבוה יותר, יהא עליו להשלים בעצמו את ההפרש בשכר הלימוד.
המוסד טען כי התובע לא היה זכאי לתשלום אש"ל בגין תקופת לימודיו. לטענת המוסד, התקנות מכוחן קמה הזכות לקבל אש"ל, נכתבו ביחס לנכה שנאלץ להתייצב לפני ועדה רפואית. לפיכך, נעשית התאמה למקרה של מבוטח הנמצא בשיקום מקצועי, שכן מצבו שונה משל אותו נכה. לאור זאת, נכתבו הנחיות פנימיות של המוסד, לפיהן רואים במקום הלימודים כמקום העבודה הרגיל, ורק מי שנדרש לצורך לימודיו להגיע למקום שהוא מחוץ למקום לימודיו הרגיל, יהא זכאי לאש"ל. בהתאם להנחיות אלה, התובע אינו זכאי לאש"ל בגין נסיעותיו ללימודים ברמת גן.
ביחס לתביעה להחזר בגין צילומים, המוסד טען כי בהתאם לנהלים שהובאו מראש לידיעת התובע, רק הוצאות המלוות בחשבונית מס או קבלה, שהוצגו בתוך 30 יום מהוצאת הקבלה, יאושרו לתשלום. מאחר שהתובע לא הציג קבלות כלשהן להוצאות הצילום, אין הוא זכאי להחזר בגינן.
הכרעה
6. סעיף 203 ל
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן:
חוק הביטוח הלאומי או
החוק) קובע זכאותו של מבוטח לשיקום מקצועי, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף.
סעיף 204 לחוק קובע כי "
שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת."
מכוח סעיף 204 הותקנו
תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי) תשט"ז - 1956 (להלן:
תקנות שיקום מקצועי), אשר קובעות בסעיף 8 כי "
פקיד שיקום יפעל בהתאם להוראות המוסד שניתנו... ופורסמו בירחון העבודה והביטוח הלאומי".
ב
ירחון העבודה
והביטוח
הלאומי פורסמו "
הוראות בדבר שיקום מקצועי" (פורסמו בירחון העבודה והביטוח הלאומי, כרך ח' גליון 9, תוקנו בירחון כרך י"ב גליון 6; בירחון כרך ט"ז גליון 9. להלן:
ההוראות). סעיף 7(א) להוראות קובע כי "
המוסד יישא, נוסף על הוצאות שכר הלימוד, גם בהוצאות ההדרכה ובדיקות מומחים".
7. אין מחלוקת כי המוסד שילם לתובע סך של של 13,079 ש"ח בגין שכר לימוד (ראו פירוט ריכוז תשלומים שצורף לנ/1). נציין עם זאת כי
התובע הצהיר כי המוסד שילם לו סך ל 13,500 ש"ח בגין שכר לימוד (סעיף 6 לתצהיר התובע).
8. התובע טען כי עלות שכר הלימוד לשנה במכללת רמת גן עמדה על סך של 28,500 ש"ח (סעיף 6 לתצהיר התובע). עם זאת,
מן האישור שצירף התובע לכתב התביעה שלו, עולה כי שכר הלימוד לשנת הלימודים 2010-2011 במכללת רמת גן עמד על 28,020 ש"ח (מכתב מיום 10.8.10 שצורף לכתב התביעה).