תמרי ואח' נ' ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א ואח'

1.         עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי בית-המשפט יבטל את החלטת המשיבה 1 (להלן: " הוועדה המחוזית") מיום 10.6.2013 (להלן: " ההחלטה"). ההחלטה ניתנה בהתייחס להתנגדויות - של העותרים ושל אחרים לתוכנית רג/1423/א - מתחם ארלוזורוב-המתמיד ברמת גן (להלן: " התוכנית"; המתחם עליו חלה התוכנית יכונה להלן: " המתחם"). במסגרת ההחלטה נדחו חלק מההתנגדויות ובכלל זה התנגדותם של העותרים.

ביום 10.11.2013 נדחתה בקשת העותרים לצו ביניים על ידי כב' השופט ורדי. זאת בין היתר לאור התרשמותו של בית-המשפט כי סיכויי העתירה הם נמוכים.

ביום 24.4.2014 פורסמה התוכנית למתן תוקף ברשומות (י"פ 6790).

2.         התוכנית היא תכנית התחדשות עירונית בעיר רמת-גן, בדרך של פינוי מבנים ישנים ובניית מגדלי מגורים. את התוכנית יזמו בעלי-דירות שבמתחם התוכנית, ובהתאם לה יפונו וייהרסו ארבעה מבנים קיימים שבהם יש 83 דירות וארבע חנויות. זכויות הבניה במגרשים יגדלו, וייבנו במקום 285 דירות חדשות.

לתוכנית הוגשו כאמור התנגדויות רבות, שנדונו על ידי הוועדה המחוזית. העותרים שאף הם התנגדו לתוכנית, הם בעלי 8 דירות הסמוכות לפרויקט נושא התוכנית. לטענתם של העותרים, הם משמשים למעשה כ"ועד פעולה" של קרוב ל-300 תושבים מכ-30 בניינים המצויים בסמוך לתחום התוכנית המוצעת.

3.         המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת-גן (להלן: " הוועדה המקומית") היתה אחת מיזמיות התוכנית. מלכתחילה יזמו את התוכנית דיירי המתחם, והם שקידמו את ההליכים לאישורה. לאחר מספר שנים הצטרפה אליהם הוועדה המקומית, שתמכה אף היא בתוכנית ובקידומה. ואולם, יום לפני הדיון בהתנגדויות, ביום 21.10.2012, הודיעה הוועדה המקומית לוועדה המחוזית כי היא החליטה למשוך את התוכנית " על מנת לבחון חלופות תכנון נוספות במתחם" (נספח י"ז לעתירה).

4.         המשיבה 4 (שתכונה להלן: " היזם"), היא חברה יזמית שזכתה במכרז שנערך על-ידי דיירי המתחם שיזמו את התוכנית, וזאת בחודש דצמבר 2009. במרץ 2011 נחתם ההסכם עם היזם. המשיבה 5 - עמותת "אדם טבע ודין" היא עמותה שהגישה אף היא התנגדות לתוכנית נושא העתירה. בתגובתה לעתירה, הצטרפה אדם טבע ודין לטענות העותרת, וטענה כי יש לקבל את העתירה בשל הפגיעה בהליך התכנוני שעלולה להביא לפגיעה באינטרסים ציבוריים שונים וברווחת התושבים בסביבה.

בהחלטה מיום 26.5.2014, ניתנה לאדם טבע ודין אורכה - כבקשתה, להגשת הסיכומים מטעמה עד יום 12.6.2014. חרף אורכה זו, ולמרות שפסק-דין זה ניתן לאחר תום יום העבודה ביום 15.6.2014, לא הוגשו סיכומי אדם טבע ודין. לכן, ניתן פסק-דין זה ללא סיכומים מטעמה.

5.         המשיבים 6-20 (שיכונו להלן: " הדיירים"), הם בעלי-מקרקעין במתחם התוכנית ומיוזמיה. מלכתחילה לא צורפו משיבים אלה לעתירה, אלא העתירה הוגשה נגד עו"ד יריב בר-דיין, כמי שהיה בא-כוחם של הדיירים. הדיירים הגישו בקשה לצרפם כמשיבים, שכן קבלת העתירה עלולה לפגוע בזכויותיהם. עו"ד בר-דיין עתר כי בית-המשפט ימחק אותו מהעתירה. בהחלטה מיום 29.12.2013 נקבע כי עו"ד בר-דיין יימחק מהעתירה, וכי הדיירים יצורפו כמשיבים.

תיאור ההליכים

6.         התוכנית היא תוכנית מתאר מקומית בסמכות וועדה מחוזית. תחום התוכנית הוא שטח של כ-5.6 דונם, בין הרחובות ארלוזורוב מדרום והמתמיד מצפון, בעיר רמת-גן. הועדה המחוזית החליטה על הפקדת התוכנית להתנגדויות ביום 28.11.2011, לאחר קבלת המלצה של הוועדה המחוזית מיום 13.9.2009.

ביום 10.9.2012, הגישו העותרים את התנגדותם, וכן הוגשו כאמור התנגדויות נוספות. הדיון בהתנגדויות התקיים ביום 22.10.2012. יום לפני הדיון הודיעה הוועדה המקומית כי היא מבקשת למשוך את התוכנית כדי לבחון חלופות נוספות.

7.         ביום 10.6.2013 התקבלה כאמור החלטתה של הוועדה המחוזית נושא העתירה.

בהחלטה אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית, בקובעה בין היתר כי בתוכניות מסוג זה, יש " לאזן בין הצורך בהתחדשות עירונית ועוצמות הבנייה הנובעות מכך, לבין ההשפעות על הסביבה הקיימת". איזון זה נעשה לאור " אופי הסביבה, הקיים והצפוי... הצורך בהתחדשות והקרנתה החיובית על הסביבה... ומגמות התכנון הכלליות בעיר ובסביבה. שיקול נוסף הוא השיקול הכלכלי שנועד להבטיח את ישימות התוכנית".

העותרים הגישו יחד עם מתנגדים נוספים בקשת רשות ערר על ההחלטה. ביום 4.8.2013 החליטה יו"ר הוועדה המחוזית לדחות את בקשת רשות הערר.

טענות הצדדים

טענות העותרים

8.         בעתירה תוקפים העותרים את החלטתה של הוועדה המחוזית בעניינם.

לגישת העותרים, בנייה גבוהה אינה מתאימה לכל מקום שכן יש לה השפעות רבות, שחלקן שליליות. יחד עם זאת, העותרים מדגישים כי העתירה אינה מתייחסת לשיקולים תכנוניים, וכי הם אינם מבקשים שבית-המשפט יחליף את שיקול-דעתו בזה של מוסד התכנון. כן ציינו העותרים בעתירה כי הם אינם חולקים על חשיבות קידומה של התחדשות עירונית, אולם זאת - רק אם הדבר נעשה במסגרת הדין. בעתירה מבקשים העותרים להעלות רק טענות שעל-פיהן ההחלטה התקבלה בניגוד לדין.