נאור נ' משרד החקלאות - היועץ המשפטי ואח'

החלטה

עתירה מנהלית להורות למשיבים למסור לעותר, מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן: "חוק חופש המידע" או "החוק"): א. עותק שלם של המסמך המכיל את ממצאי בדיקת הרווחיות (להלן: "דוח בדיקת הרווחיות") של המשיבים 4-3 (להלן: "תנובה") שערך המשיב 1 (להלן: "משרד החקלאות" או "המשרד") באמצעות רואה חשבון חיצוני. ב. כל המידע בכתב המצוי ברשות המשיבים 1-2, אשר על פיו הם הגיעו למסקנה לפיה "...שוק הקוטג' ריכוזי גם כן, אך כבר אינו ברווחיות בלתי סבירה כפי שהיה בעבר".

עיקרי העובדות

ביום 25.8.2013 פרסם משרד החקלאות "הודעה לעיתונות" (להלן: "ההודעה"), שכותרתה "המפקח על המחירים במשרד החקלאות ממליץ להכניס לפיקוח מחירים גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה 38%, ולהפחית את מחירם בשיעור ניכר". כותרת המשנה היתה:

"ההחלטה כפופה לשימוע הפתוח לכלל הציבור ובא בעקבות בדיקת רווחיות שערך משרד החקלאות ב"תנובה"".

בהודעה הנ"ל צויין כי בעקבות בדיקת רווחיות שערך המשרד באמצעות רו"ח חיצוני ולאחר קבלת נתונים נוספים מהמחלבות, החליטה ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר להמליץ על הכנסת "גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה 38% לפיקוח מחירים מלא ולהפחית מחירם משמעותית בשל התגלות רווחיות חריגה במחירים אלה". עוד צויין בהודעה הנ"ל, כי אומנם בעבר מחיר הקוטג' הופקע ע"י תנובה, אך כעת אין הדבר כך, וכי משרדי החקלאות ממשיכים לעקוב באופן צמוד אחר מחיר הקוטג' בשוק, וייתכן שבעתיד יוחלט להכניס את הקוטג' לפיקוח מחיר אם רווחיותו תהיה בלתי סבירה. בהמשך ההודעה נאמר כי בעקבות שימוע ציבורי שערך המשרד לפני מספר חודשים, שוקלת ועדת המחירים להגביל מספר מוצרים של תנובה, בהיותה מונופול, במסגרת צו ייחודי לתנובה. משרדי האוצר והחקלאות גם הפיצו באותו היום (25.8.2013) מסמך האוחז 7 עמודים, שכותרתו "המלצות ועדת המחירים לעניין מוצרי החלב שבפיקוח טיוטה להערות הציבור". המסמך מוען לנציגי הצרכנים, מחלבות, רשתות שיווק וקמעונאים. הציבור נקרא במסמך זה להעיר את הערותיו בכתב, או לבקש להשמיע טענות בע"פ.

העותר ביקש מהממונה על חופש המידע במשרד החקלאות (המשיב 2, להלן: "הממונה") כי ימציא לידיו את דוח בדיקת הרווחיות של תנובה. דוח זה הוכן ע"י רו"ח חיצוני ששכר משרד החקלאות במסגרת פעולות הפיקוח של משרד החקלאות על מחירי מוצרי החלב בשוק. בעקבות דוח בדיקת הרווחיות הנ"ל, פרסם משרד החקלאות את ההודעה לציבור, כמפורט לעיל.

העותר הוא גם התובע הייצוגי בתובענה ייצוגית שהגיש, ועודנה מתנהלת בביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז כנגד תנובה (ת.צ. 46010-07-11, להלן: "התובענה הייצוגית"), בה טען העותר, שתנובה ניצלה החל משנת 2006 את היותה מונופול לשם הפקעת מחיר הקוטג' שהינו מוצר בסיסי, בניגוד לסע' 29א לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 . בתביעה הייצוגית העותר ביקש סעד כספי של השבת הכספים ששולמו ע"י הצרכנים ביתר, ולחילופין עתר לצו עשה להגבלת מחיר הקוטג' ולמינוי מנגנון שיפקח על כך.

הממונה בהחלטתו מיום 9.9.2013 (נספח 4 לעתירה, להלן: "ההחלטה") סירב להמציא לעותר את דוח בדיקת הרווחיות, בהסתמך על שני סייגים הקבועים בחוק, הפוטרים אותו, לשיטתו מהמצאת הדוח. פטור אחד קבוע בסעיף 9(ב)(6) לחוק, עוסק בפגיעה בסוד מסחרי או עניין מסחרי והפטור השני קבוע בסעיף 9(ב)(7) לחוק, ולפיו אין חובה למסור את המידע כאשר התנאי למסירת המידע לרשות היה, אי גילויו.

מכאן העתירה שלפנינו לגלות לעותר את המסמכים הנוגעים לבדיקת הרווחיות.

דיון

סעיף 1 לחוק חופש המידע, שכותרתו "חופש מידע", קובע:

"לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה".

מוקד הדיון בעתירה זו הוא יישום הוראותיו של חוק חופש המידע ובעיקר הוראות הפטור הקבועות בסע' 9(ב) לחוק. מכך ייגזר האם העותר זכאי לפי הוראות החוק לקבל לידיו את דוח בדיקת הרווחיות ומסמכים הקשורים אליו, כטענתו, או שמא כטענת המשיבים חלים עליהם שני הפטורים.

סע' 9(ב) לחוק, שכותרתו "מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו" קובע:

"9(ב)רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:

...

(6)מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי;

...

(7)מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע";