ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
6733-08-13
29/05/2014
|
בפני השופט:
נאיל מהנא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. רותם ראובני (עניינו הסתיים) 2. נוריאל גבאי
|
הכרעת-דין |
הכרעת דין
אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
השאלה שלפנינו –
השאלה שלפנינו נוגעת לאחריות שיש להטיל על נוֹסֵעַ ברכב בנוגע לתאונת דרכים שביצע הנְהָג.
מבוא
על פי עובדות כתב האישום, ביום 06.03.12, נהג נאשם 1, רס"ל רותם ראובני (להלן: "הנהג") ברכב משטרתי, ולצדו ישב נאשם 2 שבפנינו (להלן: "הנאשם" או "הנוסע"), שהינו מפקח בדרגתו במג"ב ואשר היה אחראי על הנהג במסגרת אותה נסיעה. כאשר הגיע הנהג לקרבת מחסום אל-זעים בירושלים, בהיותו בנתיב הימני ביותר בכביש דו סטרי בן ארבעה נתיבים, הורה לו הנאשם לסטות שמאלה על מנת להגיע לנתיב השמאלי ביותר בכיוון נסיעתו, וזאת על מנת לבצע פניית פרסה תוך עלייה על אי תנועה בנוי המוצב במקום. כאשר סטה הנהג שמאלה, חסם את נתיב נסיעתו של רכב אחר (להלן: "הרכב המעורב") שנסע בנתיב השמאלי לכיוון נסיעת הרכב המשטרתי; וכי אז הרכב המעורב, לא הספיק לבלום, פגע ברכב המשטרתי וכתוצאה מכך נגרמה תאונה בה נפגע נהג הרכב המעורב באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי. כמו כן, נגרמו נזקים לרכב המעורב.
בכתב האישום הועמדו לדין בצַוְותָּא חדא הן הנהג והן הנוסע- הוא הנאשם שלפנינו, בביצוע העבירות הבאות:
סטייה מנתיב נסיעה, עבירה לפי סעיף 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") בקשר עם סעיף 68 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה");
נהיגת רכב ברשלנות, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
גרימת נזק לאדם ולרכוש, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, בצירוף סעיף 38 לפקודת התעבורה.
הנהג הודה והורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. כך נותר לדון באחריותו של הנוסע, לגבי העבירות אותן ביצע הנהג.
לטענת המאשימה, הנאשם שימש באותו מועד כמפקד נסיעה ומשכך, יש לראות בו כמבצע בצוותא של עבירות התנועה שביצע הנהג, שכן היה קיים בו יסוד נפשי מובהק לביצוע העבירות, מעצם העובדה שהוא זה שהעלה את הרעיון לביצוע הפנייה ונוכח השפעתו על הנהג כמפקדו הישיר.
לטענת ההגנה, יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק. ראשית, מאחר ומדובר באכיפה בררנית, לפיה לא הצליחה המאשימה להעמיד לעיונו של הנאשם ולו כתב אישום אחד שהוגש בנסיבות דומות נגד נוסע ברכב (לא נהג). בנסיבות אלה, לא הצליחה המאשימה להפריך את הנטל שהועבר אליה כי מדובר בכתב אישום הנגוע באכיפה בררנית ועל כן מבקשת ההגנה להורות על זיכוי הנאשם.
עוד טוענת ההגנה כי יש להורות על זיכוי הנאשם בשל כך שעובדות כתב האישום אינן מגלות את העבירות בגינן הוא הועמד לדין. עוד ובנוסף, טוענת ההגנה כי יש לזכות את הנאשם מאחר ולא תיתכן הרשעתו של אדם בביצוע בצוותא של עבירת רשלנות.
הראיות
מטעם המאשימה העידו בפניי רס"מ שמואל עוזרי, בוחן תאונת דרכים שגבה את הודעת הנאשם (ת/4) (להלן: "הבוחן"); והנהג.
מטעם הנאשם העידו קטיש האדי, ששימש כנהג ביחידה בה שירתו השניים במשך כחמש שנים מיום הקמתה; והנאשם בעצמו.
השאלות הדרושות הכרעה
האם ניתן להטיל אחריות על נוֹסֵעַ בגין עבירות אותן ביצע הנהג?
על מנת לענות על השאלה הראשונה, ככל שהיא נוגעת למקרה שלפנינו, צריך לברר מה היה תפקידו של הנוסע ? האם כזה שמחייב את הנהג להישמע להוראותיו ואם לָאָו ?