בר אילן ואח' נ' איזנברג

פסק דין

1. הצדדים הם שכנים בבתים סמוכים בקיבוץ גבעת חיים איחוד.

התובעים טוענים כי הנתבע יוצר כלפיהם מטרדי רעש, ריח ועשן.

בשנת 2010 התקבלה תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבע בגין מטרד. בפסק הדין בתביעה זו, שניתן על ידי כב' השופטת קולנדר (להלן: פסק הדין הקודם), ניתן כנגד הנתבע צו מניעה קבוע שאוסר עליו להתקרב למרחק של שלושה מטרים מדירת התובעים ומהתובעים עצמם.

הנתבע חוייב לפצות את התובעים בסך 7,000 ₪. עוד צויין בפסק הדין הקודם כי ביהמ"ש רשם לפניו את הודעת ב"כ הנתבע, ולפיה הנתבע לא ידבר עם התובעים כשיפגוש בהם.

2.כתשעה חודשים לאחר מתן פסק הדין הקודם הגישו התובעים את התביעה דנן ובה תבעו ליתן כנגד הנתבע צווי עשה וצווי מניעה:

א. לסלק את הרמקולים שהנתבע התקין בגדר שבגבול חצרו עם חצר התובעים.

ב. לסלק את הפעמון הגדול שהתקין באותו מקום.

ג. לחדול להשתמש בתנור שצמוד לגדר שבין החצרות.

ד. לא לפנות אל התובעים בכל דרך שהיא.

3.התובעים טוענים כי הנתבע הפר צו המניעה הקבוע, שניתן בפסק הדין הקודם: ביום 20.5.11 התקרב הנתבע אל התובעת למרחק של מטר אחד ואיים עליה: "אני אפתח לך את הצורה". עוד טוענים התובעים כי הנתבע התקין בגדר שבגבול שתי החצרות שני רמקולים אדירים ופעמון תעשייתי גדול, שגורמים להם מטרדי רעש קשים. הרמקולים מחוברים לרדיו של הנתבע, שהוא פותח אותו בווליום חזק מאד, והפעמון מחובר לטלפון שבבית הנתבע, באופן שבכל פעם שהטלפון מצלצל, משמיע הפעמון צלילים מחרישי אוזניים.

עוד טוענים התובעים כי הנתבע התקין בצמוד לגדר שבין החצרות גם תנור שבו הוא שורף חומרים שונים, באופן שיוצר מטרדי עשן וריח קשים.

4.בכתב ההגנה נטען כי הסכסוך בין הצדדים החל לפני מספר שנים, כאשר התובעת התלוננה על פרגולה שבנה הנתבע, למרות שהפרגולה לא הפריעה לאיש.

הנתבע טוען כי בהיותו כבד שמיעה, התקין את הרמקולים בחצר כדי שיוכל להאזין למסיקה שם, והרמקולים אינם מפריעים. מאותה סיבה התקין הנתבע אף את הפעמון, כדי שיוכל לשמוע כאשר הטלפון מצלצל.

לגבי התנור טוען הנתבע כי מדובר ב"מנגל" רגיל, שהוא צולה עליו בשרים "על האש", ואינו מפריע.

הנתבע טוען כי התביעה כולה היא בגדר "זוטי דברים" (כמשמעותם בסעיף 4 לפקודת הנזיקין), ויש לדחותה בשל כך בלבד.

5.בישיבה המקדמית הראשונה (ביום 30.5.12, כב' השופטת ציגלר) ניתן, בהסכמה, הסעד הרביעי שתבעו התובעים בתביעה דנן, היינו: ניתן צו מניעה קבוע שאוסר על הנתבע "להטריד את התובעים או לפנות אליהם בכל דרך שהיא, להתקרב או לדבר עמם באופן ישיר או עקיף, כולל באמצעות רכבו לצורך הטרדה".

בהסכמת הנתבע, נקבע כי החפרה של צו זה עלולה לחייבו בפיצוי בסך 200 ₪ לכל הפרה.

לאחר שניתן, בהסכמה, צו מניעה קבוע, כסעד הרביעי שהתבקש בתביעה דנן; נראה היה כי הצדדים יגיעו להסכמות לגבי הרמקולים, הפעמון והתנור – מושא שלושת הסעדים

הנוספים - אך לא הושגה הסכמה, ועל כן הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.