אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום תל אביב - יפו
בתאריך: 22/02/2011


בפני:
1. כב' השופט/ת לימור מרגולין-יחידי
תובעים:
1. ארז מוצרים תרמופלסטיים אגודה שיתופית חק
2. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ
- נגד -
נתבעים:
1. הפתרון הירוק מערכות מדגה בע"מ
2. מנחם אבירם

פסק דין

פתח דבר - הארוע נושא התובענה

חברת נען מוצרי השקיה בע"מ (להלן: "נען") הזמינה מהתובעת 1, ארז מוצרים תרמופלסטיים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "ארז"), שתי בריכות אגירה למים ודשנים בנפח 150 קוב כל אחת (להלן: "הבריכות").

הבריכות כללו קונסטרוקציות מפח ובתוכן יריעות בידוד ואיטום וכן כיסויים.

ארז הזמינה את קונסטרוקציות הבריכות מנתבעת 1, רוז תעשיות בע"מ (שנקראה בעת הרלבנטית הפתרון הירוק מערכות מדגה בע"מ) (להלן: "רוז").

במסגרת ההזמנה נדרשה רוז לספק לבריכות הוראות הרכבה.

ארז התנתה את ההזמנה מרוז בקבלת אישור מתכנן לבריכות.

לארז הוצג אישור מאת נתבע 2, מהנדס מנחם אבירם ממשרד א.ב. תכנון אדריכלות יעוץ והנדסה (להלן: "אבירם"/ "משרד א.ב. תכנון" בהתאמה).

הקונסטרוקציות הוכנו על ידי רוז והובאו על ידי נציגי רוז ליעדן בשטח כשהן לא מורכבות.

הבריכות הורכבו ביום 5.3.03. עם סיום הרכבתן הותקנו על ידי ארז בתוך הבריכות יריעות איטום מתוצרתה. לאחר מכן הוחל במילוי אחת הבריכות.

ביום 5.3.03 במהלך מילוי הבריכה הראשונה קרסה הבריכה שמולאה, התעקמה, והמים שכבר מולאו בתוכה פרצו ממנה, ופגעו בבריכה השניה שעמדה סמוך לה (להלן: "ארוע הקריסה").

לוז טענות התובעות

ארז ביחד עם המבטחת שלה, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "המבטחת"), הגישה תביעה נגד רוז ואבירם בטענה כי התרשלו בהתנהגותם, והם אחראים לנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לארז ולמבטחת בעקבות הארוע.

אשר לרוז, נטען כי רוז במעמדה כיצרנית וספקית הבריכות, והאחראית לקבלת אישור מתכנן מוסמך התרשלה בכל הנוגע לתכנון ולביצוע של הקונסטרוקציות, ובכך גרמה ו/או תרמה לתוצאה של קריסת הבריכות. לטענת ארז הייתה רוז אחראית גם על הרכבת הבריכות בשטח, כך שאחריותה מתפרשת על כל שלבי התכנון הייצור והביצוע עד להשלמת הקונסטרוקציות.

אשר לאבירם, נטען כי הוא שימש כמתכנן ו/או כיועץ, בעל מקצוע שעל אישורו הסתמכה ארז, וכי במחדלי התכנון שלו גרם ו/או תרם לתוצאה של קריסת הבריכות.

לוז טענות הנתבעים

רוז ואבירם כופרים באחריותם הנטענת ומטילים את האחריות זה על זה.

רוז אינה חולקת על עצם הזמנת קונסטרוקציות הבריכות ממנה, ואף מאשרת את התנאי של ארז שיוצג לה אישור מתכנן לבריכות. רוז טוענת כי אינה אחראית לארועים, וככל שנפלו פגמים בתכנון ו/או בביצוע הקונסטרוקציות, הרי שאחראי לכך אבירם, שכן היא בנתה את הבריכות על סמך תכנוניו ואישוריו.

רוז מוסיפה וטוענת כי ארז לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את הסיבות לקריסה במידה הנדרשת, וכפועל יוצא מכך אין היא יכולה לקשור במידה הנדרשת בין ארוע קריסת הבריכה לבין פעולות שבוצעו על ידי רוז ו/או באחריותה בקשר לתכנון וביצוע הבריכות.

לשיטת רוז הכשל בבריכות יכול שנבע מהרכבתן בשטח, פעולה שבוצעה ללא מעורבותה. רוז מדגישה כי ארז והמבטחת מטעמים של כדאיות עסקית נמנעו מלצרף כנתבע נוסף את הגורם המרכיב בשטח, ובכך הכשילו את האפשרות להוכיח את תביעתם ולזהות את האחראים לארוע.

מבלי למעט מן האמור לעיל, טוענת רוז במישור החוזי – בטוחי כי פוליסת הביטוח שהוציאה המבטחת לטובת ארז, המכסה נזקים שבוצעו על ידי קבלני משנה, מכסה גם אותה.

עוד חולקת רוז על היקף הנזקים שנתבעו, וטוענת כי לא הוכחו הנזקים הנטענים, לא לעניין היקפם ולא לעניין שיעורם.

אבירם חולק על מעמדו הנטען בהתקשרות כמתכנן שנתן אישור לקונסטרוקציות הבריכות. לדבריו, לא שימש כמתכנן, לא ביצע עבודת תכנון, לא ביצע עבודה יעודית, ולא נתן כל אישורים המקימים לו אחריות בנזיקין כמתכנן ו/או כיועץ. אבירם מדגיש כי האישור בחתימתו היה כפוף לתנאים שפירט בכתב יד, ובהעדרם, לאו אישור הוא.

גם אבירם טוען במישור הביטוחי כי הוא מהווה קבלן משנה כהגדרת מונח זה בפוליסת הביטוח.

בחינת הראיות

מטעם ארז והמבטחת העידו חמישה עדים ושני מומחים.

עדויות יעקב צ'בוצקי, אחראי מכירות בארז (להלן: "צ’בוצקי"), ודורון שפרין מנהל מחלקת פרויקטים בארז (להלן: "שפרין"), עוסקות בעיקר בתנאי העסקה וההתקשרות עם רוז, ובארוע הקריסה. עדויות יצחק שבס, חשב כספים בארז (להלן: "שבס") ואורלי צ'ורני, עו"ד במחלקת חבויות של המבטחת (להלן: "צ'ורני"), עניינן בעיקר בנזקים שנגרמו כתוצאה מן הארוע. עדות חנה הררי חתמת אצל המבטחת (להלן: "הררי") עוסקת בעיקר בשאלות הביטוחיות.

בנוסף הוגשה חווה"ד מומחה פרופ' יצחק רומן, לעניין הסיבות והאחראים לארוע הקריסה (להלן: "המומחה פרופ’ רומן"), וחווה"ד שמאית מאת דב סומפולינסקי לאמדן הנזקים (להלן: "השמאי").

מטעם רוז העיד בעליה ומנהלה של החברה, רוזנקוויט רוזנקוויט (להלן: "רוזנקוויט").

מטעם אבירם העיד אבירם עצמו וכן הוגשה חווה"ד מומחה מאת המהנדס בני רוזנטל לעניין הגדרת תפקידו של מתכנן (להלן: "המומחה רוזנטל").

על מנת להכריע בשאלה אם הנתבעים, או מי מהם, התרשלו בהתנהלותם באופן המקים חבות בנזיקין, יש להגדיר תחילה מה נקבע במסגרת ההתקשרות בין ארז לרוז. לאחר מכן יש לבחון מיהם הגורמים המעורבים בתכנון, ביצוע והקמת הבריכות, ובאיזו מידה, אם בכלל, אחראים אותם גורמים לקריסת הבריכות.

תוכן ההתקשרות בין ארז לרוז – הבריכות שהוזמנו

כפי שצויין בפתח הדברים, הזמינה נען מארז שתי בריכות.

מטעם נען לא נשמעו עדים, ועל פרטי ההזמנה ניתן ללמוד מהמסמכים המעטים שצורפו ומהעדויות שנשמעו.

הזמנת נען מארז כללה כמובן את המוצר עצמו, ובהתאם למסמך הזמנת העבודה גם הדרכה – נספחים י' - יא' למוצגי התביעה. הזמנת נען לא כללה הרכבה, כעולה ממסמך הצעת המחיר– נספח ט' למוצגי התביעה, ונען לא שילמה לארז עבור הרכבה.

בהמשך ובהתאמה להזמנה שקיבלה, פנתה ארז לרוז, עימה הייתה לה הכרות קודמת, והזמינה ממנה את קונסטרוקציות הבריכות – נספח ח' למוצגי התביעה. בא כוחה של רוז אמנם התנגד להגשתו ולקבילותו של נספח ח' בלא עדות של הגורם במחלקת הרכש בארז שטיפל בהזמנה, גברת בשם רויטל חבושה, אלא שהתנגדות זו אינה במקומה. אין כל מניעה שמסמך הזמנת מוצר מטעם ארז יוגש באמצעות נציג ארז שטיפל בהתקשרות על כל פרטיה, ולא נדרשת עדותה הטכנית של הגברת חבושה בנוגע להפקת המסמך, עדות שאין בה בנסיבות העניין כדי לתרום דבר ביחס לתוכן המסמך. יצויין בהקשר זה כי אין לרוז טענה שמדובר במסמך שאינו אותנטי, ורוזנקוויט הציג מסמך זה, לרבות הכיתובים עליו בכתב יד, כנספח לתצהירו, כמסמך הזמנת העבודה שהתקבל אצל רוז. בנסיבות אלה חשיבות המסמך היא בעיקר ביחס לנתונים ופרטי ההזמנה כפי שנמסרו לנציגי רוז והיו בידיעתם.

מעיון בשלושת המסמכים הנזכרים (נספחים ח – י למוצגי התביעה) עולה כי הוזמנו והוכנו שתי בריכות עשויות פח גלי, במידות: קוטר 8.7 מ' וגובה 2.5 מ'. יצויין כי במקור הוצעו על ידי ארז לנען בריכות בקוטר 11.2 מ' וגובה 1.5 מ', וכי בשני המקרים נפח הבריכות עומד על 150 קוב במקורב.

רוז בסיכומיה טוענת כי מידות הבריכות היו שונות, וכי במו"מ דובר על בריכות בקוטר 10 מ' ובגובה 2.5 מ'. חיזוק לכאורה לטענתה מוצאת רוז בעובדה שנען הייתה זקוקה, לשיטת רוז, למיכל לאחסון 150 קוב נוזל, ולפיכך בהכרח נזקקה לבריכות בנפח גדול יותר. רוז מבססת מסקנתה בעניין זה גם על הרישום בהזמנה נספח יא' למוצגי התביעה כי גובה הבריכה הוא 2.5 +0.5 מ'.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במסמכים שצויינו, לא שוכנעתי כי מידות הבריכה היו כפי שטוענת רוז. ראשית, לא הוצגו כל ראיות לכך שנען נזקקה למיכלי אחסון בנפח גדול יותר מ – 150 קוב. שנית, בהתייחס לטענה שהבריכה הייתה בגובה 3 מ', לבית המשפט הוצגו כנספחים לחווה"ד של המומחה פרופ’ רומן תמונות של הבריכה שקרסה, וכן איור עם מדידות (נספח ג' למוצגי התביעה). ניתן להתרשם כי גובה כל פח דומה למשנהו. פרופ’ רומן ערך בדיקות של הבריכות בשטח בסמוך לאחר ארוע קריסתן. פרופ’ רומן העיד כי מדד בשטח את הבריכות, ואף ציין בחווה"ד את גובה כל אחת משלוש טבעות הפח הגלי המרכיבות ביחד את הבריכה, גובה של כ – 86 ס"מ. מידות גובה אלה תואמות את פרטי ההזמנה הנטענת. אין בעובדה שפרופ’ רומן לא ציין בחווה"ד כי מדד בפועל את המידות כדי למעט מן האמון שאני נותנת בעדותו. זאת ועוד, באיור 1 שצירף פרופ’ רומן לחווה"ד ניתן לראות כי הכבל ההיקפי האמצעי מצוי פחות או יותר באמצע גובה הבריכה, ובהתאם למדידה שערך המומחה פרופ’ רומן, הוא ממוקם בגובה 123 ס"מ, וגובה כל הבריכה מצויין כ – 250 ס"מ.

אשר לטענה כי הבריכה הייתה במידות של 10 מ' על 2.5 מ', לא הונחה כל תשתית ראייתית מניחה את הדעת לטענה כי הוסכם בין הצדדים על בריכות במידות אלה, בניגוד לרישום בהזמנה, ועדי ארז לא עומתו עם טענה כזו, על כל המשתמע מכך. מעבר לכך, החלופות שהציגה רוז בטענותיה סותרות זו את זו מבחינה עובדתית, הן לעניין הגובה והן לעניין הקוטר, והדבר אינו מתקבל על הדעת.

לפיכך, אני קובעת כי ארז הוכיחה במידה הנדרשת שהזמינה מרוז בריכות בהתאם למידות שצויינו בהזמנה נספח ח' לעיל, 8.7 מ' על 2.5 מ', ואף קיבלה בריכות במידות שהוזמנו.

טענות רוז להסכמה על גודל או נפח אחר של הבריכות, בין לשם קידום טענתה כי פנתה לאבירם לקבלת אישור לבריכה קונקרטית, ובין לצורך קידום טענתה שהבריכות מולאו מעבר לנפח המתוכנן של 150 קוב, ולכן קרסו, לא אוששו כנדרש, ואינן תואמות את הראיות שהובאו.

טענה נוספת לעניין ההזמנה המחייבת ליבון, נוגעת לחומר שעתיד היה להיות מאוחסן בבריכות. כעולה מהזמנת נען היא נזקקה לבריכות לאחסון תערובת דשן נוזלי. הצעת המחיר של ארז לנען מציינת כי הבריכות נועדו למים ודשנים. בהזמנת המוצר על ידי ארז מרוז אין אזכור של סוג הנוזל שעתיד להיות מאוחסן בבריכות.

במהלך החקירות הנגדיות של העדים לרבות המומחה פרופ’ רומן והמומחה רוזנטל, הוצגו לעדים הטענות כי בפועל מולאה הבריכה בתערובת של דשן עם מים שמשקלה הסגולי גבוה יותר, ובהתאמה העומס שמופעל על הבריכה רב יותר מהעומס שמופעל מאותה כמות של מים. העדים לא אישרו זאת. משהוצגה למומחה פרופ’ רומן התיזה כי מים עם דשן כבדים יותר באופן שהשפיע על העומס לא קיבל פרופ’ רומן את הטענה, והבהיר כי משקל הנוזל עם דשנים או בלעדיו עומד על כ – 150 טון. גם אבירם שהוצגה לו אותה תיזה לא קיבל אותה, והבהיר כי התוספת של הדשן למשקל היא זניחה. לפיכך, אין בטענה כדי לסייע לרוז.

סיכומו של דבר, מן הראיות עולה כי ארז הזמינה מרוז, וקיבלה מרוז, בריכות בגודל נתון בהתאם להזמנה, שנפחן עומד על 150 קוב.

תוכן ההתקשרות בין ארז לרוז – שאלת אחריותה של רוז להרכבת הבריכות

לטענת ארז הזמינה מרוז מוצר, לא הייתה לה כל מעורבות בתכנון ובייצור המוצר, והטיפול בנושאים אלה היה מוטל במלואו על רוז. על נתון זה אין בין הצדדים מחלוקת. ארז טוענת כי תפקידה של רוז כלל גם הרכבה של הבריכות בשטח, וכי בפועל ההרכבה בוצעה על ידי רוז, ולארז אין כל ידיעה לגבי זהות הגורם המרכיב.

רוז לעומת זאת, טוענת כי בהתאם למוסכם לא היה עליה לבצע את ההרכבה בשטח, והיא אכן לא ביצעה את ההרכבה בשטח, וההרכבה בוצעה על ידי אדם בשם דני מחברת אירידן שהיא קבלן משנה של מזמינת המוצר – נען (להלן: "אירידן").

לאחר עיון במכלול הראיות הגעתי למסקנה כי ארז לא הוכיחה את טענתה שרוז ביצעה את ההרכבה בשטח, וכי יש ממש בטענות רוז. מסקנה זו מבוססת על צבר הראיות שלהלן. ראשית, במסגרת הזמנת העבודה, כמפורט לעיל, לא נזכרה הרכבה, להפך, בהזמנת המוצר בהתקשרות בין ארז לנען צויין מפורשות כי המחיר אינו כולל הרכבה, ולא נטען ולא הוכח שלאחר מכן שונו תנאי ההתקשרות או מחירה. שנית, במסגרת בדיקת השמאי נמנה בגדר נזקי נען התשלום לקבלן אירידן שהתקין את הבריכות. אירידן פוצתה גם במסגרת אותה חווה"ד שמאית לגבי פעולות פירוק והרכבה ופינוי של הבריכות שקרסו מהשטח לאחר הארוע. נתונים אלה מבססים את טענת רוז כי גורם מטעם הלקוח נען הוא שטיפל בהרכבה בשטח עובר לארוע הקריסה, וטיפל בפירוק ובהתקנה מחדש של בריכות חלופיות לאחר הארוע.

מסקנה זו מתחזקת לאור חשבונית אירידן שהוצגה לבית המשפט לעניין עלות הרכבת הבריכות, חשבונית המופנית לנען, וכוללת עבודות נוספות שביצעה אירידן עבור נען. בכותרת החשבונית של אירידן מצויין דני וולך כהנדסאי השקיה ומים מוסמך מטעם אירידן. שמו של דני נזכר גם בתצהירו של רוזנקוויט כגורם שביצע את ההרכבה מטעם נען (סעיף 16 לתצהיר). בנוסף, המסמכים שמסרה רוז לארז כוללים מסמך "הוראות הרכבה", ולא היה צורך במסירת מסמך זה, לו מלאכת ההרכבה הייתה מוטלת על רוז.

לאור מכלול הראיות שצויינו, לא מצאתי בעובדה שרוזנקוויט נכח בשטח בעת הרכבת הבריכות, כדי להביא למסקנה כי על רוז הייתה מוטלת הרכבת הבריכות בשטח. אין גם במתועד על ידי השמאי, מפי נציג נען בשם אברהם גבע, שכלל לא העיד בהליך שלפניי (להלן: "גבע"), אלא עדות מפי השמועה, שלא הוכשרה ומשקלה ממילא זעום בנסיבות העניין.

טענות רוז ביחס לאפשרות שאירידן אחראית לקריסת הבריכות, ובנוגע למשמעויות המשפטיות של העדר אירידן מן ההליך, יבחנו בהמשך.

אחריות רוז להצגת אישור מהנדס מתכנן לבריכות

לאור אופי הבריכות וגודלן, כמו גם העובדה שלרוז לא היה ניסיון קודם בייצור ו/או מכירה של בריכות בגדלים כאלה, דרשה ארז אישור מטעם מהנדס או מתכנן מוסמך לבריכות, והתנתה את ההזמנה מרוז בהצגת אישור שכזה.

רוז הייתה מודעת לדרישה, ולטענתה אכן הציגה אישור של מהנדס מתכנן כנדרש, ואף תכננה וביצעה את הבריכות בהתאם להנחיותיו ואישורו.

עיון בנספח יב 1 – 7 , אסופת מסמכים שמסרה רוז לארז, המהווים את האישור הנטען, מעלה כי במסגרת המסמכים נמסר לארז מסמך שכותרתו: "אישור לבריכות מפחים" מיום 12.2.03, חתום על ידי אבירם ממשרד א.ב. תכנון, ובו מצויין כי לאחר בדיקה ואישור לבריכה שקוטרה 10 מ' ועומקה 2.5 מ', מאשר אבירם את כל הבריכות שמבוצעות עם אותם חומרים בקוטר או עומק קטן יותר.

ארז, אם כך, קיבלה מרוז אישור בהתאם למוסכם בין הצדדים.

סיכום ביניים

כעולה מן המקובץ, ארז הזמינה מרוז שתי בריכות במידות מסוימות, וקיבלה בריכות בהתאם למידות שהוזמנו. ארז דרשה וקיבלה אישור מהנדס לבריכות.

הרכבת הבריכות לא בוצעה על ידי רוז, ולא הייתה אמורה להיות מבוצעת על ידה.

נטל השכנוע וחובת ההסבר ביחס לארוע הקריסה

עניינה של התביעה שלפני בארוע הקריסה של הבריכה, בגורמים לקריסה ובאחראים לה.

טרם בחינת הראיות יש לקבוע על מי מוטלים נטל השכנוע וחובת ההסבר ביחס לארוע הקריסה.

ככלל "המוציא מחברו עליו הראיה", והתובעות נדרשות להוכיח במאזן ההסתברויות את רכיבי התביעה.

בכתב התביעה טענו אמנם התובעות כי הסיבות לקריסה אינן ידועות להן, אך לא ביקשו להחיל את הוראות הכלל הראייתי הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המעביר את הנטל בנסיבות המתאימות לכתפי הנתבעים. לאורך ניהול ההליך, לרבות בסיכומיהן, לא נטענה טענה בנדון, ובנסיבות אלה לא יבחן בית המשפט מיוזמתו אם יש מקום להחלת הכלל הראייתי, והנטל נותר על כתפי התובעות.

עם זאת, אין בעובדה שנטל השכנוע מוטל על כתפי התובעות כדי להפחית מחובת הנתבעים ליתן הסברים ותשובות ממשיים, ככל שהתובעות מניחות תשתית לכאורה לקיומה של רשלנות מצידם בארוע.

בע"א 600/86 וייץ נגד קונפינו אמר בית המשפט:

"אכן, הלכה היא, שלעתים יש בנסיבות אופן קרות המקרה כדי להצביע על רשלנות לכאורה מצד הנתבע, ובמקרה כזה עובר נטל הראיה אל הנתבע להראות, שעל אף ההסתברות לכאורה בדבר קיום התרשלות מצדו, לא כן הוא".

ובע"א 101/81 דג נגד מדינת ישראל הובהר:

גם אם נכשל המערער בניסיונו להעביר על המשיבה את נטל ההוכחה של העדר רשלנות מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהוא כאמור רק כלל ראייתי, שנועד להקל על התובע את נטל ההוכחה, אין הוא מנוע מלהביא ראיות נסיבתיות כדי להראות על קיומה של רשלנות לכאורה. ואם הוא מצליח להראות, כי הנזק לא היה נגרם אלמלא התרשלותו של הנתבע במעשיו או במחדליו, עשויה עובדת אירוע התאונה ליצור הסתברות של רשלנות ולהצביע על הנתבע בתור אחראי לנזק. משמע, גם במקרים, שסעיף 41 הנ"ל אינו ניתן להפעלה, הוכחת הרשלנות אפשרית באמצעות ראיות נסיבתיות, וגם אז עשוי הנתבע להתחייב באחריות, אלא אם יוכיח, שלא הייתה התרשלות מצדו".

בתביעה שלפניי נדרשת בחינת התשתית שהניחו התובעות לקיומה של רשלנות מחד גיסא, וההסברים והראיות הנגדיים שהציגו הנתבעים מאידך גיסא.

בהקשר זה יצויין כי כמות הראיות שידרש תובע להציג כדי להעביר את חובת ההסבר לכתפי נתבע, כמו גם עוצמת הראיות ומידתן, משתנה בהתאם לסיטואציה, וככל שבית המשפט נוכח שמתקיימים עיקר התנאים הנקובים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, ידרש תובע להניח תשתית ראייתית פחותה לשם עמידה לכאורה בהוכחה הנדרשת ממנו, והעברת נטל ההסבר לכתפי נתבע.

הראיות לגבי ארוע הקריסה

בסעיף 24 לסיכומיה הצהירה רוז כי: "אין חולק שבעת מילוי הבריכה ה-1, קרסה הבריכה ה–1, ושככל הנראה, חלקיה המתרסקים פגעו וניפצו גם את הבריכה ה–2 שעמדה בסמוך אליה".

משכך, יריעת המחלוקת ביחס לארוע הקריסה היא מצומצמת.

בנסיבות אלה, אין בעובדה שלא הובאו לפני בית משפט כל עדויות ראיה שהן ביחס לארוע הקריסה, כדי להכשיל את האפשרות להוכיח את ארוע הקריסה. עם זאת, ברור שביחס לכל מה שלא הוצהר על ידי רוז כמוסכם, כמפורט לעיל, לא הונחה תשתית ראייתית.

יצויין בהקשר זה כי מבין כל העדים שהעידו רק צ’בוצקי ורוזנקוויט היו בשטח ביום הארוע.

צ’בוצקי הבהיר כי לאחר שהרכיב את יריעות האיטום בתוך הבריכות עזב את השטח לפני שהחלו במילוי הבריכות, ולא ראה את ארוע הקריסה. לדבריו, הוזעק בחזרה לשטח על ידי גבע נציג נען לאחר ארוע הקריסה. רוזנקוויט העיד שלא היה בשטח בעת מילוי המים, ושמע על ארוע הקריסה טלפונית מנציג ארז בשעות הערב של אותו יום.

גם נתוני הרקע העובדתיים המפורטים בחווה"ד המומחים, אין בהם כדי ליצור תשתית ראייתית. צודק ב"כ נתבעת 1 כי אין בעובדה שנתונים עובדתיים צויינו בחווה"ד מומחה כדי להכשירם או להופכם לעובדה מוכחת, וכי על הטוען למסכת עובדתית המהווה בסיס לממצאי חווה"ד מומחה, מוטל להוכיחה כדין ביחס לכל מה שמצוי במחלוקת בין הצדדים.

מעיון בחווה"ד השמאי עולה כי את הרקע העובדתי קיבל מאותו גבע, שהיה עד ראיה לארוע. כפי שכבר צויין גבע לא מסר תצהיר ולא העיד, ועדות השמאי ביחס למה שנמסר לו על ידי גבע אינה אלא עדות מפי השמועה. גם עובדות שנרשמו על ידי המומחה פרופ’ רומן בחווה"ד על בסיס הסבריו של שבס אינן יכולות לשמש תשתית ראייתית קבילה ובעלת משקל לארוע הקריסה. יצויין ששבס אפילו לא נכח בעת הארוע ושמע על שארע מכלי שני (או שלישי).

לעומת זאת, קביעות ומסקנות שקבע המומחה פרופ’ רומן בקשר להשתלשלות הארוע, המבוססות על תוצאות ארוע הקריסה ועל הממצאים בשטח, הן קבילות ורלבנטיות. משכך, יש לבחון את ממצאיו.

חווה"ד המומחה פרופ’ רומן

מחוות דעתו של המומחה פרופ’ רומן, כמו גם ממסמכים שהוצגו, עולה כי כל בריכה הייתה עשויה משלוש טבעות פח איסכורית מחוברות זו לזו בברגים. את הבריכה חיזקו באופן היקפי 3 כבלי פלדה. בתוך הבריכה הורכבה יריעת אטימה שהופרדה מבסיס הבריכה ומהקירות ביריעות הפרדה.

בחוות דעתו מפרט המומחה פרופ’ המומחה את ממצאיו מן הביקור בשטח יום למחרת הארוע, בעת שהבריכות היו עדיין בשטח. בנוסף, בדק המומחה המומחה פרופ’ רומן במעבדה מקטעים מפח הבריכה במקום שבו נמצאו שולי הקרע משני צדדיו, וכן את הברגים.

פרופ’ רומן ציין כי הפחים נקרעו לאורך קו אנכי יחיד המתמשך לכל גובה הבריכה במקום שבו ממוקמים ברגי החיבור בפחים התחתון והעליון ולאורך המשכו המדומה של אותו קו בפח האמצעי. המומחה פרופ’ רומן מצא כי קדחי הברגים שנמצאו היו מעוותים וחלקם קרועים. אזור הפריצה בצד הדרומי נמצא כשהוא מוטה כלפי דרום, ושפתי הקרע היו מרוחקות כמטר זו מזו בחלק העליון של הבריכה ועשרים ס"מ בחלק התחתון. המומחה פרופ’ רומן הגיע למסקנה כי הקרע החל בחלק התחתון של הבריכה באזור הבורג השני, המצוי בתווך בין הכבל התחתון לאמצעי, שם לחץ המים מירבי.

מבחינת סיבות אפשריות לכשל בבריכה שלל המומחה פרופ’ רומן את האפשרות לפגם בחומרים: פח או ברגים וזאת לאחר בדיקת החומרים במעבדה.

המומחה פרופ’ רומן גם הניח כי לא נפל פגם בתכנון הקונסטרוקציה, הגם שציין כי איננו מתכנן, ולא יכול היה לבדוק ולא בדק את הניירת בהבטי תכנון אלא רק בהבט של כשלים. יצויין כבר עתה כי לא נטענה טענה ממשית נגדית בדבר טעות וליקוי בתכנון הקונסטרוקציה, ולא הובאה כל חווה"ד נגדית מטעם רוז המצביעה על טעות בתכנון הקונסטרוקציה.

בנוסף שלל המומחה פרופ’ רומן את האפשרות לכשל התלוי בזמן משום שארוע הקריסה ארע במהלך מילוי הבריכה ולא חלף זמן.

המומחה פרופ’ רומן ציין גם כי לא התרשם שבכשל היו מעורבים אפקטים דינמיים, בהתבסס על מידע שנמסר לו בדבר קצב המילוי האיטי של הבריכה. לא קיימת ראיה בדבר קצב המילוי, ובחקירה הנגדית כשעומת המומחה פרופ’ רומן עם נתון זה, אישר כי לא ראה את המילוי, ונסמך על מידע שנמסר לו, מידע שפרטיו אינם זכורים לו וגם לא זהותו של מוסר המידע (ע' 12 שו' 1). הגם שלא קיימת ראיה הנוגעת לקצב מילוי הבריכה, יש לזכור כי בהתאם להוראות ההרכבה שמסרה רוז לא ניתנו הנחיות ביחס לקצב המילוי, וכל שנאמר הוא "מלא מים בבריכה" (נספחים יב2 ו – 5 למוצגי התביעה). משכך, אף ללא ראיות בנוגע לקצב מילוי המים, ניתן להניח בהעדר ראיות נוגדות, שאין לקצב המילוי משמעות.

בנוסף, שלל המומחה פרופ’ רומן את הקשר בין חוזק יריעת האיטום לבין ארוע הקריסה, בציינו כי חוזק היריעה לא נכלל בין הגורמים שנלקחו בחשבון בחישוב חוזק הקונסטרוקציה בעת תכנונה. המומחה פרופ’ רומן הגיע למסקנה כי קריעת היריעה משנית לכשל של היווצרות הסדק בבריכה, וארעה כתוצאה מהמאמצים הלא צפויים שהתפתחו בה לאחר שהקונסטרוקציה נקרעה.

מסקנתו של המומחה פרופ’ רומן, הן בחוות הדעת והן לאורך חקירתו הנגדית, הייתה כי לחץ המים גרם למאמצי מתיחה היקפיים עד להתנפחות דופן הבריכה, עיוות קדחי הברגים וקריעת הפחים כתוצאה מעומס יתר. המומחה פרופ’ רומן קבע שחוזק הקונסטרוקציה היה נמוך מעוצמת המאמצים שהתפתחו בו בתנאי עבודה צפויים ורגילים, ולפיכך לא עמדה הקונסטרוקציה בעומס ונבקעה.

המומחה פרופ’ רומן הבהיר כי בהתאם לממצאיו לא עמדה הקונסטרוקציה בעומס הצפוי משום שלא ניתנו הוראות חיוניות להידוק הברגים ולמתיחת הכבלים, וללא הידוק ומתיחה מתאימים, שהיה בהם כדי להשפיע על חלוקת העומס על הקונסטרוקציה, לא עמדה הקונסטרוקציה בעומס.

על אותם הסברים חזר בחקירה הנגדית, ובלשונו:

"הגורם לכשל הוא זה שהמבנה כמו שהיה ברגע הכשל היה לקוי בהבט שחוזקו היה פחות ממאמצי העבודה הרגילים שהתפתחו בו" (ע' 10 שו' 7).

המומחה פרופ’ רומן גם אישר כי אילו היו מהדקים את הבריכות בצורה נכונה על ידי הברגים והכבלים "ההסתברות לכשל הייתה יורדת בצורה משמעותית", ואם "היו מהדקים את הכל כפי שצריך באמת לא היה קורה הנזק" (ע' 12 שו' 18).

המומחה פרופ’ רומן הבהיר כי מומנט הידוק ניתן ביחידות של כוח כפול אורך, וההידוק מבוצע באמצעות כלים מיוחדים שמודדים את מומנט ההידוק. לגבי מתיחת הכבלים הבהיר המומחה פרופ’ רומן כי יש מותחן, שהוא מדיד רגיש מאד שבוחן את השינוי באורך ובקוטר של הכבל בעקבות המתיחה. המומחה פרופ’ רומן הדגיש כי הנחיות שאינן כוללות נתוני הידוק קונקרטיים, ומורות להשתמש במפתח ברגים פשוט אינן יכולות לקיים את הדרישות.

את האחריות לכשל המתואר ייחס המומחה פרופ’ רומן למתכנן ו/או למבצע של הקונסטרוקציה, בשל כך שלא נמסר מידע ונתונים חיוניים הדרושים כדי להבטיח את עמידות הבריכות לעומסים המתוכננים עליהן. לאמור:

"מי שתכנן את זה לפי המסמכים שראיתי לא סיפק פרמטרים מאד קריטיים כמו מומנט ההידוק של הברגים. בהנחיות שראיתי מופיעים דברים שאינם הנחיות הנדסיות. כתוב להדק את הברגים. אם אין שם מידה כמותית של בכמה להדק את הברגים, זה לא תשובה של מתכנן ראוי. אותו דבר לגבי שלושת כבלי החיזוק. גם כן שם כתוב שצריך להדק אותם, אבל בכמה לא כתוב. אם אלה המסמכים, אז יש פה ליקוי בהבט של המתכנן, והמבצע גם אחראי משום שאם הוא לא קיבל את הדברים הוא היה צריך לדרוש אותם" (ע' 10 שו' 11).

הנתבעים העלו שורה של טענות כנגד חווה"ד והממצאים, אלא שלא מצאתי בטענות הנתבעים ממש, ואין בהן כדי לפגוע בתוקף הממצאים.

בניגוד לנטען, לא נוכחתי כי המומחה פרופ’ רומן שינה מתכני מסקנותיו בין ממצאיו הראשוניים שהופנו לארז – נ/1 לבין חווה"ד שהוגשה לבית המשפט, והסבריו בעניין השוני המסויים במידת נחרצות המסקנות, בשל העדר מסמכים נוספים, הניחו את הדעת והתיישבו עם מהלך הדברים.

בנוסף, אין כאמור בעובדה שהמומחה פרופ’ רומן אינו מתכנן כדי לפגום בממצאי חוות הדעת. חוות הדעת קובעת כי הבריכה שתוכננה ויוצרה לא יכולה הייתה לעמוד בעומס שהייתה אמורה לשאת, משום שהידוק הברגים ומתיחת הכבלים, שנועדו להבטיח את עמידתה בעומס, נעשו ללא נתונים מספריים מתאימים בנוגע למומנט ההידוק של הברגים ולמידת המתיחה של הכבלים, וללא הנחיה לשימוש במכשירים יעודיים למדידת ההידוק והמתיחה. בהתאם לחווה"ד היה בכך כשל ברור, שדי בו כשלעצמו כדי להביא לארוע הקריסה.

ואחרון, המומחה פרופ’ רומן אמנם ציין כי הבריכה הראשונה מולאה עובר לארוע הקריסה כדי 85% מנפחה, והנחה זו מבוססת על עדות מפי השמועה שלא הוכחה ממקור ראשון, אלא שלא נוכחתי כי לכמות המדויקת של המים שמולאו בבריכה יש השפעה על תוקף מסקנותיו של המומחה.

כזכור, לרוז הייתה טענה על מילוי ביתר, אך טענה זו לא הוכחה.

בנסיבות אלה כשלא הונחה תשתית ראייתית לטענה של מילוי מעבר למותר, אין לכמות שמולאה השפעה על תקפות הממצאים, ובית המשפט לא התרשם כי מסקנות המומחה היו משתנות אם מולאו 50 קוב טרם ארוע הקריסה או אם מולאו 130 קוב.

סוף דבר, לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושמעתי את המומחה פרופ’ רומן, אני מאמצת את ממצאיו ומסקנותיו. עדותו הייתה מקצועית, ועקבית, הוא הסביר בצורה ברורה את מסקנותיו, והעדות כמו גם ממצאיו היו משכנעים. דומה שגם מטעם הנתבעים אין מחלוקת על מומחיותו של העד (דברי המומחה רוזנטל – ע' 35 שו' 22).

תמיכה למסקנות פרופ' רומן ניתן למצוא אצל המומחה רוזנטל, שהדגיש כי הנחיות להידוק ברגים ולחיזוק כבלים מחייבות פניה לקבלת נתונים קונקרטיים לגבי מומנט ההידוק הנדרש ואופן מתיחת הכבלים, ובהעדר נתונים כאלה חלה על מי שאחראי לאותם נתונים אחריות לכשל שבארוע הקריסה (סעיף 7 לחווה"ד המומחה רוזנטל).

בחקירה הנגדית עמד המומחה רוזנטל על החשיבות של מתן נתונים קונקרטיים להידוק ולחיזוק, והבהיר את חשיבות השימוש במפתח מומנטים, שמאפשר הידוק במדויק בהתאם לנדרש. רוזנטל הסביר כי התוצאה של הידוק חלש מידי היא יצירת מרווח בין האלמנטים שיכול להביא לגזירה של הברגים, ותוצאה של הידוק חזק מידי היא שינוי הגיאומטריה של הפחים, מעיכה והגדלת פתחים הברגים. רוזנטל הדגיש כי הנחיות להידוק במצב כזה ללא נתונים מדוייקים לגבי מומנט ההידוק של הברגים והחיזוק של הכבלים, הן הנחיות חסרות, והקמה של בריכות ללא אותן הנחיות וללא שימוש במכשירים מתאימים היא "כמעט פשע".

סיכום ביניים

כעולה מן המקובץ, בהתבסס על ממצאי חוות דעתו של המומחה פרופ’ רומן, עומדות התובעות בנטל ההוכחה לכאורה של אחריות הנתבעים לארוע הקריסה. התובעות הוכיחו לכאורה את עצם ארוע הקריסה, את הסיבות לכשל ואת הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי שבין הכשל לבין ארוע הקריסה. התובעות גם הוכיחו את אחריותם לכאורה של שני הנתבעים: אבירם כמי שמטעמו בחתימתו הוצג לארז אישור לבריכות, אישור שהיווה תנאי להתקשרות. רוז, כמי שנטלה חלק בתכנון הבריכות, הייתה אחראית על ייצורן, והייתה אחראית לעמוד בכל דרישות התכנון והבטיחות ההנדסיות, ולוודא כי הבריכות שייצרה יעמדו בעומס המתוכנן להן.

במצב דברים זה נדרשים הנתבעים ליתן הסברים הנתמכים בתשתית ראייתית להפרכת הממצאים בנוגע לכשל, לקשר שבין הכשל לארוע הקריסה, ולמעמדם ואחריותם לארוע הקריסה.

רוז נדרשת ליתן הסברים לממצאים שהוצגו, ו/או להצביע על ארועים אחרים או פעולות של גורמים אחרים, שיש בהם כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הממצאים והכשל לבין ארוע הקריסה.

אבירם נדרש בנוסף, להראות שלמרות שלכאורה הוצג מטעמו אישור לבריכות, אין הוא אחראי לכשלים ולארוע הקריסה, והוא לא היה במעמד המקים לו אחריות מול ארז.

ראיות מטעם רוז

רוז לא הציגה כל חוות דעת נגדית, או ראיות נגדיות, אלא רק העלתה שורה של תיאוריות בדבר סיבות חלופיות לקרות ארוע הקריסה, ואלה הוצגו לעדים.

בתמצית טוענת רוז כי הכשל והארוע הקריסה קרו בשל אחד הטעמים, כדלקמן:

השפעת אפקט דינמי שמקורו בקצב המילוי המהיר.

עומס יתר מעבר למתוכנן ולמוסכם מבחינת כמות הנוזלים שהוזרמו ומבחינת משקלם הסגולי.

קריעת יריעת האיטום גרמה לנחשול מים.

מעשים ומחדלים רשלניים של אירידן שהרכיבה את הבריכות בשטח.

תכנון לקוי שבוצע על ידי אבירם.

טענות אלה ללא תמיכה ראייתית ממשית ועיגון על ידי חווה"ד מומחה, אין בהן כדי להוות הסבר מספיק.

אעיר בהקשר זה כי הטענות לנזק ראייתי שנגרם עקב לקיחת חלקי בריכה מהשטח, והטענות המשתמעות מהן כי לא הייתה לרוז יכולת לספק חווה"ד נגדית במצב זה, הן טענות סתמיות. רוז הייתה מודעת לארוע הקריסה בזמן אמת (נספחים טז'-יז' למוצגי התביעה), ויכולה הייתה לבצע בדיקות בשטח, או לפנות לפרופ' רומן לקבלת חלקי הבריכה שנבדקו במעבדה. זאת לא נעשה בעת הרלבנטית, והאחריות לכך מוטלת על רוז, ולא על התובעות.

אשר לטענה בדבר השפעת האפקט הדינמי, והטענה שהייתה משמעות לקצב המילוי של הבריכה, באופן שמילוי מהיר עלול להביא לקריסתה, רוז לא הביאה כל ראיה לכך שהמילוי היה מהיר, או שניתנו הנחיות מצידה ביחס לקצב המילוי שלא קויימו. ככל שרוז טוענת לכשל הנגרם כתוצאה מהפעלת אפקטים דינמיים, הרי שעליה לבסס את הטענה מבחינה עובדתית ובחווה"ד. מכל מקום, אף אם הייתה הטענה מוכחת, ספק רב אם היה בה כדי לסייע לרוז, שכן אם אכן הייתה חשיבות לקצב המילוי, והייתה קיימת אפשרות טכנית למלא בקצב מהיר מידי באמצעות הצינור הממלא, הייתה מוטלת על רוז חובה במסגרת הוראות ההרכבה שלא להסתפק בביטוי הלקוני "מלא את הבריכה", ולתת הנחיות ברורות בנדון.

כך, גם הטענות לפיהן ארוע הקריסה ארע בשל משקל החורג מן המתוכנן, שהועמס על הבריכה, לא הוכחו ואינן מתיישבות עם הראיות. כפי שפורט לעיל לא נוכחתי כי הבריכה יכולה הייתה להכיל יותר מ – 150 קוב, כך שלא ניתן היה להזרים אליה יותר מהכמות המתוכננת. בנוסף, לא הונחה תשתית ראייתית לטענה שמים עם דשנים שוקלים יותר בכלל, וכי משקלה של הכמות שהוזרמה עד לארוע הקריסה עלה על 150 טון בפרט.

גם האפשרות שקריסת הבריכה נבעה מנחשול של מים שמקורם בקריעת יריעת האיטום, מחייבת הנחת תשתית עובדתית של עד ראיה, ויתמוך מבחינה עובדתית בטענה, כתנאי לבחינתה. מעבר לכך, טענה זו אינה מתיישבת עם ממצאי המומחה פרופ’ רומן, ואינה נתמכת בחווה"ד מומחה.

טענות רוז לכשל שמקורו בתכנון לקוי, הן טענות תיאורטיות וספקולטיביות, שאם היה בהן ממש כשלעצמן, או שהיה בהן כדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי, יש להניח כי היו מוצגות בצורה הראויה לבית המשפט באמצעות חווה"ד של מומחה לתכנון או בראיה קבילה אחרת.

ואחרון, אכן לא צורף לתיק הגורם שביצע את הרכבת הבריכות – אירידן. ואולם, לאור ממצאי המומחה פרופ’ רומן שלא נסתרו, מקורו של הכשל היה באי מתן הנחיות והוראות הרכבה מתאימות, נושא שהיה באחריות המתכננים והמבצעים, ומטבע הדברים מעורבותו של הגורם שביצע את ההרכבה בשטח על סמך הוראות ההרכבה שניתנו, החסרות הנחיות מהותיות כאמור, היא מינורית, אם בכלל.

אמנם, יתכן שלו היה המרכיב נשמע בבית המשפט, היה בעדותו כדי לסייע לרוז, או אפילו לנתק את הקשר הסיבתי שבין המעשים והמחדלים של רוז בכל הנוגע להוראות ההידוק לבין המצב בשטח, אלא שללא ראיה ברורה בנושא, אין בעצם הטענה שיתכן שהמרכיב גרם לכשל, כדי להוות יותר מאשר ספקולציה בלתי מוכחת.

אין לשכוח גם, כי אף אם לגורם המרכיב הייתה תרומה לקרות ארוע הקריסה, נתון שלא הוכח בתיק לפניי, אזי לאור חבותם של מזיקים ביחד ולחוד, אין בעובדה שהמרכיב לא נתבע כדי לשלול מהתובעות את זכות התביעה כלפי רוז ואבירם (בכפוף להוכחת התביעה, כמובן), ואין התובעות מחוייבות לתבוע את המזיקים כולם. למותר לציין כי הנתבעים היו רשאים לשלוח הודעת צד ג' כלפי הגורם המרכיב, על מנת שזה ישא ביחד עימם בעלויות ככל שיחויבו. זאת לא נעשה מטעמים השמורים עם הנתבעים.

סיכומו של דבר, רוז לא עמדה בחובת ההסבר שהועברה לכתפיה, ולא הציגה תשתית ראייתית שיש בה כדי לקעקע את ממצאי המומחה פרופ’ רומן, או טענות התביעה לקשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הכשלים שהוצגו לבין ארוע הקריסה.

טענת הגנה של רוז – הסתמכות על אבירם

טענתה הנוספת של רוז היא במישור יחסיה עם אבירם.

לטענתה אף אם אכן קרה ארוע הקריסה עקב הכשלים שצויינו, אין היא אחראית לכך, שכן היא נסמכה כדין על יעוץ, תכנון ואישור של מהנדס מוסמך, הוא אבירם.

אבירם, כאמור, מכחיש מכל וכל את מעמדו העובדתי והמשפטי כמתכנן ויועץ, ושולל כל אחריות הנובעת ממעמד זה.

מעמד אבירם מבחינה עובדתית ומשפטית

כזכור, התנתה ארז את הזמנת הבריכות בקבלת אישור של מתכנן לבריכות. בעקבות זאת פנתה רוז לאבירם.

על תוכן ההתקשרות בין רוז לאבירם ועל היקפה ניתן ללמוד משני מקורות: תכתובת מזמן אמת, ועדויות רוזנקוויט ואבירם. יצויין כבר עתה כי מלכתחילה לא הוגשה על ידי רוז ואבירם כל התכתובת, ורק בחקירתו של המומחה פרופ’ רומן, לבקשת בית משפט הוצג לעיון בית משפט מלוא החומר שהועבר למומחה, והוא סומן ת/1 דפים 1 – 12. לא ניתן כל הסבר להתנהלות זו. בית המשפט גם התרשם, כי אצל שני העדים חל שינוי בין גרסתם בתצהירם לבין גרסתם בחקירה הנגדית, וכי הייתה להגשת מלוא התכתובת השפעה על השינוי.

לאחר שעיינתי בתכתובת, שיש בה כדי ללמד רבות על השתלשלות הדברים, ושמעתי את רוזנקוויט ואבירם, הגעתי למסקנה כי הן רוז והן אבירם אחראים לארוע הקריסה של הבריכות, מבלי שאחריותו של האחד מוציאה את האחר.

למסקנה זו הגעתי בהתבסס על יסוד הראיות כמפורט להלן.

ביום 23.12.02 פנה רוזנקוויט למשרד א.ב. תכנון בכתב במסמך שכותרתו: "חישובי קונסטרוקציה לבריכות". רוזנקוויט שטח פרטי תכנון של בריכה בקוטר 10 מ' ובגובה 2.5 מ' (להלן: "הבריכה המבוקשת"), מסר נתונים על מבנה הבריכה המבוקשת והחומרים מהם היא עשויה, לרבות פרטים לגבי ברגי החיבור המתוכננים, וביקש חישוב קונסטרוקטיבי לבריכה המבוקשת. כמו כן ביקש רוזנקוויט אישור שבריכות בקטרים קטנים יותר וגבהים נמוכים יותר עומדות בדרישות (נספח יב1 למוצגי התביעה).

על מסמך הפניה שנשמר אצל אבירם מופיעים כיתובים בכתב יד "מנחם" "יעוץ בריכות" ו- "1,500 ₪ ע"פ סיכום". אין מחלוקת בין הצדדים כי זהו שכר הטרחה שהוסכם ביניהם (ת/1 דף 1). אבירם טוען שמדובר בסכום נמוך ביותר, המשקף את העובדה שלא הוזמנה ממנו עבודת תכנון אלא יעוץ כללי וחד פעמי, ואילו רוז מדגישה כי שכר הטרחה נמוך, משום שרוזנקוויט ביצע חלק נכבד מעבודת הניירת, ומכל מקום לדבריה הסכום מהווה למעלה מ- 10% מערך ההתקשרות עם ארז. אף אחד מן הצדדים לא הביא ראיות לסבירותו או אי סבירותו של הסכום.

אשר לרקע לפניה, טען רוזנקוויט בתצהירו כי הבריכות שארז ביקשה להזמין היו מוצר שלא יוצר על ידי רוז בעבר בגודל האמור, ונדרש תכנון מיוחד. בעקבות הסיכום עם ארז פנה רוזנקוויט למשרד א.ב. תכנון, שהיה בעל שם ומוניטין בתחום של אגירת מים, וביקש תכנון הנדסי לבריכות. עוד ציין רוזנקוויט כי לאחר פגישה עם אבירם סוכם כי רוזנקוויט ישלח לאבירם מפרט, ואבירם יבדוק את המפרט במדויק ויערוך חישוב קונסטרוקטיבי לבריכות.

בהתייחס לכך שנתוני הבריכה המבוקשת לא תאמו את אלה שביקשה ארז להזמין, טען רוזנקוויט כי ביקש התייחסות לקיבולת גדולה יותר כדי לקחת מקדם ביטחון לעמידת הבריכות בעומס, וכי לבקשת צ’בוצקי ביקש מאבירם אישור גם לבריכות קטנות יותר. יצויין כי טענות אלה לא הוצגו בפני צ’בוצקי או מי מעדי ארז במהלך חקירתם הנגדית, ולא ניתן להן אישור.

בחקירה הנגדית הבהיר רוזנקוויט כי רוז נהגה לבנות בריכות בנפח של עד 50 קוב, בריכות אלה נבנו למעשה בהעתקה מבריכות קיימות בשוק, ורוז נהגה למלא אותן במים כדי לוודא את עמידותן. רוזנקוויט ציין כי יש לו נסיון וידע רחב אך הוא אינו מתכנן קונסטרוקציות.

לדבריו, לאבירם הציג את הסטנדרט שבו עבדו בבריכות הקטנות, וביקש על אותו בסיס לתכנן בריכות גדולות.

גרסת אבירם בתצהירו בקשר לרקע להתקשרות ומטרתה, שונה. לדבריו, רוזנקוויט פנה אליו בכתב בבקשה ליעוץ בנוגע לקונסטרוקציה של בריכות אגירה שבכוונתו לייצר, כשהוא הצהיר שיש לרוז ידע וניסיון רב בהקמת ואספקת בריכות מים, וביקש יעוץ רק לגבי האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך אומדן עלויות, ללא חישובים וסקיצות. לטענת אבירם הוא התבקש לתת יעוץ כללי בלבד, ולא התבקש ליתן תכנון קונסטרוקטיבי מפורט או מפרט לביצוע.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »



מסמך זה עשוי להכיל שינויים שהוטמעו ע"י מערכת אתר פסקדין. להסבר לחצו כאן...

יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.