אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום תל אביב - יפו
בתאריך: 30/01/2011


בפני:
1. כב' השופט/ת אושרי פרוסט-פרנקל
תובעים:
1. בנק לאומי נס ציונה סניף רוטשילד פינת ויצמן 10933
- נגד -
נתבעים:
1. שלומית רוזן
2. דוד רוזן

פסק דין

בנק לאומי לישראל נגד רוזן

בפניי תביעה כספית בסך 58,314 ש"ח, אשר הוגשה על ידי התובע בגין חוב, שלטענת הבנק, נוצר בחשבון הנתבעת ובעלה. התביעה במקור הוגשה נגד שני נתבעים, הנתבעת ובעלה, נגדו ניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן.

תמצית טענות הבנק

ביום 30/11/86 פתחו הנתבעת ובעלה את החשבון המקורי שמספרו 285638/54 בסניף המרכזי בתל אביב, (להלן - "החשבון הישן").

ביום 16/02/07, עקב פילוג סניף תל אביב, הועבר החשבון לסניף נס ציונה, ונפתח כחשבון מס' 12764/41 (להלן: "החשבון החדש").

לטענת הבנק מדובר באותו חשבון, באותם מסמכי פתיחת חשבון עליהם חתמו הנתבעת ובעלה בעת פתיחת החשבון הישן ובאותם בעלי חשבון. מסמכי פתיחת החשבון הישן הועברו כפי שהם לחשבון החדש, מבלי שהיה צורך לחתום על מסמכים חדשים.

בעת פתיחת החשבון הישן, חתמו הנתבעת ובעלה על הסכם תנאים כלליים לניהול חשבון, לפיו, בין היתר, כל יתרת חובה בחשבון תישא ריבית אשר תהיה נהוגה בבנק. עוד נקבע בהסכם, כי הבנק רשאי לדרוש את סילוק יתרת החובה בצירוף קרן, ריבית, עמלה והוצאות (להלן: "ההסכם").

נכון ליום 04/12/09, יתרת החובה בחשבון החדש הייתה בסך 56,470 ₪ והריבית חושבה עד ליום 30/09/09, כאשר שיעור הריבית אצל התובע הינו 15.90% לשנה, כפי שנקבע בהסכם ועד ליום הגשת התביעה, יש להוסיף ריבית בסך של 1,844 ₪.

מטעם הבנק הגישו תצהירים מר דוד פנדו - מנהל סניף נס ציונה, והגב' רודה אנסטסיה - פקידת הבנק בסניף נס ציונה.

דוד פנדו שעובר להכנת התצהיר, עיין בדף המרשם של הלקוח, שם מצוין מי הם בעלי החשבון, דרישות הלקוח וחתימות המורשים בו, הצהיר כי החשבון המקורי / החשבון הישן נפתח ביום 30/11/86, בסניף המרכזי בתל אביב שמספרו היה 285638/54, וביום 16/02/07, עקב פילוג סניף תל אביב והעברת החשבון לסניף נס ציונה, הועבר החשבון לסניף נס ציונה, ונפתח כחשבון מס' 12764/41, הוא החשבון החדש.

על פי נהלי הבנק, כך הצהיר מר פנדו, בעת פתיחת חשבון חדש בעלי חשבון נדרשים לחתום על הסכם תנאים כלליים לניהול חשבון. במקרה נשוא תביעה זו, לא נמצא עותק מההסכם שנחתם על ידי הנתבעת ובעלה בעת פתיחת חשבון הישן ואף לא צילום ממנו. על פי תצהירו, החשבון החדש הינו המשך ישיר של החשבון הישן, ובהליך של העברת חשבון מסניף לסניף, לא בהכרח מחייבים את הלקוח להגיע ולחתום על מסמכי פתיחת חשבון, כפי שנעשה, כנראה, במקרה דנן.

בהתאם לעדותו, מיום פתיחת החשבון, הן הישן והן החדש, התנהלה בו פעילות כספית שגרתית של הנתבעת ובעלה, הן בסניף בתל אביב והן בסניף בנס ציונה, כולל תשלומים באמצעות כרטיס אשראי של "ויזה", תשלומים לחב' ביטוח, תשלומים לחב' חשמל, לרשות השידור, לחברת הכבלים, תשלומי משכנתא לבנק לאומי ומשכורתה של הנתבעת כשכירה הופקדה בכל חודש לחשבון. בדפי החשבון, ניתן לראות כי החשבון התנהל באופן שוטף ורציף, וביום העברתו מסניף תל אביב לסניף נס ציונה (16/02/07), יתרת החובה בו הייתה 21,700.

מר פנדו מוסיף בתצהירו, כי ביום 17/08/03, חתמו הנתבעת ובעלה על טופס הצהרה לגבי נהנה ובעל שליטה שהצריך את חתימת שני בעלי החשבון. לגרסתו, העובדה שבפועל גם הנתבעת וגם בעלה חתמו על הטופס, מחזקת את גרסתו, כי גם הנתבעת וגם בעלה חתמו על מסמכי פתיחת החשבון הישן, שכאמור, לא נמצא עותק ממנו.

בחקירתו השיב, כי מסמכים בבנק נסרקים ומסמכי החשבון לאחר מכן נגנזים, אך הוא לא ביקש את המסמכים מהגניזה. בכל מקרה, למיטב ידיעתו, התיק המקורי של הנתבעת ובעלה, לא נמצא לאחר שהוקלד למחשב ונסרק וכלל אינו בטוח שמסמכים אלה נסרקו.

מי שהחתים את התובעת ובעלה על מסמכי פתיחת החשבון, הוא פקיד הבנק בפניו נפתח החשבון, ובמקרה זה בסניף בתל אביב, והחשבון עבר AS- IS, לסניף בנס ציונה.

לגרסתו, חברת ח.ד.ר.ד אשר הייתה בבעלות בעלה של הנתבעת ושותפו לעסקים, לא צורפה לחשבון בסניף נס ציונה, וככל שצורפה, היה זה בסניף בתל אביב. הסניף בנס ציונה קיבל את החשבון כפי שהוא מתנהל שם וכאשר החשבון עבר לסניף נס ציונה, בעלי החשבון היו שלומית ודוד רוזן / הנתבעת ובעלה, ללא חברת ח.ד.ר.ד.

מקור החוב לדבריו, הינו הלוואה שלא נפרעה ויתרת חובה בחשבון העו"ש, ולמיטב זכרונו, אין הוראה בחשבון לפיה נדרשות שתי חתימות של בעלי החשבון ביחד לפעולה בו. ככל שהיה ברצון בעלי החשבון לקבוע כי יש צורך בחתימת שניהם כדי לפעול בחשבון, היה עליהם לחתום על כך בעת פתיחת החשבון.

בחקירתו, העיד מר פנדו, כי הבנק לא מזמין בעלי חשבון לחתום על מסמכי פתיחת חשבון בעת העברת החשבון מסניף לסניף. ולגרסתו, אם היו מבקשים בעלי החשבון לצרף שותף נוסף לחשבון, היו נדרשות חתימות שניהם.

פקידת הבנק, אנסטסיה רודה, הצהירה כי במקרה כגון נשוא תביעה זו, בו לא נפתח חשבון חדש בסניף נס ציונה לנתבעת ובעלה, אלא החשבון הועבר מסניף לסניף, לא בהכרח בעלי החשבון חותמים על מסמכים חדשים לפתיחת חשבון. לדבריה, אכן בעלה של הנתבעת ביקש "להוציאה מהחשבון" אך לא ניתן היה להיענות לבקשתו, כיוון שהחשבון היה ביתרת חובה – ולדבריה הייתה חבות משותפת בחשבון, וכך הוסבר לבעלה של הנתבעת.

בחקירתה, העידה גם היא, כי ככלל, מסמכי פתיחת חשבון אינם נשמרים בסניף הבנק, אלא נסרקים במחשב, ונשמרים בגנזך. במחשב הבנק לא נמצאו מסמכי פתיחת חשבון סרוקים של הנתבעת ובעלה. העדה השיבה, כי כאשר חשבון עובר מסניף לסניף, אין צורך בהחתמת בעלי החשבון על מסמכי פתיחת חשבון נוספים, כך גם מצוין בהסכם עצמו, והצורך להחתים את הלקוח מחדש על אותם תנאי ניהול חשבון, הוא רק כאשר קיימות סיבות המצדיקות החתמת בעלי החשבון, כגון: צירוף שותף או מיופה כוח חדש.

העדה אישרה כי ההתנהלות מול הבנק הייתה על ידי בעלה של הנתבעת, ובעלה של הנתבעת לא ביקש ממנה לצרף את חב' ח.ד.ר.ד לחשבון.

תמצית טענות הנתבעת

הנתבעת מכחישה את החוב ולטענתה, במהלך שנת 2003, היא פתחה יחד עם בעלה חשבון משותף אצל התובע בסניף הבנק בתל אביב, ומסיבות אשר אינן ידועות לה, הועבר החשבון מסניף תל אביב לסניף נס ציונה, ושם נפתח מס' חשבון חדש שהוא 12764/41, הוא החשבון נשוא תביעה זו.

לטענתה, רק שתי חתימות – שלה ושל בעלה יחדיו- אפשרו פעילות בחשבון ולמרות זאת, בעת העברת החשבון הישן לחשבון החדש, חתם רק בעלה על מסמכי פתיחת חשבון חדשים. עוד לטענתה, כבר בתקופת התנהלות החשבון הישן, הוספה לחשבון כאחד מהבעלים חברת "ח.ד.ר.ד" שהייתה בבעלות בעלה ושותפו, מבלי שניתנה לכך הסכמתה ו/או הרשאתה. יתרה מכך, לטענתה, חברת ח.ד.ר.ד פעלה והתנהלה באותו חשבון.

לטענת הנתבעת, בעלה נדרש לחתום על מסמכי פתיחת החשבון בסניף בנס ציונה עם פתיחתו, והיא כלל לא חתמה על מסמכים בעת פתיחת החשבון בסניף זה.

מטעם הנתבעת, הגישו תצהירים היא ובעלה דוד רוזן.

דוד רוזן, הצהיר כי הוא זה שפתח עם הנתבעת את החשבון הישן, וכל פעולה דרשה את חתימת שניהם. בתחילת שנת 2007, הודע לו, כי הסניף בתל אביב מפסיק את פעילותו, וסוכם שהחשבון יועבר לסניף נס ציונה. בסניף נס ציונה, החתימה אותו פקידה בשם אנסטסיה על מסמכי פתיחת לחשבון החדש, וביניהם מסמכי ניהול עו"ש, הקצאת מסגרת אשראי ועוד. כך גם לדבריו היה שצורפה חב' ח.ד.ר.ד לחשבון החדש.

לדבריו, הוא עדכן את הפקידה בסניף נס ציונה, כי החשבון החדש יהיה על שמו בלבד, אך הפקידה השיבה לו, שכיוון שאשתו / הנתבעת, מפקידה את משכורתה לחשבון, לא ניתן להוציאה ממנו. לכן, גם לגרסתו, הנתבעת הייתה שותפה הן בחשבון הישן והן בחשבון החדש.

לדברי דוד רוזן, הוא היה שותף בחב' "אר.די.אר, החוכמה שבבניה בע"מ" עד לשנת 2006, חב' שביצעה התקשרות עסקית שכשלה. הוא שיתף את אשתו עוד טרם ביצוע העסקה, והיא ביקשה להפריד את ענייני הרכוש של בני הזוג.

משכשלה העסקה והחב' אר.די.אר נקלעה לקשיים הופסקה פעילותה. אז הקימו, בעלה ושותפו, את חב' ח.ד.ר.ד, אשר נקלעה אף היא לקשיים, ולכן העביר דוד רוזן את פעילותה לחשבון הישן. חברת ח.ד.ר.ד צורפה כשותף נוסף בחשבון והוא, דוד רוזן, חתם על מסמכים שדרש הבנק את צירוף החב' לחשבון. עוד לדבריו, ללא ידיעת הנתבעת, הוא פעל בחשבון ומשך שיקים לטובת חב' ח.ד.ר.ד, ואף נטל הלוואות.

הנתבעת הצהירה, כי במהלך שנת 1986, פתחה עם בעלה את החשבון הישן, אותו ניהל בעלה, וכל פעולה בחשבון, למעט משיכה מהדלפק, דרשה את חתימות שניהם.

הסתבר לה בדיעבד, שביום 16/02/07, החשבון הועבר מסניף תל אביב לסניף נס ציונה, שם נפתח החשבון החדש. לצורף פתיחתו, לטענתה, נדרש בעלה לחתום על מסמכי פתיחת חשבון. הנתבעת טוענת, כי היא לא חתמה על המסמכים לפתיחת החשבון החדש, ואף לא הייתה חותמת עליהם, לאור העובדה שעקב עסקיו של בעלה, הם הפרידו בענייניהם הרכושיים. לצורך כך, נחתם ביניהם הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

לגרסתה, הבנק בהתרשלותו, אפשר לבעלה לנהוג בחשבון בתל אביב ובחשבון בנס ציונה, כבשלו בלבד, והגדיל לעשות, כאשר צירף כלקוח נוסף בחשבון בתל אביב את חב' ח.ד.ר.ד, אשר הוקמה על ידי בעלה והתנהלה באמצעות החשבון הישן, מבלי שאישרה לצרף את החב' לחשבון, ולא ידעה אודות צירופה. מדפי החשבון, לגרסתה, עולה כי בוצעו בחשבון בתל אביב פעולות לטובת חב' ח.ד.ר.ד, ואין כל סיבה לחייבה בגין כך. גם בחשבון החדש סניף נס ציונה התנהל ברשלנות, ואפשר לבעלה ולחב' ח.ד.ר.ד לפעול בחשבון ללא הסכמתה, והיא לא ביקשה כל הלוואה שסכומה חויב באותו חשבון.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »



מסמך זה עשוי להכיל שינויים שהוטמעו ע"י מערכת אתר פסקדין. להסבר לחצו כאן...

יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.