בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' שטרי קור בע"מ ואח'

החלטה

הצדדים התייצבו היום בפני לדיון בהתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב (על סך 47,442 ₪) בתיק הוצל"פ 0162640106.

הוגשה גם בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, אך נוכח הסכמת ב"כ המשיב הבקשה מתקבלת ונושא האיחור בהגשת ההתנגדות לא עומד עוד על הפרק.

בדיון היום נחקר המצהיר מטעם המבקשים על תצהירו התומך בהתנגדות ובתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

כידוע דיון בהתנגדות כמוהו כדיון בבקשת רשות להתגונן כאשר ההלכות בעניין מתן רשות להתגונן ידועות ואין צורך להאריך בדברים לגביהם ורק יצוין כי על פי אותן הלכות קיימת חובה מפורשת על נתבע לפרט היטב טענתו בבקשת הרשות להתגונן שאחרת הטענה עלולה להידחות אך בשל כך שהיא חסרת פירוט מספיק.

בענייננו מועלות למעשה שתי טענות עיקריות, טענה אחת מפי המבקש מספר 2 הוא הנתבע מס' 2 לפיה יש לפטור אותו מהחוב שכן הוא נחשב כערב יחיד על פי חוק הערבות ולפיכך ובשים לב לכך שהערבות לא מוגבלת בסכום הוא פטור מערבותו. טענה נוספת היא טענתם המשותפת של שני המבקשים לפיה לא קיים למעשה חוב או לחילופין יש לקזז מהחוב חוב נגדי והכל בהתבסס על טענה לפיה האופן שבו המשיב ניהל את חשבון הבנק מושא התביעה היה כזה שהמבקשים חויבו בכספים שלא כדין בסכום המשתווה לסכום התביעה.

על פי הטענה האחרונה הבנק נהג באופן קבוע וחסר תום לב שלא להעביר סכומים בין החשבונות הרלוונטים באופן סכרוני ובמועדים הדרושים ודבר זה גם על פי הנטען לחיוב יתר של המבקשים ונוצרו פערי ריביות הכל באופן שבו לא נוצר למעשה כל חוב לטובת המשיב.

אשר לטענה הראשונה בעניין הערבות. דומני שהטענה לא יכולה להתקבל שכן הוכח שהמבקש עדיין רשום כדירקטור והוא היה בעל עניין בחברה המבקשת 1 בזמנים הרלוונטים להיווצרות החוב.

לגבי הטענה השניה הרי שלאחר עיון בדברים הושמעה טענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את עמדת ב"כ המשיב לפיה הטענה נטענה בחוסר פירוט מספיק. הדברים נטענו באופן כללי וסתמי למדי בתצהיר וכפי שטוען ב"כ המשיב לא עלה בידי המבקשים להצביע על עובדות ונתונים מספריים רלוונטים. לא די לטעון כפי שנטען בסעיף 2.1.3 לתצהיר כי פערי הריביות הגדילו למעשה את סכום החוב בעשרות אלפי שקלים. היה מקום לפרט היטב על אילו פעולות בדיוק מדובר ובמידת הצורך לצרף אסמכתאות ומכל מקום להראות שאכן הנתונים הכספיים תומכים בטענה המיוחדת שהעלו המבקשים אך כל זאת לא עשו המבקשים.

יצוין כי המבקשים ניתנה למעשה הזדמנות היום בדיון להוסיף ולפרט כאשר המצהיר נחקר על תצהירו אך כל שידע המצהיר לומר היום בדיון, והוא חזר ואמר זאת מספר פעמים במהלך חקירתו, כי אין לו כל ידיעה על הנעשה בחשבון וכי לא הוא אלא בנו הוא זה אשר ניהל את החשבון. הנה כי כן המצהיר עצמו לא יכול היה לבסס את טענתו הנ"ל.

יצוין בהתייחס לדברי ב"כ הצדדים באשר למסמכים והאסמכתאות החסרים. סבורני כי המבקשים לא יכולים להישמע בטענה שאין בידיהם אסמכתאות מספיקות ורלוונטיות לטענתם הנ"ל. המבקשים לא טענו טענה כזו בהתנגדות ובתצהיר, המבקשים לא טענו כי פנו למשיב בבקשה לקבל מסמכים רלוונטים וכי סורבו ואף האופן שבו נטענה הטענה כאמור לא קושר את הטענה למסמכים כאלו או אחרים לשיטת המבקשים.

זאת ועוד ניתן לומר כי האמור בסעיף 2.2 לתצהירו של המצהיר קרס בחקירה כאשר המצהיר מצהיר כי בשנת 2005 הפסיקה החברה את פעילותה אך לא ידע לתת כל הסבר ענייני או אחר למסמך הסותר טענה זו הוא מוצג א', מוצג לפיו בשנת 2006 ביקשה החברה הלוואה.

אשר על כן, ובנסיבות אני קובע כך:

ההתנגדות נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות הליך זה בסך של 1000 ₪.

ההליכים בתיק ההוצל"פ ישופעלו ככל שעוכבו.

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.

אבי כהן, רשם

הוקלד על ידי: אפרת דביר