מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו ג'אמע

בפני

כב' השופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 22(א) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 בכך שביום 10.3.09 בסמוך לשעה 13:40 לא ציית לתמרור ב-35 המוצב ברחוב חנקין בבאר-שבע בסמוך למתחם התחנה המרכזית.

בהתאם לעובדות כתב האישום נכנס הנאשם כאשר הוא נוהג ברכב מסוג מונית לדרך בה מותרת הנסיעה לכלי הרכב האמורים בתמרור ב-35 בלבד.

ביום 26.10.09 כפר הנאשם באישום אשר יוחס לו וטען כי אכן נכנס לתחנה המרכזית מהכניסה הצפונית שלה (הגעה מקניון הנגב ופנייה ימינה לכיוון רציפי האוטובוסים) אך לטענתו אין בדרך בה נסע תמרור ב-35.

לטענתו, לאחר שנכנס לאזור הרציפים, חנה הוא בסמוך לקו אוטובוס 14 ובאותו היום לא היתה בשל החג כל תנועה של קו זה.

עוד הוסיף הנאשם כי השוטר הספציפי שרשם לו דוח מסוכסך עם משפחתו וכי לרכב אחר שנעצר במקום לא ניתן כל דוח כפי שניתן לו.

ביום 22.2.10 החלו להישמע ההוכחות בפני כאשר מטעם המדינה העיד ע.ת 1 מר חורש אלי.

באמצעות העד הוגשו המסמכים ת/1, ת/2, ת/3 ו-ת/4 אליהם אתייחס בהמשך.

ב"כ המדינה ביקש להגיש את המסמכים שערך במקום חקירתו הראשית של העד וכך אכן נעשה בהסכמת הנאשם.

מהמסמך ת/1 עולה כי הנאשם נכנס למתחם רציפי האוטובוסים של התחנה המרכזית מדרך שבכניסתה מוצב תמרור ב-35 ועליו מצויר סימן של אוטובוס בלבד.

ת/2 מהווה המשך הנסיבות של ת/1 ואינו מוסיף לשאלה שבמחלוקת דבר.

במסמך ת/3 מתאר ע.ת 1 אירוע אשר התרחש לכאורה יום לאחר רישום הדוח, במהלכו כתב העד כי הנאשם איים עליו, ירק לעברו וכתוצאה מכך הוגשה תלונה נגדו במשטרה (המסמך ת/4) שלאחר מכן בוטלה בהסכמת ע.ת 1.

אין לאירוע המתואר במסמכים ת/3 ו- ת/4 נגיעה לשאלה שבמחלוקת בתיק זה.

במהלך חקירתו הנגדית של ע.ת 1 ע"י הנאשם, חזר ואישר העד כי רשם דוח לנאשם בגין כניסה לאזור הרציפים בתחנה המרכזית אגב אי ציות לתמרור ב-35 המוצב במקום.

עת הסתיימה עדותו של ע.ת 1 בחר הנאשם עצמו להעיד.

במהלך עדותו הראשית אישר הנאשם שוב כי הגיע לתחנה המרכזית מכיוון צפון (מכיוון חנות מקדונלדס – לדבריו) וכאשר הגיע לתחנת מוניות גן הצבי, פנה ימינה וחנה באזור קו תחנה 14.

במהלך חקירתו הנגדית טען הנאשם:

"אני טוען כי אין שום עבירה שביצעתי, יש לי תמונות של המקום ואפשר לראות שאין שום שלט שאוסר כניסה למונית ואין שום תמרור ב-35"