1. עדכון השכר הממוצע במשק ובעקבותיו עדכון קצבאות הביטוח הלאומי:
בינואר 2001 קצבאות הביטוח הלאומי הצמודות לשכר הממוצע במשק גדלו בכ- %9.7 בעקבות
עליית השכר הממוצע במשק מ- 6,347 ש"ח בינואר 2000 ל- 6,964 ש"ח בינואר 2001. מדובר
בקצבאות זקנה ושארים, נכויות, מזונות ובהבטחת הכנסה. כך למשל, קצבת זקנה ליחיד תגדל
מ- 1,016 ש"ח ל- 1,114 ש"ח. קצבת זקנה עם השלמת הכנסה תגדל מ- 1,698 ש"ח ל- 1,863
ש"ח. יודגש, כי קצבאות הילדים, המתעדכנות על פי עליית המחירים במשק, יישארו ללא
שינוי.
הערת המחבר: יושם אל לב, כי קצבאות הביטוח הלאומי הנן קצבאות זעומות ביחס לתקציב
המל"ל והדברים חמורים, הואיל והמל"ל אינו חברה בע"מ שיעודה לצבור רווחים, אלא מדובר
בתאגיד סטטוטורי שעל פי ייעודו, רווחיו צריכים לחזור לציבור הרחב. יש לקוות שבזמן
מן הזמנים דברינו אלה, לא יפלו על אוזניים ערלות.
2. עדכון השכר הממוצע במשק ובעקבותיו עדכון שכר המינימום:
השכר הממוצע במשק לצורך עדכון שכר המינימום יעלה באפריל הקרוב מ- 6,242 ש"ח ל-
6,877 ש"ח - עלייה של %10,2. לפיכך, שכר המינימום יגדל ב- %10.2 באפריל, ושיעורו
יהיה 3,266.58 ש"ח )במקום 2,965 ש"ח(. שכר מינימום לשעה יועלה ל- 17.58 ש"ח )במקום
15.94 ש"ח(.
)הצו של שר העבודה והרווחה בנדון פורסם בילקוט הפרסומים 4961, כ"ו בטבת תשס"א )21
בינואר 2001(, עמ' 1633(.
3. הצעת תיקון לחוק פיצויי פיטורים בקשר לזכאות עובד שהתפטר עקב קבלת שכר נמוך משכר
המינימום לפיצויי פיטורים:
זה המקום לספר, כי לאחרונה, הועלתה הצעת תיקון לחוק פיצויי פיטורים, לפיה מוצע, כי
עובד שהתפטר עקב קבלת שכר נמוך משכר המינימום יחשב כמפוטר ויהיה זכאי לפיצויי
פיטורים.
)הצעת חוק לתיקון חוק פיצויי פיטורים, הצע"ח 2922, עמ' 23(.
הערת המחבר: אין ספק, כי מדובר בהצעת חוק חשובה שבמידה ותתקבל, תהווה נדבך נוסף
בניסיון הנואש כמעט לאכוף את חוק שכר מינימום. יחד עם זאת, לא נהיר לי מדוע מציע
התיקון צמצם את הצעתו לשכר המינימום בלבד - מדוע יהיה שונה דינו של עובד שהתפטר עקב
אי-קבלת ימי חופשה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, ושאר זכויותיו על פי חוק ו/או הסכם
עבודה קיבוצי ו/או אישי?! וכי מדוע זה לא יהיה זכאי אף הוא לפיצויי פיטורים, אם בחר
אותו עובד להתפטר מעבודתו אצל מעביד שאינו הגון דיו ליתן לידו את המגיע לו על פי כל
דין?! סתם מציע התיקון ולא פירש.
4. דמי אבטלה ל"סרבן עבודה":
"סרבן עבודה" )מי שהוצעה לו עבודה ע"י לשכת התעסוקה וסירב לקבלה ללא צידוק( לא זכאי
לדמי אבטלה אלא לאחר 90 יום.
לאחרונה, כב' השופט שמואל טננבוים מבית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בעניינה של גב'
דבי יהב וקבע, כי אם שנשלחה למקום עבודה בו נהוגות שעות עבודה שאינן תואמות את שעות
ההפעלה של מעונות היום של ילדיה, לא תחשב כ"סרבנית עבודה" בלשכת התעסוקה ולפיכך
זכאית לדמי אבטלה באופן מיידי.
5. נפקותו של מכתב פיטורים פיקטיבי לעניין קבלת פיצויי פיטורים ופיצויים בגין אי
מתן הודעה מוקדמת:
מעביד שיתף פעולה עם עובד שלו שהתפטר מרצונו ונתן בידו מכתב פיטורין פיקטיבי כדי
לאפשר לעובד לקבל דמי אבטלה מייד לאחר סיום עבודתו אצלו )יובהר, כי עובד המתפטר
מרצונו זכאי לדמי אבטלה אך ורק לאחר 90 יום מיום שהתפטרותו נכנסה לתוקף. לפיכך,
פעמים רבות, העובד המתפטר ממקום עבודתו מבקש ממעבידו לעשות עמו יד אחת וליתן בידו
מכתב פיטורים פיקטיבי, על מנת שיוכל לקבל דמי אבטלה מייד עם סיום עבודתו אצל אותו
מעביד(.
עפ"י פסק דין שניתן לאחרונה, בביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע בעניין גרגורי שרייבר
נ' חברת א.י., נקבע כי דין מכתב זה כמכתב פיטורין לכל דבר ועניין, והעובד זכאי
לפיצויי פיטורים וכן לפיצויים בגין אי מתן הודעה מוקדמת, ואין המעביד יוכל לטעון
שפעל בתום לב לפי בקשת העובד.
הערת המחבר: ישאל השואל ויתמה התמה - מובן מדוע המעביד שחטא כלפי המוסד לביטוח
לאומי יוצא וידיו מעל ראשו, שכן הלה סייע בידי העובד להונות את המוסד לביטוח לאומי
המופקד על מתן דמי אבטלה מקופת הציבור. אולם, מדוע יצא העובד שחטא נשכר ועוד
פעמיים, שכן הלה קיבל גם דמי אבטלה שלא כדין וגם פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת
שלא היה זכאי להם אלמלא אותו מכתב פיקטיבי?! מאימתי יש ליתן תוקף למסמך פיקטיבי?!
נהיר לי, כי כוונת בית הדין הייתה להרתיע מעבידים מפני הונאת הביטוח הלאומי. אולם,
יש דרכים אחרות לעשות כן - למשל, לקבוע כי בנסיבות מעין אלה יידרשו העובד והמעביד
ביחד ולחוד להחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי האבטלה שקיבל העובד שלא כדין בתוספת
ריבית והפרשי הצמדה.
6. עובד שגרם נזק:
האם מותר למעביד לנכות משכר העובד שלו פיצויים על נזקים שגרם לו העובד, או שמא על
המעביד לתבוע את העובד על הנזק הנטען, ללא תלות בתשלום משכורתו של העובד? לדעת
היועצים המשפטיים של חברת "חשבים", העוסקת בעיבוד מידע עסקי והפצתו, סעיף 25 לחוק
הגנת השכר, מונה רשימה סגורה של ניכויים מותרים ממשכורתו של עובד ופיצוי על נזק
שגרם עובד לא נכלל ברשימה זו ולכן אסור למעביד לנכותו משכר העובד. לכאורה, ניתן
לנכות סכום זה כחוב שחב העובד, אולם עפ"י תנאי סע' 25)א()6( סכום זה צריך להיות
נקוב ומאושר בכתב ע"י העובד. כמו כן, יתכן וניתן להגדיר ניכוי זה כקנס עפ"י סע'
25)א()4(, אולם ניכוי זה אפשרי רק מכוח הסכם קיבוצי המאפשר זאת.
)גלובס מיום 28-29 בדצמבר 2000(.
הערת המחבר: היועצים המשפטיים של חברת "חשבים" נמקו את התוצאה אליה הגיעו בלשון
החוק. אולם, סבורני, כי תוצאה זו נובעת גם מתוך כוונת המחוקק והחוק, שלא לאפשר
למעביד לעשות דין לעצמו ולהניח את ידיו על פרי עמלו של העובד בטענות שונות שהמקום
הראוי לבררן הוא בערכאות המתאימות.
7. האם תשר )טיפ( נחשב לשכר עבודה?
בביה"ד האזורי לעבודה בת"א נפסק, כי תשר למלצרים אינו נחשב לשכר עבודה, שכן סכום זה
אינו חלק מהחשבון שנגבה ע"י המסעדה, וכן המעביד נעדר שליטה ופיקוח על סכומים אלו.
לפיכך, אין המעביד יכול לקזז סכומים אלו משכר המלצר ו/או להתנות עמו שכל שכרו יושתת
על התשר שיקבל במהלך עבודתו, ועליו לשלם למלצר, לפחות משכורת בשיעור שכר המינימום
ללא תלות בתשר.
)פסק דינה של כב' השופטת ו. ליבנה בעב' 300357/97 כהן נ' מוסקוביץ' ואח' מיום
13/03/2000, ט"פ(.
הערת המחבר: המסקנה הנובעת מפסק דין זה היא, שבמידה ובחשבון המוגש לסועד מצוין
במפורש כי החשבון כולל "דמי שירות", או אז התשר הנו חלק מהחשבון שנגבה ע"י המסעדה
והוא בשליטתו ובפיקוחו של המעביד ולכן ככל הנראה, יחשב כשכר עבודה.
8. הבטחת הכנסה לבעלי רכב:
בעקבות תיקון לחוק הבטחת הכנסה שהתקבל ביום 01/01/2001, גם אדם בעל רכב יוכל לקבל
הבטחת הכנסה במידה והתובע את תשלום דמי הבטחת ההכנסה, או בן משפחתו של התובע,
זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תוכנית טיפול שנקבעה מראש או
לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע
שר העבודה והרווחה; לעניין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי,
כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, ובלבד שלבן משפחתו
כאמור, אין רכב נוסף.
)התיקון הנו חלק מחוק הבטחת הכנסה )תיקון מס' 15(, התשס"א- 2001 שנתקבל ביום ו' טבת
התשס"א )1 בינואר 2001( ופורסם, בין היתר, בדיני מדינת ישראל , נוסח חדש 7, עמ'
173. הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2713, עמ' 350(.
9. ביטוח בריאות:
בעקבות תיקון לחוק ביטוח בריאות, קשישים מקבלי הבטחת הכנסה וכן עולים בשלוש שנותיהם
הראשונות בארץ, ייהנו מהנחה של %75 בתשלום על תרופות. לכל העולים בשנה הראשונה
לעלייתם, ובשנתיים הבאות לפי מבחן הכנסה.
)חוק ביטוח בריאות ממלכתי )תיקון מס' 12(, התשס"א- 2001, שנתקבל ביום ו' טבת התשס"א
1( בינואר 2001(. הצעת חוק ודברי ההסבר פורסמו בהצע"ח 2839, עמ' 187(.
10. הצעת חוק למתן הנחה בארנונה לסטודנטים:
לאחרונה, הוגשה הצעת חוק למתן הנחה לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בשיעור של %50
בתשלום הארנונה על דירה בגודל של 70 מ"ר לכל היותר, למשך 4 שנות לימוד.
)הצע"ח הנחה מארנונה לסטודנטים, התשס"א- 2000 שהתפרסמה בהצע"ח 2922, עמ' 24(.
עו"ד ארז יצחקי ממשרד נתן מאיר ושות', מתמחה בדין המסחרי-אזרחי, בהכוון תעסוקתי
למשפטנים, ומשמש כעוזר הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. עו"ד יצחקי הינו
מתנדב בתנועה למלחה בעוני )הל"ב(.
כל המידע הכלול במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת
משפטית. התנועה למלחמה בעוני בישראל )ע"ר( וכל מי מטעמה, לרבות, המחבר וחברי המערכת
אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל
פעולה משפטית ו/או אחרת המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין