השופט, ד"ר קובי ורדי
1.
1.
בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל-אביב (כב' השופט טל שחר) מיום 8.9.05 (ת.א. 207183/02), אשר דחה את תביעתם של המערערים לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
הרקע והמחלוקת בין הצדדים
2. 2. המערערת 1 הינה עמותה רשומה אשר מטרותיה העיקריות הן חקירת התרבות היהודית הקלאסית, והפצת גרסתה המדעית, הומניסטית בקרב הציבור הרחב (להלן:
"העמותה")
המערער 2 הוא ממייסדי העמותה, והעומד בראשה (להלן:
"ידען").
המערערים הגישו תביעה בפני בית משפט קמא בגין הוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות והפרת חובה חקוקה כנגד המשיב 1, עיתון "יום שישי" (להלן:
"העיתון"), בו פורסמו הכתבות נשוא התביעה, וכנגד המשיב 2, עורך העיתון (להלן:
"העורך"), וכנגד המשיב 3, כתב בעיתון אשר הוציא תחת ידו חלק מהכתבות נשוא התביעה.
יצוין, כי העיתון והמשיב 3 הינם משיבים פורמאליים בערעור זה.
כמו כן, תבעו המערערים את המשיב 4, הרב יעקב סגל המכהן כראש ישיבה בבני-ברק (להלן:
"הרב סגל"), בגין פרסום "דף תשובות" פרי עטו, שיש בו לטענתם, כדי לפגוע בשמם הטוב.
3. 3. בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 5.5.03, מיקדו המערערים את תביעתם ב-15 אמירות שונות מתוך 5 כתבות שונות, שהתפרסמו במועדים שונים בעיתון, ועל "דף התשובות" שכתב הרב סגל, אותן הדגישו ומסגרו בכתב תביעתם, ובהן ראו את עיקר הפגיעה בהם, וזאת מבלי לפגוע בטענתם כי התוכן בכללותו של הכתבות הוא קשה, ופורסם מתוך כוונת זדון.
אביא להלן את עיקר הדברים מתוך הכתבות ומתוך "דף התשובות" של הרב סגל:
א. א.
בכתבה שפורסמה בעיתון ביום 31.8.01, שכותרתה "יח"ל דברו"- נכתב, בין היתר, כי ידען הגיע לקהילת רכסים מטבריה, שם היה לא אחר מאשר "נער שוליים עלוב", וכי ידען נקט באלימות משפחתית קשה, שעה שערב אחד גזז את פאות ראשם של שבעת ילדיו, בניגוד לרצונם ועל-אף צעקותיהם ומחאתם.
ב. ב.
בכתבה שפורסמה בעיתון ביום 14.12.01, שכותרתה "להעבירם מחוקי רצונך"- נכתב, בין היתר, כי ידען התרברב כי הצליח להוציא פטור מהשירות הצבאי, על סעיף שאין מה להתפאר בו.
ג. ג.
בכתבה שפורסמה בעיתון ביום 26.1.02, שכותרתה "פצע וחבורה"- נכתב, בין היתר, כי ידען הוא שעומד בראש עמותת "דעת אמת", המפיצה חוברות כפרניות בישיבות ובבתי מדרשות תוך הסוואת מטרתם העיקרית, כי ידען היה בעברו בעל תשובה, ומשבקשתו לעמוד בראש כולל רכסים סורבה, עזב את הכולל והחל לעבוד בחברת ביטוח, וכי ידען מוציא "קונטרסים" בהם הוא מחרף ומגדף את קדשי ישראל ופוגע בציבור הדתי.
ד. ד.
בכתבה שפורסמה בעיתון ביום 8.2.02, שכותרתה "יפול מצדך, אלף"- נכתב, בין היתר, כי אנשי "דעת אמת" מקבלים בברכה כל נגע שמתגלה בין כתלי הישיבות, ונחפזים לגונן על ראשי כת הכופרים בישיבות, על מנת שיכלו להמשיך ולפגוע בישיבות מבפנים.
ה. ה.
בכתבה שפורסמה ביום 12.7.02 שכותרתה "ה"קליפה" שבתפוז..."- נכתב, בין היתר, כי עמותת "דעת אמת" שמה לה למטרה לפגוע בעיקר אמונתם של תלמידי ישיבות ולהורידם מדרך האמת, ולצורך כך, מגייסת בוגרי יחידות ללוחמה בטרור. כמו כן, נכתב כי אנשי "דעת אמת" נכנסים לבתי כנסיות, משחיתים ונוהגים בברוטאליות כלפי תשמישי הקדושה במקום ומתעמתים בכוונה עם הציבור החרדי, וכי במקומות בהם הופצו הקונטרסים של "דעת אמת" נמצאו ספרי קודש קרועים שהושלכו על-ידי הפעילים על רצפת בית הכנסת, תוך גרימת נזק רב, ואף פרצו ארון קודש והשליכו לתוכו חומרי הסתה.
כמו כן, נכתב כי ידען מתכוון ללבות את אש השנאה של הציבור החרדי וכי ידען נטול הבנה בסיסית לא רק במה שקשור לדת וקדשי ישראל, אלא גם במה שנוגע למדע. עוד נכתב, כי תאוות הכבוד שהעבירה את ידען מדתו היא שמניעה אותו, ושידען דרש להתמנות למשרת ראש הכולל ברכסים, ומשדרישתו נדחתה, נחשף פרצופו האמיתי והחל תהליך ההתפקרות שלו, כפי שהעידו חבריו לספסל הלימודים.
ו. ו.
ב"דף תשובות" שכתב הרב סגל-נכתב, בין היתר, כי חייבים לצאת נגד שונאי ה' ותורתו, וכי מי שמערער אמונת חברו בה' ובתורתו גרוע יותר מהרוצח, ומצווה לגנותו לבזותו בין בפניו ובין שלא בפניו. וביחס לידען עצמו נכתב כי הוא יהודי עלוב ומעורער בנפשו, שהכתיר עצמו מתוך שיגעון גדלות כ"גדול בתורה" ובגלל חציפותו כלפי הראשונים שלא הבין אף שיחת חולין שלהם בספריהם, החל להפיץ דפי רפש המכילים דברי בוז של בורות נגד התנ"ך וחז"ל, וקרא בציניות שטנית לאוסף בדיחותיו "דעת אמת", בזמן שאין שם שתי שורות רצופות ללא שקרים וזיופים.
כמו כן, טענותיו של ידען כנגד תורת ישראל מושוות בדף התשובות לטענותיו של היטלר ולאמור בספרו "מיין קאמפ".
המערערים טענו בכתב תביעתם, כי יש בפרסומים אלו כדי לבזות ולהשפיל אותם וכי יש בפרסומים אלה כדי הוצאת לשון הרע, לפי
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:
"החוק" או
"חוק איסור לשון הרע").