החברה לא פעלה בהתאם להתחייבותה להעביר בעלות ברכב על שם הקונים, למרות אינספור פניות מצדם. ביהמ"ש: התנהלות ראויה לגינוי.
בני זוג רכשו רכב מחברת "שלמה SIXT" בשנת 2012. במעמד הרכישה, נציגי החברה אמרו כי לצורך העברת הבעלות ברכב, יש להמתין לקבלת ייפוי כוח שיישלח לסניף בחיפה. הנציגים אמרו שהם יפנו אליהם כשיגיע ייפוי הכח, והצדדים סיכמו שהוא יימסר תוך 30 יום ממועד ביצוע העסקה. הזוג שילם 58,000 שקל, לקח את הרכב ונסע לביתו.
לייעוץ בנוגע לחוזים:
פנה ל- עו"ד דיני חוזים ומסחר
הזמן חלף והקונים לא שמעו מהחברה. הם לא ישבו בחיבוק ידיים אלא פנו לחברה מספר פעמים, אך תמיד נדחו בתירוצים שונים או בהבטחות שהעניין יוסדר בקרוב. כך עברו שבועות וחודשים – הקונים מדי פעם מתקשרים לשאול מה קורה והחברה מתחמקת.
בשלב מסוים התברר שהרכב רשום על שם מישהו אחר. כשהגיעו מים עד נפש, בני הזוג הגישו בבימ"ש השלום בירושלים תביעה לביטול העסקה והחזרת הרכב לחברה תמורת הכסף. בעקבות התביעה, הצדדים הגיעו להסדר, שלפיו בין היתר הבעלות תועבר מיד על שם התובעים והתובעים יגישו כתב תביעה מתוקן.
בהתאם לכך, התובעים הגישו בבימ"ש השלום בירושלים תביעה לפיצויים בגין אי העברת הבעלות תוך זמן סביר, ובכלל זה פיצוי של 20 אלף שקל על עגמת נפש.
הם טענו, בין השאר, כי התנהלות הנתבעת גרמה להם לבזבוז זמן ולעגמת נפש רבה, ובשלב מסוים הם נאלצו לשכור רכב חלופי למספר שבועות, ובשאר התקופה חיו ללא רכב, דבר שהכביד על חייהם וגרם לטרחה מרובה.
לטענתם, הם זכו ליחס מזלזל ונדחו שוב ושוב, כאשר הנתבעת סירבה לקחת אחריות.
הנתבעת טענה, בין היתר, כי שירתה את התובעים ללא רבב, אך בשל טעות משרדית מצערת הועברה הבעלות ברכב על שם אדם אחר (שרכש רכב אחר), ובנקודה זו היא פנתה למשרד הרישוי לשינוי הרישום על שם התובעים, אך לא ניתן היה לשנותו בשל חוסר שיתוף פעולה.
לשיטתה, הטעות לא מצדיקה פיצוי כה גבוה בגין עגמת נפש, שכן לא נמנע מהתובעים לעשות שימוש ברכב.
בלתי סביר בעליל
הרשמת הבכירה סיגל אלבו קבעה שהעברת הבעלות ברכב בחלוף עשרה חודשים אינה זמן סביר ומהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים.
הרשמת הבהירה כי הנתבעת הפרה את ההסכם עוד בטרם הטעות במסגרתה הועברה הבעלות ברכב על שם אדם אחר, שהרי עד אז חלפו 50 יום, במהלכם הנתבעת הייתה אמורה לתת לתובעים את ייפוי הכוח.
יתר על כן, המשיכה הרשמת, גם אחרי הטעות לקח לנתבעת שמונה חודשים – פרק זמן בלתי סביר בעליל – וגם זאת רק לאחר הגשת התביעה לבית המשפט.
בנסיבות אלה, סיכמה הרשמת, התנהלותה של הנתבעת ראויה לביקורת ולגינוי. הנתבעת היא זו שבשל רשלנותה הועברה הבעלות ברכב התובעים על שם צד שלישי, ועל כן היה עליה לפעול בזריזות ובמהירות לתיקון המחדל, בפרט לאחר פניות חוזרות ונשנות שנעשו מצד התובעים.
בסיכומו של דבר נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים כ-20,000 שקל, בין היתר, כפיצויים על עוגמת נפש, הוצאות בגין השכרת רכב חלופי, וירידת ערך הרכב. בנוסף לכך, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט בסך 2,375 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד יהודה לוי עוסק בדיני חוזים ומסחר.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין