אחות שפוטרה ב-2010 תבעה ממעסיקתה פיצויים של מאות אלפי שקלים בטענת אפליה על רקע טיפולי פוריות. התביעה נדחתה ברובה המוחלט ועל התובעת הוטלו הוצאות של 12,000 שקל.
התובעת עבדה בין השנים 2005-2010 כנציגת מכירות ואחות טיפולית בחברת "כמיטק" העוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרים רפואיים.
לדבריה, בשנת 2009 החלה בטיפולי הפריה חוץ גופית ונטלה לצורך כך חופשה בת 10 ימים. בחודש מרץ 2010 קיבלה הודעה שהוחלט לפטרה.
בתביעה על סך של למעלה מ-400,000 שקל שהגישה לאחר פיטוריה היא טענה שפוטרה בשל טיפולי הפוריות בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולחוק עבודת נשים.
התובעת הוסיפה כי נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך לה ושהיא זכאית להפרש פיצויי פיטורין והשלמת הפרשות לפנסיה שכן ב"משכורת הקובעת" לא הובאו בחשבון רכיב שעות נוספות, דמי כלכלה, פיצוי רכב וטלפון נייד. עוד לטענתה, הנתבעת לא שילמה לה את מלוא רכיב עמלות המכירה לו התחייבה.
הנתבעת טענה מצדה שפיטורי התובעת נבעו מקשיים ביחסי אנוש שהיו בינה לבין הצוות עמו עבדה ומול אחרים ומקושי לקבל מרות. כדוגמה סיפרה הנתבעת שזמן קצר לפני פיטוריה של התובעת התנהלה פגישה מקצועית שאליה התייצבה התובעת על אף שלא הוזמנה.
"הגיעו מים עד נפש"
השופטת שרה ברוינר ישרזדה מבית הדין לעבודה בירושלים לא השתכנעה שהיה קשר בין פיטורי התובעת לבין טיפולי הפוריות. לדבריה, נראה שהתובעת מינפה טיפולים אלה כדי שיסייעו לה להעלות טענות נגד הנתבעת.
לדברי השופטת, הוכח שגם קודם לטיפולים היו יחסים לא תקינים "בלשון המעטה" בין התובעת לבין מנהלה הישיר והוא התקשה לעבוד עמה. "כשהגיעו מים עד נפש" ביקש המנהל להביא לפיטוריה, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. בנסיבות אלה כתבה השופטת שגרסת התובעת לאפליה "קרסה".
השופטת גם דחתה את התביעה בכל הקשור לחוק עבודת נשים וציינה שבניגוד לדרישת החוק, התובעת לא הציגה בפני מעסיקה אישור רפואי על טיפולי ההפריה.
גם דרישת התובעת לפיצוי על עגמת נפש ו"נזק מיוחד" נדחתה. בהקשר זה כתבה השופטת שהתובעת התקבלה למקום עבודה חדש לאחר פיטוריה ושכרה אף עלה.
כמו כן, נדחתה התביעה לפיצוי על היעדר שימוע. השופטת קבעה שגם אם נפלו פגמים פורמליים בזימון לשימוע, לתובעת הובהר היטב שיש כוונה לסיים את עבודתה לפני "שיחת הפיטורים" הרשמית שהתקיימה בסוף חודש מרץ 2010.
עם זאת, התביעה להפרש פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה התקבלה בחלקה הקטן לאחר שהשופטת קבעה שמספר רכיבים לא הובאו בחשבון במשכורת הקובעת. עוד התקבלה בחלקה דרישת התובעת לפדיון ימי חופשה.
השופטת קבעה עוד שהתובעת לא הצליחה להוכיח ששולמו לה עמלות בחסר וציינה בהקשר זה שדרישת התובעת שיומצאו מסמכים מחמישה מוסדות רפואיים עמם עבדה הנתבעת הייתה בבחינת "גישוש באפילה וניסיון דיג" שהכביד על ההליך שלא לצורך.
בסיכומו של דבר נדחתה התביעה ברובה הגדול והנתבעת חויבה לשלם לתובעת כ-43,000 שקל בלבד.
לנוכח הפער המשמעותי בין הסכום שנתבע למה שנפסק בסופו של דבר, הטילה השופטת את תשלום ההוצאות על התובעת והיא חויבה ב-12,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד פודים
- ב"כ הנתבעת: עו"ד זטורסקי
עו"ד גיא קונפורטי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין