כיצד תוכרע תביעת מזונות קטינה כאשר הוריה מסלפים את העובדות על מצבם הכלכלי? האם, שטענה שהאב יהלומן עשיר ועתיר נכסים, דרשה כ-20 אלף שקל בחודש. האב טען שהוא בסך הכל שכיר, אבל הראיות והעדויות חשפו עשרות אלפי דולרים לא מדווחים.
הבת המשותפת נולדה כשנתיים לאחר שהוריה - פקידה צעירה וסוחר יהלומים ותיק – נישאו. השניים נפרדו ממש בסמוך ללידה, ובאוגוסט 2013, במקביל להליכי הגירושין שנפתחו, הגישה האם תביעת מזונות נגד האב.
לכתבות נוספות בנושא:
בתביעתה טענה האם כי בן זוגה לשעבר הוא יהלומן עשיר ועתיר נכסים, ודרשה לשמור על רמת חיים של "האלפיון העליון" לה הורגלה בתה בת השלושה חודשים באמצעות תשלום של למעלה מ-20 אלף שקל בחודש.
האב כמובן הכחיש לחלוטין את גרסת האם וטען שהוא בסך הכל שכיר שמשתכר 7,500 שקל לחודש, ותו לא.
מציאות מדומה
השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב הביע את מורת רוחו מהתנהלות הצדדים, תוך שציין המלחמה הסוערת ביניהם אילצה אותו לתת כ-130 החלטות בתיק, לא כולל פסק הדין.
באשר למצבו הכלכלי של האב קבע השופט כי לאחר שנחשף לראיות ולעדויות, בהן של מעסיקו (לכאורה) ואדם שהודה שהלבין עבורו עשרות אלפי דולרים, לא נותר בליבו ספק שטענותיו הן "מציאות מדומה".
השופט הוסיף כי אין זה הגיוני, כי מי שנמצא 20 שנה בעסקי היהלומים ישתכר שכר בסיס ויטען שאין לו כל הכנסות נוספות או שאינו מרוויח עמלות, במיוחד לנוכח הראיות הרבות שהעידו אחרת.
"הוכח בפניי... כי האב הינו עצמאי, מגלגל כספים רבים, עוסק בסחר ביהלומים, מקבל תלוש שכר פיקטיבי מאת מעסיק שאינו באמת מעסיקו, אינו מצהיר אמת על הכנסותיו, חי ברמת חיים נאותה ואף מעבר לכך ובין המצב השורר בפועל לבין הצהרותיו של האב ,המרחק רב ועצום", נכתב בפסק הדין.
השופט שקד הבהיר: בעל דין שאינו פורש את כל הנתונים על הכנסותיו ורכושו, ומעלה גרסה כוזבת, גורם לדחיית גרסתו ולקבלת גרסת הצד השני במלואה.
השופט, שהביע מורת רוח מדיווחו השקרי של האב ולא הצליח להתחקות אחר מצבו הכלכלי האמיתי, נאלץ להעריכו בהסתמך על ראיות האם, וקבע כי הוא מרוויח, לכל הפחות, כ-30 אלף שקל לחודש.
עם זאת, השופט ציין כי גם האם הפריזה והגזימה לחלוטין בדרישותיה עבור הבת המשותפת, ככל הנראה בנסיון לבוא עם האב בחשבון על 'הרס' חייה. אולם הסביר השופט, תביעת מזונות ילדה אינה המקום להתחשבנות זו.
לפי השופט, האם פשוט שפכה כל הוצאה אפשרית על המקלדת, ודרשה שמעתה ועד עולם האב יישא בכל הוצאה והוצאה, מבלי שהיא תשתתף בדבר, כאילו אין לה כל אחריות על בתה.
האם לא הוכיחה את דרישותיה ולכן גם כאן נאלץ השופט להעריך מהו סכום המזונות לו זקוקה הילדה באמת.
לבסוף, קבע השופט שהאב ישלם לילדה 3,000 שקל בתוספת שליש מדמי השכירות (עד לגבול של 1,600 שקל), וכן יממן 3/4 מההוצאות הנוספות של הקטינה, כמו גן, שיעורי עזר, הוצאות רפואיות וכדומה.
השופט ציין, כי האב יישא בסכומים אלה עד שימלאו לילדה 18 ובתקופת הצבא הם יופחתו לשליש, ככל שהילדה תגורר עם אמה.
בשל התנהלות הצדדים, לא נפסקו הוצאות למי מהם.
לקריאת פסק הדין המלא בעניין פלונית נ' פלוני לחצו כאן
* עו"ד ומגשרת רינה פוליטי עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות וגישור במשפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין