מאת: עו"ד מאיר גוטרבוים
לפסק הדין בעניין אטיאס נ' לוי ואח'
אישה שביקשה להצטרף לשותפות עסקית, נדרשה לשלם 250 אלף שקל. כשהחליטה לפרוש וביקשה לקבל את כספה חזרה, התברר שהכסף לא נועד לפיתוח העסקי של השותפות, אלא 'דמי כניסה' עבור ההצטרפות בלבד. ביהמ"ש חייב את שתי השותפות להשיב את הכסף במלואו.
במרץ 2010 הצטרפה אישה לשותפות עסקית העוסקת בשיווק פתרונות תקשורת, ונדרשה לשלם 250 אלף שקל.
כחודשיים לאחר מכן, החליטה האישה שברצונה לפרוש מהשותפות, וביקשה משתי השותפות, אחת מהן חברתה הטובה, שישיבו לה את הסכום ששילמה עם הצטרפותה. כך הבינה האישה, כי שתי השותפות פיתו אותה לשלם להן סכום עתק, לאחר שהציגו בפניה מצג שווא אודות הצלחת השותפות ושוויה, כשבדיעבד גילתה ששוויה עמד על פחות מחצי הסכום שהוצג לה והיא נמצאת בהפסדים.
האישה הגישה נגדן תביעה בבימ"ש השלום בקריות, ודרשה את השבת הכספים ששילמה עם חתימתה על הסכם ההצטרפות לשותפות. לדבריה, השתיים הטעו אותה ונהגו כלפיה בחוסר תום לב, שכן לא פעלו לצורך יצירת שותפות אמיתית, אלא במטרה לגזול את כספה. בעקבות זאת בוטל ההסכם כדין, ועל כן היא זכאית לקבל בחזרה את מלוא הסכום.
הנתבעות טענו, שהתובעת הצטרפה אל השותפות בעיניים פקוחות לאחר שבחנה את כל המסמכים אודות מצב השותפות, אך נסוגה מהתחייבותה כשהבינה שהיא לא יכולה ליהנות מהכנסה קבועה מהשותפות בלי לעבוד ולתרום את חלקה. לדבריהן, הן היו רשאיות לקבוע כל סכום כתנאי להצטרפותה, ומשהסכימה לשלם, הרי שמדובר לכל היותר בטעות בכדאיות העסקה שאינה מחייבת אותן להשיב לה את הכספים. בנוסף, הן הגישו נגד התובעת תביעה נגדית, בה טענו שנגרמו להן נזקים והוצאות כבדות בעקבות פרישתה.
לא סיכון עסקי אלא תשלום עבור הצטרפות
השופטת עידית וינברגר קבעה, שהנתבעות נהגו בחוסר תום לב בעת ניהול המו"מ עם התובעת, והציגו בפניה מצג שווא אשר נועד לפתות אותה לשלם להן 240 אלף שקל רק עבור הזכות להצטרף לעסק שהיה אז בחיתוליו, ורשם עד אותה עת הפסדים בלבד. לדבריה, הנתבעות לא שיתפו את התובעת בניהול העסק והתייחסו אליה כאל חסרת יכולת.
לפי השופטת וינברגר, מעיון בראיות עלה שהנתבעות הסכימו להשיב לתובעת 200 אלף שקל לאחר שסיכמו על פרישתה, אך הן חזרו בהן ועמדו על זכותן להחזיק בכסף. בנוסף, קבעה השופטת, הנתבעות לא ביקשו את הכסף מהתובעת לצורך פיתוח השותפות, אלא, כ"דמי כניסה" לעסק: הכסף לא הושקע בניהול עסקי השותפות, אלא הופקד בחשבונותיהן האישיים של הנתבעות לשימושן הפרטי. על כן, לא מדובר בסיכון עסקי שהתממש אלא בתשלום עבור הצטרפות לשותפות, שמחויב בהשבה.
עוד קבעה השופטת שהנתבעות לא הצליחו להוכיח שהתובעת גרמה להן לנזקים כלשהם ודחתה את תביעתן הנגדית.
לבסוף, השופטת חייבה את הנתבעות להשיב לתובעת את אותם 250 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של כ-39 אלף שקל.
פסק הדין הוא דוגמא למקרים רבים של התקשרויות והקמת שותפויות ללא בדיקה וייעוץ מתאימים. בטרם הקמת בית העסק או הצטרפות לבית עסק, יש לבצע בדיקות הולמות לבחינת מצבו של בית העסק, היתכנותו הכלכלית וגיבוש תנאי ההצטרפות כמו גם הפרישה מבית העסק. בנוסף, ראוי לבחון את המתווה המשפטי להקמת המיזם בהתאם לאופי בית העסק וצרכי הצדדים. לצורך ביצוע בדיקות אלה וקביעת המתווה הנכון מבחינה משפטית וכלכלית הכרחי להתייעץ בבעלי מקצוע מתאימים, ולא לסמוך על התקווה כי הכל יסתדר מאליו.
לפסק הדין בעניין אטיאס נ' לוי ואח'
* עו"ד מאיר גוטרבוים עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני תאגידים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין