עובדים משלמים במשך שנים דמי ביטוח לאומי בידיעה שכשיגיעו לגיל הפרישה יוכלו לקבל קצבת זקנה שתעניק להם ביטחון כלכלי וסוציאלי בשלב זה של חייהם. אך מתברר כי לא פעם, מפקיר ביטוח לאומי את העובדים לגורלם. עו"ד יפית מנגל על ההתנהלות השערורייתית.
עשרות אלפי עובדים במשק משלמים במהלך שנים רבות דמי ביטוח משכרם ואינם יודעים כי בבוא היום, כשיצטרכו לקבל קצבה כלשהי מביטוח לאומי (קצבת זקנה, דמי לידה, אבטלה וכו') עלול המוסד להודיע להם שאינם מבוטחים כלל ושאינם זכאים לקצבה. זאת, בטענה כי הועסקו בחברה משפחתית וכי עבודתם הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" בלבד.
כשיפנו אותם עובדים לביטוח לאומי בדרישה לתשלום הקצבה, או לחילופין להשיב להם את מלוא כספי הפרמיה ששילמו כל השנים, סביר להניח ששתי הבקשות יידחו גם יחד: הביטוח הלאומי "יסכים" אמנם להחזיר את הכספים ששולמו, אך רק בכפוף לאישור ממס הכנסה, שכן לטענתו, החזרי הפרמיה עלולים ליצור עיוותי מס.
מבירור מעמיק שעשיתי נוכחתי לדעת כי מדובר בשיטה צינית וארוכת שנים, לפיה במשך שנים גובה הביטוח הלאומי דמי ביטוח מעשרות אלפי עובדים שמועסקים אצל קרובי משפחתם, אך מפקיר אותם לגורלם, בבואם לקבל את הקצבה, המהווה את הרובד הביטוחי הסוציאלי הנמוך ביותר.
לא גוף גבייה
ואם לא די בכך, ביטוח לאומי גם לא מחזיר את הכספים ששילמו לו העובדים לאורך השנים, תוך שהוא מציב תנאים ביורוקרטיים בלתי אפשריים על מנת להשאיר אותם אצלו. כך לדוגמא, בתגובה לדרישת החזר, מבקש ביטוח לאומי להגיש לו תיקון שומת מס הכנסה, אף שברור, שהשומה התיישנה ולא ניתן כלל לתקנה, מה גם שאינו גוף גבייה ואינו מוסמך לדרוש שינוי שומות מס.
במקרה שהגיע למשרדי לאחרונה, נתקלתי שוב בהתנהלותו הבעייתית של המוסד. א' עבדה במשך 11 שנים כמזכירה בחברה גדולה השייכת למשפחתה, וממשכורתה הצנועה נוכו תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח, כפי שמחייב החוק. כשמלאו לה 62 היא פרשה ופנתה לביטוח לאומי לקבלת קצבת זקנה. היא מילאה את הטפסים הנדרשים ואף נחקרה בביתה ע"י חוקר מטעם ביטוח לאומי.
חצי שנה לאחר מכן קיבלה תשובה, לפיה היא אינה עונה להגדרת עובד שכיר, מבלי שניתן לה כל הסבר לשלילת זכויותיה כמבוטחת, עליהן הסתמכה במשך שנים רבות.
א' לא אמרה נואש, ופנתה שוב לביטוח לאומי, הפעם באמצעות רואה החשבון של החברה בה עבדה. ביטוח לאומי השיב לה כי אם ברצונה לערער על החלטתו, עליה לפנות לביה"ד לעבודה.
בשמה של א' דרשתי מביטוח לאומי להביא את עניינה לבירור בפני ועדת תביעות, אך בקשתי לא התקבלה. רק לאחר פנייה חוזרת, נאות המוסד לכנס את הוועדה, אלא שהתברר, כי הוועדה מונתה שלא בהתאם לחוק וחבריה פועלים שנים רבות ללא סמכות. המשמעות החמורה של הדברים היא שהזימון לדיון בפני הוועדה היה למעשה מצג שווא ואחיזת עיניים.
בסופו של דבר, א' החליטה לוותר על זכויותיה כמבוטחת ודרשה את השבת הכספים ששילמה. אלא שביטוח לאומי סירב להשיבם, וגם הפעם התנה את ההחזר בהצגת אישור מרשות המיסים.
בלית ברירה הגישה א' תביעה על סך 120 אלף שקל לבימ"ש השלום בתל אביב. ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה שכן הסמכות לדון בה נתונה לביה"ד האזורי לעבודה. א' ערערה למחוזי ואף לעליון, אך ערעוריה נדחו בשל טענת הסמכות של ביטוח לאומי. משכך, הוגשה תביעה נוספת, הפעם לביה"ד האזורי לעבודה. למרבה ההפתעה, ביטוח לאומי טען שמדובר בתביעה נזיקית שלביה"ד לעבודה אין סמכות לדון בה. לצערי, עדיין לא ניתנה החלטה בנושא והדיונים בתיק ממשיכים.
אמות מידה של הגינות
מדיניות שערורייתית זו נוגדת את הדין וכל נורמה בסיסית המתחייבת בפעילות גוף ביטוחי, וודאי כשמדובר בגוף ציבורי האמון על הביטחון הלאומי. התנהלות ביטוח לאומי רחוקה מאמות המידה של תום לב והגינות, האמורות להיות נר לרגלי הרשות הציבורית.
בית הדין לעבודה נזף לא פעם בביטוח הלאומי על התנהלותו זו, אולם הוא מתעלם וממשיך בדרכיו.
מבוטחים דעו: חובת ההשבה של דמי הביטוח מוטלת על הביטוח הלאומי בחוק, המטיל עליו חובה מפורשת ליזום ולהודיע על תשלומי יתר ולהשיבם למשלם.
במקרה שהוצגו לעיל, הפר ביטוח לאומי את חובתו החקוקה. מקרה זה מציג שיטה פסולה שהשתרשה בפעילות הביטוח הלאומי, ואין לה אח ורע במציאות המשפטית בישראל.
פעמים רבות ביטוח לאומי שולל רטרואקטיבית את מעמד העובדים בטענה שלא עמדו במבחנים הנוקשים שהוא מציב להוכחת יחסי עובד-מעביד. כך, במחי יד, מתאיידות להן זכויות שעליהן התבססו אותם עובדים במשך כל תקופת העסקתם. ביטוח לאומי מודע לעיוות המובנה בשיטתו ארוכת השנים, אך בוחר לעצום עיניים, בעודו נהנה מהכספים הזורמים לקופתו מדי חודש.
פרסום זכויות המבוטחים
כדאי שתדעו: ביטוח לאומי, בהיותו גוף "מעין ביטוחי", מחויב לפרסם בכל האמצעים העומדים לרשותו כיצד עליכם ועל מעסיקיכם להיערך מראש לעיגון זכויותיכם כמבוטחים. למרבה הצער, הביטוח הלאומי לא מפרסם מידע זה ובכך מפר עוד חובה המוטלת עליו כגוף הציבורי.
על מנת שלא להימצא בפני שוקת שבורה מומלץ למי שעובד אצל קרוב משפחה לעגן מראש את יחסי העבודה בהסכם עבודה מפורט כמקובל, ולהקפיד על שעות עבודה קבועות, על תשלום זכויות סוציאליות, הוצאת תלושי שכר, תשלום בפועל של השכר וכיו"ב. ככל שיהיו יותר סממנים של יחסי עובד ומעביד יהיה קשה לביטוח הלאומי לשלול את זכויותיכם כמבוטחים.
*עו"ד יפית מנגל עוסקת בדיני עבודה וביטוח לאומי
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין