הנאשם, שהורשע בעבירות של נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש לרוכב אופנוע משטרתי, הגיש ערעור על הרשעתו, בטענה שחקירת התאונה הייתה רצופת מחדלים ומוטה מראש. המחוזי ביקר את התנהלות המשטרה, וזיכה את הנאשם מחמת הספק.
התאונה אירעה במרץ 2012 באזור קרית אתא. לפי כתב האישום, הנאשם נהג ברכב פרטי מסוג רנו, וכאשר פנה שמאלה לאחד הצמתים, התנגש באופנוע משטרתי שהגיע מצד ימין.
נקלעתם לתאונת דרכים?
פנו ל-עו"ד תעבורה
כתוצאה מההתנגשות, נחבל השוטר בגופו, ונגרם נזק לכלי הרכב המעורבים. כוחות משטרה הוזעקו למקום. בוחן התנועה חקר את הנהג בזירת האירוע, וביצע ניסוי שדה, שממנו הסיק כי הנהג גרם לתאונה.
בהתאם לממצאי הבוחן, הוגש נגד הנהג כתב אישום, שייחס לו עבירות של נהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה וגרימת נזקים לגוף ולרכוש.
הנאשם טען לחפותו. לגרסתו, השוטר הוא שגרם לתאונה מכיוון שנכנס לצומת במהירות מופרזת, תוך כדי עקיפת משאית גדולה, מה שפגע בשדה הראייה שלו ומנע ממנו להבחין באופנוע.
ואולם, בית המשפט לתעבורה בחיפה החליט לקבל את גרסת המשטרה, לפיה הנאשם הוא האחראי הבלעדי לתאונה.
הנאשם סירב להשלים עם ההחלטה, וביוני 2015 ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה בטענה שחקירת האירוע הייתה נגועה במחדלים שפגעו בזכותו להתגונן מפני ההאשמות נגדו.
לטענתו, מכיוון שמדובר בתאונה שעירבה רכב משטרתי, בוחן התנועה לא חקר את התיק באופן "נקי" אלא פעל מראש מתוך ההנחה שהוא אשם בתאונה, והפיץ מסמך ה"מסמן" את אשמתו שלוש שעות בלבד מזמן התאונה.
המערער הוסיף כי לא נעשה כל ניסיון לאתר את נהג המשאית, ובעצם לא נעשתה כל פעולת חקירה הקשורה לטענה זו, למרות חשיבותה הרבה לעצם התרחשות התאונה. עוד הוא טען, כי בית המשפט לתעבורה ציפה שהוא יוכיח את מהירות האופנוע, אף שמדובר בפעולת חקירה שאמורה לבצע המשטרה.
המדינה טענה, מנגד, כי המערער הוא שהשמיט את דבר קיומה של המשאית בזמן שנחקר ולמעשה, נודע לה על קיומה רק כ-19 ימים לאחר התאונה, מפי השוטר. לטענתה, הסיכוי לאתר את נהג המשאית בשלב הזה היה נמוך, מה גם שממילא המשאית לא הייתה מעורבת בתאונה עצמה.
המערער אישר את הדברים, אך ציין כי נחקר בסיטואציה מלחיצה, מוקף על ידי עשרות שוטרים מיחידתו של רוכב האופנוע, שהגיעו לזירת התאונה.
סומן מראש
השופט אמיר טובי התרשם כי בוחן התאונה אכן "סימן" את תוצאת התאונה עוד לפני שערך את הבדיקות, העובדה שדו"ח האירוע הופץ מיד לאחר התאונה, ומבלי שנגבתה עדות השוטר, מחזקת מסקנה זו.
השופט מתח ביקורת נוקבת על התנהלות המשטרה, שכלל לא התאמצה לאתר את נהג המשאית ולגבות ממנו עדות, ללא כל הסבר המניח את הדעת, והסתפקה בחקירת המערער בזירת האירוע בלבד, בעודו נסער מהתאונה. לפי השופט, היה על המשטרה לזמן אותו לעדות נוספת, שכן סביר להניח שאז היה מספר על קיומה של המשאית.
בנוסף, הצדיק השופט את המערער וקבע שבית המשפט לתעבורה שגה כשציפה ממנו להוכיח את מהירות הנסיעה של השוטר – פעולה שהמשטרה הייתה אחראית לבדוק.
מכאן, קבע השופט טובי כי התקיימו מחדלים חקירתיים שפגעו בהגנת המערער, והורה על זיכויו מחמת הספק.
- ב"כ המערער: עו"ד תומר גוינן
- ב"כ המדינה: עו"ד עמית אניסמן
* עו"ד אביתר גולני ממשרד גולני-אייזנברג עוסק בדיני תעבורה ומשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין