את הסיפור הזה אני כותב ללא חשק מי יודע מה, כשתקראו אותו תבינו, לא שיניתי בו לא פרט ולא את השמות!!!
הסיפור התחיל לפני כ-10 שנים, לאחר שהתקבל חוק, שאפשר לקרנות הפנסיה להשקיע באפיקים שונים, ובכלל זה להלוות כסף לחברות בורסאיות כנגד איגרות חוב. בתקופה זאת בועת הנדל"ן בארה"ב התנפחה בכל יום, ומנגד לבייב באמצעות אפריקה ישראל, תשובה, ועוד רבים אחרים גייסו מיליארדי שקלים מקרנות הפנסיה, כשרוב רובם של הכספים זרם לעסקאות נדל"ן עלומות בעיקר במזרח אירופה, רומניה וכד' תוך של"משקיעים" ניתנו "תחזיות" ורודות עד מזהירות. ל"משקיעים" לא הייתה שום אפשרות לבחון את ה"תחזיות" או לעקוב אחר הההוצאות או ההיגיון שב"השקעה". לאחר שנים מספר, נעשו "תספורות" ויש כאלו שהגיעו למצב של "תספורת" קרחת. באותה תקופה דודי יאיר לוי מניו יורק כונה אז "מלך הדירות של ניו יורק", ולא בכדי- לחברה שבבעלותו היה מעל ל-3000 דירות במנהטן. הכל נרכש במינוף שלעיתים היה בשיעור 105% - אל תישאלו אותי איך. שלא תיטעו, יאיר הוא דוד שלי אבל בראש ובראשונה – איש עסקים קר רוח. על מנת שתבינו זאת לאחר שהשתחררתי מהצבא הגעתי לניו יורק חסר כל בכדיי לעבוד עם דודי שהיה כבר די מבוסס, פניתי לדודי יאיר שענה לי "אני לא עובד עם ישראלים ובמיוחד לא עם משפחה" נאלצתי לעבוד תמורת 4 דולר לשעה במכירת נעליים לכושים. לאחר שנים הפכתי לשותף של יאיר בסין ולמעשה הצלתי אותו ממצב דיי קשה, זה כבר סיפור אחר.
ליאיר היה שותף בחלק מהבניינים - מהנדס ישראלי לשעבר, שחי בניו יורק והיה נשוי לגויה מקסימה, הוא היה אז בן למעלה מ-60, אדם מרגש מאוד, פגשתי אותו בהילטון תל אביב יחד עם יאיר והתאהבתי בו, אישיות מיוחדת ביותר סוג של טהור לבב, רק שתבינו מישהו מכם ראה בגילו מסמיק, נדיר, זהו סרג' הוידה אדם צנוע ביותר וטהור לבב. היה להם מוניטין של קוסמים, ואני שרציתי מאוד להיכנס למגרש של הגדולים וזיהיתי את הפוטנציאל שהיה קיים לגיוס כספים בבורסה הישראלית באתי אליהם בהצעה לרכוש שלד בורסאי ולגייס כספים על מנת להשקיע באירופה. לאחר שלמדו קצת את הנושא קיבלתי אור ירוק, סוכם שאני אקבל 5% בחברה והם יתחלקו בשאר, כמו כן סוכם שאני אהיה הסמנכ"ל, חשבנו שראוי לשים בתפקיד המנכ"ל אישיות מוכרת על מנת להרשים את המשקיעים ותת הרגשה של אמינות, סוכם שאקבל משכורת של 50,000 ₪ בחודש + גיפ מנהלים ++++.
תבינו, לא היה לי שום קשר וכמעט מושג בחברות בורסאיות, אבל למדתי את הנושא במהירות תוך השקעה של לימוד במשך כמעט רוב שעות היום והלילה, שכרתי משרד מרשים כיאה ל"מעמדי" באזור הבורסה ברמת גן, וכן שילמתי שכר לעוזרת חיננית שעבדה במשרה חלקית אך בשכר גבוה, יצרתי קשרים עם כל המובילים בענף, ובכללם המוביל בזמנו, איתן אלדר ידידי המוכשר. שהוא בחור מבריק. ואכן תוך כחצי שנה איתן הביא את הסחורה המבוקשת. "מקפאל" שלד בורסאי עם סך מזומן בקופה בסך בערך 130 מיליון ₪ במחיר 140 מיליון ₪ , לאור הביקוש בשוק ל"שלדים" העסקה הייתה הוגנת. הצגתי את העסקה לסרג' ויאיר והם אהבו אותה, הם התנו את הרכישה בתנאי שיקבלו מימון בנקאי בשווי מחצית מהמחיר דהיינו 70 מיליון, ידעתי שלא תהיה בעיה ואני על דרך המלך. פניתי לאיתן על מנת לקדם את העסקה איתן אמר אני רוצה שיפקידו בנאמנות אצל העו"ד שלכם 3 מיליון דולר כדמי רצינות, בחרתי באמיר חן, מפישר בכר חן, שהכרתי אותו מעסקי הנדל"ן אמיר הוא עו"ד נדל"ן מהשורה הראשונה, ובמשרד בו הוא שותף יש מומחים לחברות. בו ביום נפתח חשבון נאמנות ולמחרת היו בו 3 מיליון דולר. ישבנו על טיוטת הסכם, ההסכם נחתם למחרת בשעה 1 בלילה שעון ישראל. עיקרו:1. ניתנו לנו 60 יום לצורך בדיקת נאותות ("Due diligence "), (בדיקה שתכליתה לבדוק שהכל כפי שסופר, ואין הפתעות,רובה נערכת על ידי רואיי חשבון ועורכי דין. 2. לצדדים ניתנה אפשרות לבטל את ההסכם ללא שום קנס לאחר 60 יום.
תוך 30 יום הבדיקה הוכיחה שהכל בסדר, כמו כן כל הבנקים הגדולים הסכימו להלוות 70 מיליון ₪ כנגד שעבוד המניות וכנגד ערבות אישית של סרג' יאיר ואנוכי, אני כבר התחלתי לבזבז את הכסף שלא הרווחתי עדיין ( תבינו 5% זה 7 מיליון ₪ ). בתקופה ההיא לא היה נהוג בארה"ב לחתום לבנקים על ערבות אישית להלוואה שלוקחת חברה, ובישראל זה היה התנאי, סרג' ויאיר אמרו לי לא מתכוונים לחתום על ערבות אישית, "יש לנו הרבה מה להפסיד ואנחנו למעשה לא נשלוט בחברה אלא אתה – זה לא מתאים לנו". הגעתי במאמציי להנהלת בנק פועלי אגודת ישראל- בנק מוזר לשון המעטה, הם אמרו שהם יכולים לוותר על ערבות אישית, דרשתי זאת בכתב, וכאן החלה התמהמהות ופתלתלות, בינתיים חלפו 54 יום נשארו לנו 6 ימים, איתן התקשר ושאל מה קורה, וציין בפניי שהוא לא יחכה יום מעבר ל-60, התקשרתי ליאיר ולחצתי שיוותרו, יאיר אמר לי אם סרג' חותם ערבות אישית גם אני יחתום. התקשרתי לסרג'. כאן המקום לספר שסרג' היה חסיד של הרב פינטו מאשדוד שחילק את זמנו בין אשדוד לניו יורק, ידעתי שסרג' תרם לרב מיליון דולר ככה סתם, סרג' אמר לי אני הולך לשאול את הרב פינטו, ומה שיגיד לי אעשה. לא הייתה לי ברירה לחכות, כבר למחרת לפנות בוקר קיבלתי את התשובה הבאה –מכיוון שתום ה- 60 היום יהיה בין יז' בתמוז לתשעה באב, באופן מדויק לקראת סוף חודש תמוז, תחכו עד אחרי תשעה באב,בשביל הברכה, ולא תפסידו כלום !!!, מצד אחד לא אהבתי את התשובה כי ידעתי שאיתן לא יחכה, ומהצד השני הייתי אדם מאמין...., ולמעשה לא הייתה לי ברירה, אחרי מספר שעות הודעתי לאיתן כי העסקה תצא לפועל בוודאות, אך אחרי תשעה באב, עניין של כשבועיים נוספים, איתן אמר לי אני לא מחכה יום נוסף!!! לאחר מספר ימים בא' באב שעה 17:00 התפרסמה הודעה בבורסה מקפאל נרכשה ע"י מנופים בראשות ג'קי בן זקן, ההסכם שהוצג באתר הבורסה היה בדיוק ההסכם "שלנו" רק הוחלפו שמות הרוכשים. רצתי למשרדו של איתן בבית גיבור ספורט, ש"סיפר" לי, שפגש ביום שישי במלון דן תל אביב את ג'קי "במקרה" והציע לו את החברה, ג'קי אמר לו שזה נראה לו אך ביום א' יילך לשאול את הרב שלו הרב פינטו באשדוד שבדיוק חזר מניו יורק, והרב פינטו ענה לו "מחר ראש חודש אב- יום טוב, אתה יכול לחתום עד השקיעה", וזה מה שהיה. לאחר שביררתי לעומק נודע לי ש"הרב" פינטו הציע את מקפאל לג'קי וקיבל תיווך בתמורה, (שמה של מקפאל שונה למנופים ולאחר שנים הואשמו ג'קי ואיתן בהרצת מניות החברה). אני הייתי בשוק!!! ובעצב... אפשר לומר שההפסד הישיר שלי מעבר לתקוות ולחלומות עלה על סך 300 אלף ש"ח וכשנה עבודה מאומצת, הלכתי לבית גיבור ספורט ישבתי בלובי אבל וחפוי ראש מתלבט אם לעלות למשרדו של איתן, ופתאום איתן עבר, ראה אותי אי אפשר היה לטעות הייתי שבור, איתן אמר לי "מה קרה???? אמרתי לו שאני מדוכא מהסיפור ענה לי " אם כך לך תחזור להיות עורך דין" כולה עסקה וככה אתה מגיב !!! תאמינו לי שהשיעור שלמדתי אותו בוקר מאיתן היה שווה את כל ההפסד ידידיי. ו"הרב" פינטו לאחר שנים התגלה פרצופו האמיתי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין