המנתח הגזים בשאיבת השומן והותיר בבטנה של המנותחת פגמים אסתטיים בולטים כגון קפלי עור ושקעים. ביהמ"ש קבע שהתרשל וחייב את המנתח ואת בית החולים "אמריקן מדיקל סנטר" לפצות את האישה ב-48 אלף שקל.
עם פרישתה לגמלאות בגיל 51, ביקשה האישה לשפר את מראיה והחליטה לבצע שאיבת שומן במותניה ובירכיה. היא פנתה לאמריקן לייזר ובאחד מימי אוגוסט 2004 התייצבה בבית החולים "אמריקן מדיקל סנטר" ונכנסה לחדר הניתוחים.
לשאלות על רשלנות רפואית:
כנסו לפורום רשלנות רפואית
בשבועות שלאחר הניתוח התלוננה על כאבים בבטן ובירכיים, אך בבדיקות חוזרות ונשנות מצא המנתח שלה כי מצבה טוב.
אלא שהאישה התעקשה שהניתוח לא צלח שכן באזורי הניתוח נותרו עודפי עור ושקעים בולטים, ועל כן, ביוני 2011 הגישה האישה תביעת רשלנות רפואית נגד אמריקן לייזר, מדיקל סנטר והמנתח בבית משפט השלום בירושלים.
לטענתה, המנתח שאב כמות גדולה מדי של שומן והותיר אותה פגומה, מה שהשפיע עליה נפשית ואף העכיר את היחסים האינטימיים עם בעלה. עוד היא טענה כי סיכוני הניתוח לא הוסברו לה והיא אפילו לא זוכרת שחתמה על טופס הסכמה. לתביעתה צירפה האישה תמונות של גופה לפני הניתוח ואחריו.
אמריקן לייזר טענה מצדה שהניתוח לא היה רשלני וככל שהיה כזה – המנתח ובית החולים אחראים. בכל מקרה, כשהתובעת פנתה אליה היא מיד הציעה לה לעבור ניתוח מתקן כמעט בחינם, אך התובעת סירבה. התובעת השיבה שחששה מניתוחים נוספים אחרי הניתוח הרשלני.
הרופא ומדיקל סנטר גם הם טענו שלא נפל כל פגם בניתוח, והמנתח אף הצהיר שהניתוח הצליח. הם ניסו להפיל את האחריות על אמריקן לייזר בטענה ששכנעה את התובעת באופן אגרסיבי לבצע את הניתוח. באשר לטופס ההסכמה הם טענו, יחד עם אמריקן לייזר, שהתובעת חתמה עליו לאחר שהבינה את הסיכונים הכרוכים בניתוח.
לא נזהר
סגן הנשיאה השופט אברהם רובין דחה את הטענה כי "הניתוח הצליח" תוך שציין כי זה לא ייתכן שעה ששני המומחים משני הצדדים הסכימו שלתובעת נותרה נכות קוסמטית.
השופט קבע כי המנתח אכן התרשל ושהסיבה לקפלי העור ולשקעים בגופה של התובעת מקורה בשאיבת שומן מוגזמת.
מנתח מקצועי ומנוסה, קבע השופט, צריך דעת מתי להפסיק את השאיבה כדי למנוע שאיבת יתר, ומהתמונות שהציגה התובעת לא נראה שהמנתח נזהר במיוחד.
השופט הבהיר שגם אם התובעת חתמה על טופס הסכמה שכלל את הסיכון לקפלי עור, זה לא מסייע לנתבעים, כיוון שמצבה נגרם על ידי המנתח ובגלל האופן בו פעל.
כמו כן, השופט סבר שהרשלנות היא של מדיקל סנטר והמנתח, ולאמריקן לייזר אין יד בדבר אף אם נקטה בשיווק אגרסיבי, ולו משום שהתובעת הייתה להוטה לבצע את הניתוח ללא שום קשר לשיטת המכירה.
באשר לנזק, הסכים השופט עם עמדת המומחה מטעם הנתבעים, שמצבה של התובעת יכול להשתפר פלאים אם תעבור ניתוח מתקן, והחליט לקחת זאת בחשבון במסגרת הפיצוי. בתוך כך, דחה השופט את הטענה שהתובעת חששה מניתוח, שהרי לאחר הניתוח המדובר היא עוד עברה הקטנת חזה.
בסיכומו של עניין, ולאחר שדחה את הטענות בדבר הפגיעה הנפשית והזוגית פסק לה השופט 30 אלף שקל על נזק לא ממוני ו-18 אלף שקל – עלות הניתוח המתקן. יתר רכיבי התביעה, בהם פגיעה באוטונומיה, הפסדי שכר, עזרת הזולת ועוד – נדחו.
מדיקל סנטר והמנתח חויבו בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד של 10,0000 שקל.
* עו"ד זיו און עוסק ברשלנות רפואית.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין