בני זוג צעירים רכשו דירת מגורים "כמו שהיא", מבלי ששמו לב כי הדירה מלאה בליקויים. כשנכנסו לדירה ונתקלו בעכברים ובקירות מנותקים חשכו עיניהם: מי אשם?
זוג צעיר רכש בספטמבר 2009 את דירתו הראשונה בקרית אתא. לצורך כך פנו בני הזוג למתווכת, שהפנתה אותם לזוג שמעוניין למכור את דירתו. לאחר שביקרו בדירה ובדקו אותה באמצעות שמאי, הם חתמו על הסכם לרכישתה בתמורה ל-860,000 שקל. בהסכם נקבע, כי הדירה תועבר לרוכשים "כמו שהיא" (as is) במרץ 2010.
לייעוץ בנושא הסכמי מכר דירות:
פנה ל-עו"ד דיני מקרקעין
לדברי הזוג הצעיר, באופן מעורר חשד, כבר באוקטובר 2009 המוכרים הודיעו להם כי הם מוכנים לפנות את הדירה, בכפוף לתשלום היתרה. כך, בתחילת נובמבר בני הזוג קיבלו את המפתח לדירה לצורך צביעתה.
אלא שלטענתם, ברגע שנכנסו לדירה, הם גילו בית הרוס ומט ליפול שריצפתו שקועה, קירותיו שבורים, סדוקים ומנותקים אחד מהשני, ועכברים וזוחלים נכנסים דרכם. לאחר שלושה ימים, טענו, ירד גשם שחדר לדירה ולמערכת החשמל.
הזוג הצעיר מיהר לפנות למתווכת ולמוכרים וביקש לבטל את העסקה, אולם אלה התחמקו בטענה שבני הזוג הסכימו לרכוש את הדירה "כמו שהיא", אולם הציעו לפצותם בסכום סמלי של כמה אלפי שקלים.
הרוכשים, שסירבו להצעת הפיצוי "הנדיבה", הגישו לבימ"ש השלום בחיפה תביעה על סך 550,000 שקל כנגד המוכרים. הם טענו כי המוכרים הסתירו מהם את המצב העגום של הדירה ביודעין ולכן גם מיהרו למסור אותה לפני החורף. לטענתם, הם בדקו את הדירה בשעות הערב, ולא שמו לב לפגמים הרבים שהוסתרו בתחכום באמצעות ריהוט, ציוד ותמונות.
הנתבעים הכחישו כי הסתירו מפני התובעים את הליקויים בדירה וטענו, כי טרם המכירה הם הציגו אותה באופן מלא לתובעים, שאף בדקו את הדירה באמצעות שמאי בשעות הבוקר. הם הוסיפו, כי הליקויים בדירה בולטים מאוד ואינם ניתנים להסתרה והתובעים היו מודעים להם, וכעת הם רוצים לבטל את החוזה מהסיבות שלהם.
לשיטתם, התובעים התרשלו כשלא מצאו את הליקויים כשבדקו את הדירה, והם אחראיים לנזקים שנגרמו להם מההסכם.
הנתבעים הוסיפו כי ממש כמו שהם התגוררו בדירה במשך שנים, גם התובעים יכולים להתגורר בה, וניתן לתקן את הליקויים, לכל היותר בעלות של 40 אלף שקל.
בניגוד לעמדה זו, מומחים שמינה ביהמ"ש קבעו, כי עלות התיקונים עומדת על כ-250,000 שקל.
המוכר חייב לגלות
השופט אבישי רובס קבע, כי ביהמ"ש העליון כבר קבע בעבר כי על מוכרי נכס מוטלת החובה לגלות את מלוא המידע בדבר מצבו והליקויים שבו. לכן, העובדה שהתובעים הסכימו לקנות את הנכס "כמו שהוא" אינה מונעת מהם לטעון טענות בקשר למצב הנכס, ולא ניתן לייחס להם אשם תורם בשל כך שהתרשלו בבדיקתו.
משכך, השופט חייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי של 195,230 שקל עבור ביצוע התיקונים בנכס למעט עבודות תחזוקה שיידרשו עם השנים, ועבור דיור חלופי בזמן התיקונים ועגמת נפש. בנוסף, הנתבעים חוייבו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
* עו"ד שלמה מימון ממשרד חרלמפ, טוניק, לוי, מימון ושות' עוסק בדיני מקרקעין.
** הכותב לא ייצג בתיק. שמות באי הכוח המייצגים לא צוינו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין