לא אחת אנחנו או מישהו ממכרינו חווה אירוע של פגיעת גוף. לעתים מדובר באירוע חולף ואנו לא מייחסים לו משמעות רבה. עם זאת, כדאי לדעת כי במקרים רבים פגיעת גוף יכולה לזכות אותנו בפיצויים ממי שגרם את הפגיעה.
אישה שנפגעה מאריח שנפל מתקרת סניף של סופרפארם בשנת 2008 קיבלה פיצוי של 80,000 שקל על הנזקים שנגרמו לה. במקרה אחר אישה שנתקלה בארגז בחנות מכולת זכתה ב-44,000 שקל. ילד ששבר את היד בגן זכה לפיצוי של כ-200 אלף שקל לפני כמה שנים.
המשותף לכל המקרים הללו הוא שהאנשים שנפגעו לא ויתרו, עמדו על זכויתיהם והגישו תביעות לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו להם. איך עושים את זה? קראו את הדברים הבאים והפנימו.
ראשית, חשוב לדעת כי במונח פגיעת גוף נכללות גם פגיעות נפשיות. יש אנשים שבעקבות אירוע תאונה חווים חרדות או טראומה, למשל. זהו אמנם נזק לנפש אך הוא נכלל בפגיעות גוף.
כעקרון, תביעת פיצויים בגין נזקי גוף תהיה כלפי גורם הנזק, יהיה אשר יהיה. למשל, אם הלכתי במדרכה ונתקלתי בבור בכביש, גורם הנזק הוא הרשות המקומית האחראית על תקינות המדרכות. אם החלקתי בסופר על כתם של ממרח שוקולד, אוכל לתבוע את הסופר בגין גרימת הנזק.
ישנו מקרה אחד חריג והוא תאונות דרכים. בתאונות דרכים החוק קובע כי ברוב המקרים לא נתבע את גורם הנזק, אלא את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסענו בעת התאונה, או שפגע בנו אם היינו הולכי רגל.
שלושה חלקים עיקריים
תביעה בגין נזקי גוף מורכבת משלושה חלקים עיקריים. החלק הראשון הוא הסבל שלנו. אם בעקבות האירוע סבלנו פגיעת גוף כלשהי – שבר, חתך ואפילו כאבים – הרי שנגרם לנו סבל. על סבל זה אנחנו רשאים לתבוע פיצוי, גם אם מדובר בסבל חולף בלבד. במקרים קלים, פיצוי על סבל יכול להסתכם במאות שקלים, בעוד שבמקרים חמורים הוא עשוי להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים.
החלק השני הוא הפסדים שנגרמו לנו בעקבות האירוע. הפסד מהווה משהו שיכולתי לקבל אך בגלל האירוע לא קיבלתי. כך למשל, אם נפגעתי בתאונה והייתי בחופשת מחלה שבוע, אני יכול לתבוע מגורם הנזק את שווי ימי העבודה שהפסדתי. זהו נתון שאפשר לחשב אותו במדויק, לפי שווי יום העבודה שלי.
החלק שלישי הוא ההוצאות, כלומר כסף שהוצאתי בעקבות האירוע. לדוגמה, אם נפגעתי בתאונה ופוניתי באמבולנס, מגן דוד אדום ידרוש ממני תשלום בגין הפינוי. אם שילמתי הרי שנגרמה לי הוצאה ואני זכאי לקבל את שוויה בחזרה ממי שגרם את הנזק.
כשמדובר בהפסדים או הוצאות, צריך לעשות בדיקה של הדברים לעבר, אך גם לעתיד, שכן במקרים רבים הנזק הוא כזה שממשיך לגרום להפסדים או הוצאות.
נניח שחציתי את הכביש ורכב פגע בי וכתוצאה מכך נשברה לי שן. בשלב הראשון רופא השיניים ישחזר את השן, ואת מה ששילמתי לו על כך יש לראות כהוצאת עבר. אלא שבמרבית המקרים טיפולי שיניים צריכים לחדש כל כמה שנים, ולכן אני זכאי לתבוע גם בגין ההוצאות שיהיו לי בעתיד בגין טיפולים אלו.
דוגמה נוספת: נניח שכדורגלן נפצע באירוע ולא יוכל יותר לחזור ולשחק כדורגל. הוא יוכל לתבוע פיצוי בגין כל הכסף שיפסיד בעקבות אובדן הקריירה.
כמובן שכאשר מדובר בפיצוי על העתיד אף אחד מאיתנו לא יכול לנבא מראש כמה שנים הוא יימשך ואפילו לא כמה שנים נחיה לאחר מכן. גם בית המשפט לא יכול לחזות את העתיד. לכן, במקרים של נזק עתידי החישוב נעשה על פי הערכות בלבד. ישנם כללים המגדירים כיצד מעריכים נזק עתידי ואת הדרך לחשב אותו.
להחזיר את המצב לקדמותו
אם נזכור שהכלל המנחה הוא להחזיר את המצב של הנפגע לקדמותו, כאילו לא הייתה פגיעה, יהיה לנו קל יותר לדעת כיצד ומה לתבוע.
כדאי לזכור כי במרבית המקרים בהם אנו שומעים כי מישהו זכה בפיצוי גדול, מדובר בהכרח על מקרה שבו נגרם נזק לעתיד ולכן הפיצוי גבוה יחסית.
עוד חשוב לזכור כי במקרים שאינם תאונת דרכים, התובע חייב להוכיח את עצם קרות האירוע ואת הנזק שנגרם לו. כמו כן נצטרך להוכיח את האחריות של מי שתבענו למקרה עצמו. למשל, אם כלב נשך אותנו כשרצנו ברחוב, נצטרך להוכיח את אירוע הנשיכה עצמו וגם לאתר את בעל הכלב.
לכן, אם חווינו אירוע מצער, כדאי לנסות ולהשיג את ההוכחות כבר בשלב מוקדם. לצלם את מקום האירוע, את גורם הנזק, לשמור פרטים של עדים שראו את המקרה ולאסוף באדיקות את כל המסמכים הרפואיים שצברנו עקב הפגיעה. בהקשר זה חשוב לדייק כשמתארים את המקרה לגורם רפואי, כי יש חשיבות לדיוק בתיאור האירוע.
בנוסף כדאי לדעת שמרבית המקרים מסתיימות תביעות נזיקיות בפשרה ללא צורך בניהול הליך משפטי סבוך.
עו"ד יצחק נאורי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין