חברת שירותי ניקיון פיטרה את אחת העובדות בשל תלונות התקבלו על תפקודה. אלא שהעובדת, שהייתה בחודש החמישי להריונה, ידעה שזוהי אינה הסיבה האמיתית. בתביעה שהגישה נגד החברה, קבע ביה"ד לעבודה שהעובדת פוטרה בגלל ההיריון ופסק לה 45 אלף שקל.
עובדת ניקיון פוטרה מחברת הניקיון "ש. אלברט עבודות ציבוריות" בהיותה בחודש החמישי להריונה. העובדת, שהוצבה לעבודה בעיריית נתניה, פוטרה לאחר שעבדה בחברה 4 חודשים בלבד. לדברי העובדת, ביוני 2011 פנה אליה אחד המנהלים ושאל אותה אם היא בהיריון. היא השיבה לו בחיוב, ויום לאחר מכן הוא הודיע לה על פיטוריה. הסתבר, כי המנהל ניצל תלונות ששלחה אחת המנהלות בעירייה על עבודות הניקיון וטיבם של חומרי הניקוי, וטען כי העירייה אינה שבעת רצון מתפקודה.
העובדת ביקשה את עזרתה של אותה מנהלת, ששלחה דוא"ל למפקחת מטעם חברת הניקיון, בו הבהירה שהעובדת ביצעה את עבודתה נאמנה, ושאין להעניש את ה"ש.ג." על לא עוול בכפו. את הדוא"ל היא סיכמה בכך שיש להתנצל בפני העובדת ולהחזיר אותה לעבודה.
משדבר לא נעשה ופיטורי העובדת נותרו על כנם, היא הגישה תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה דרשה פיצוי על פיטוריה שלא כדין רק מחמת הריונה.
לטענת החברה, בעירייה העלו באופן קבוע טרוניות באשר למצב הניקיון, ועל אף שהוסבר לתובעת שוב ושוב על דרישות הלקוח, הדבר לא הועיל. משהבינה שתפקוד התובעת לא עומד להשתפר, החליטה לפטר אותה. עוד הוסיפה החברה, כי כלל לא ידעה שהתובעת הייתה בהיריון.
לא הייתה סיבה אחרת לפיטורים
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה, שהדוא"ל ששלחה המנהלת למפקחת מעיד שלא הייתה כל תלונה על תפקוד התובעת, אלא דווקא על אופן התנהלות הנתבעת וחומרי הניקוי שסיפקה. הדוא"ל ששלחה המנהלת ביולי, קבעה השופטת, מדבר בשבחה של התובעת ומבהיר שהפיטורים אינם מוצדקים. העובדה שהנתבעת בחרה להתעלם מהאמור בו ולא להחזיר את התובעת לעבודה, מספיקה כדי לקבוע שלא הייתה כל סיבה מוצדקת לפיטורים.
יתרה מזו, לפי השופטת, הנתבעת אף לא חיכתה לתום תקופת הניסיון בת החצי שנה שהעמידה לזכות התובעת, כפי שהיא נוהגת עם עובדים אחרים, ובכך הפלתה אותה לרעה. השופטת קבעה שלא ניתנה לתובעת הזדמנות מספקת לשפר את עבודתה, ובאופן מחשיד היא פוטרה מיד כשנודע למנהל על דבר הריונה ומבלי שנערך לה שימוע.
משכך, קבעה השופטת, שלא נותר ספק שהפיטורים נעשו אך ורק בגלל ההיריון. השופטת חייבה את הנתבעת בפיצויים של 35,209 שקלים, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.
העובדת הועסקה בחברה במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים, ולכן הוראות חוק עבודת נשים האוסרות פיטורי עובדת בהיריון, אינן חלות עליה. עם זאת, חלות במקרה זה הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסרות על פיטורי אישה בהיריון, ללא קשר לתקופת העסקתה. אם העובדת תצליח להוכיח שלא היה פגם בהתנהגותה או פסול במעשיה שהובילו לפיטורים, נטל הוכחת סיבת הפיטורים יעבור לכתפי המעסיק.
* עו"ד אומר לובושיץ ממשרד עו"ד לובושיץ כגן עוסק בדיני עבודה.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין