דיני החברות בישראל מיישרים בשנים האחרונות קו עם דיני החברות של מדינות מפותחות אחרות. הממשל התאגידי הולך ומתקבע בחקיקה, בשאיפה להקנות סטנדרטים של שקיפות ותקינות ניהולית ומניעת העדפת טובתם של דירקטורים ונושאי משרות על פני טובת החברה עצמה. ואי אפשר בלי מילה על דני נווה.
תיקון 20 לחוק החברות, המתווסף לתיקונים 16 ו-17 לחוק, נוסח בעקבות ועדת נאמן, שהוקמה על מנת לבחון את האפשרויות להקטנת פערי השכר במשק הישראלי. התיקון נכנס לתקפו ב-12 לדצמבר 2012 והוא קובע הוראות ביחס לשכר הבכירים ואופני קבלת ההחלטות בנוגע לשכרם בחברות ציבוריות וחברות אג"ח.
בין עיקרי התיקון מופיעה חובת הקמת ועדת תגמול, בהרכב שלא יפחת מ-3 חברים, כאשר כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה ויהוו את רוב חבריה.
הרכב זה נועד להבטיח את מקצועיותה ועצמאותה של הועדה, שתפקידה יהיה להמליץ לדירקטוריון על מדיניות תגמול ראויה לנושאי המשרה לתקופות של 3 שנים, לבחון את יישום מדיניות התגמול ולאשר תנאי כהונה של נושא משרה, דירקטור או בעל שליטה. עוד מוסמכת הועדה להחליט, האם לפטור את האסיפה הכללית מאישור תנאי הכהונה של המועמד לכהן כמנכ"ל.
כן מחייב התיקון את החברה לגבש מדיניות תגמול בתוך תשעה חודשים לכל היותר, היינו עד ל-12 לספטמבר 2013, תוך התחשבות בשיקולים ואמות מידה של היחס בין שכר נושא משרה לבין ביצועיו, כפי שאלה נמדדים בראייה ארוכת-טווח.
מדיניות התגמול תקבע, בין השאר, את גובה ואופן הענקת המענקים והאופציות על הביצועים, את התקרה למענקי פרישה וכן את היחס בין רכיבי השכר המשתנים לקבועים (בונוסים מול הטבות סוציאליות).
לצורך קביעת כל אלה יילקחו בחשבון ההשכלה, הכישורים, הניסיון וההישגים של נושא המשרה, וכן גודל החברה ואופייה אל מול תפקידו של אותו בכיר, הסכמי שכר קודמים וכו'. עוד ייקבעו תנאי החזרת תגמולים ששולמו, במידה ויתחוור ששולמו תשלומים ביתר או תשלומים המבוססים על נתונים שגויים.
התיקון מסדיר גם את אופן אישור מדיניות התגמול ואישור עסקאות עם נושאי משרה, כך שבעלי מניות המיעוט יילקחו בחשבון, ובמקרה של חברה-נכדה ציבורית (חברה ציבורית שמעליה עוד שתי חברות ציבוריות או חברות אג"ח) יקבל המיעוט זכות וטו.
חשוב לזכור, כי ועדת התגמול לא מחליטה האם לאשר או לא לאשר את העסקאות או את מדיניות התגמול עם הבכירים: ההחלטות הללו הן של הדירקטוריון, לאחר ששקל את המלצות ועדת התגמול. לאחר מכן, תובא החלטת הדירקטוריון לאישור האסיפה הכללית בתנאים של רוב מיוחד.
רוב מיוחד הוא רוב של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה או בעלי עניין אישי באישור המדיניות, או כאשר קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות הללו לא עולה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. יוצאות מן הכלל הן החלטות על העסקת נושא משרה שאינו דירקטור או מנכ"ל, בהתאם למדיניות התגמול, שאינן מצריכות את אישור האסיפה הכללית.
חרף זאת, במקרים מסוימים, בהם האסיפה הכללית מתנגדת לאישור מדיניות התגמול או העסקה של נושא משרה, רשאי הדירקטוריון לאשר את מדיניות התגמול או העסקה של נושא משרה במידה ובאופן מובהק עולה ממנה טובת החברה, תוך שהוא מנמק אישור זה בפרוטרוט ולאחר אישור ועדת התגמול או במקרה בו הדירקטוריון חושש שהבאת החלטה על העסקתו של מנכ"ל חדש לאישור האסיפה הכללית עלולה להביא לסיכול העסקת אותו מנכ"ל, על אף שמדובר במנכ"ל שאינו קשור לחברה או לבעל השליטה ושתנאי הכהונה והעסקה תואמים את מדיניות התגמול.
נראה, כי מטרת התיקון לאלץ את בעלי המניות לבחון את תנאי העסקת הבכירים, ובתוך כך להחיל נורמות של מדיניות מקצוענית לטווח הארוך. יחד עם זאת, למרות שהתיקון נועד להקטין שיקולים זרים בהחלטות על תנאי העסקה ולמרות שהוא מחזק את בעלי מניות המיעוט ואת מעמדם, הרי שהוא מצמצם את כוחם של בעלי השליטה בהחלטות על מינויים, באופן שעלול לעמוד לחברה לרועץ.
התיקון מכפיף את בעלי השליטה לבעלי מניות המיעוט, שלא תמיד רואים את טובת החברה לנגד עיניהם ולא חבים את אותה חובת זהירות או נאמנות לחברה כמו בעלי מניות השליטה.
הגם שתיקון 20 כבר אושר, טרם נאמרה בעניינו המילה האחרונה. לחץ של החברות הציבוריות הביא לכך שבתחילת חודש יולי 2013 פרסם משרד המשפטים טיוטת תקנות המקלות בהוראות התיקון. הטיוטה פורסמה להערות הציבור עד ליום ה-11.7.2013, וכעת התקנות נמצאות אצל שרת המשפטים, הרשאית לקבוע תקנות מקלות, בכפוף לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
עיקר התקנות נוגע לדחיית המועד האחרון לקביעת מדיניות התגמול בחברות שאינן נכללות במדד ת"א 100 עד לינואר 2014; פטור מאישור האסיפה הכללית במקרים מסוימים, בונוס סמנכ"ל (נושא משרה שאינו דירקטור ואינו מנכ"ל); וביטוח אחריות נושאי משרה. על כן, לא מן הנמנע כי תיקון 20 לחוק יעבור שינויים נוספים, משיקולים של בעלי שליטה חזקים בעלי יכולת השפעה על המחוקק.
ומילה בעניין סערת דני נווה: אסיפת בעלי המניות אישרה את תנאי העסקתו של נווה כפי שהוצגו לה, בהסכמת רוב בעלי מניות המיעוט, בהתאם לתיקון 20. אישור התנאים עבר לאחר חוות-דעת חיובית שניתנה על-ידי חברת-יעוץ חיצונית שנשכרה על-ידי המוסדיים, שמציבה בעצם את רף מדיניות התגמול העתידית.
חברת הייעוץ נשכרה לצורך בדיקת תנאי ההעסקה של נווה, בהשוואה למקובל בשוק, והשגותיה המעטות נגעו, בין השאר, להפחתת שווי חבילת האופציות שיקבל נווה.
מלבד זאת, קבעה חברת-הייעוץ, תנאי השכר של נווה אינם חורגים מהמקובל בחברות דומות ובכלל ביטוח עצמה. אלא שדני נווה לא כיהן בעבר בתפקיד דומה, אין לו ארסנל ביצועים בתחום הביטוח להסתמך עליו ולא ברור אם הוא יצדיק את חבילת השכר שזכה לה, ושכוללת גם בונוסים יפים, בהתחשב על צפי רווח שנתי גבוה.
מעניין יהיה לראות את אופן ההתנהלות של החברות הציבוריות בעקבות ההוראות החדשות שהן נדרשות להן על-פי תיקון 20 לחוק, וזאת, בין היתר, בטרם פרסמו את מדיניות התגמול שלהן, בהתאם להוראה של אותו תיקון עצמו.
* הכותב, שותף במשרד עורכי דין מורה-טובים, העוסק בתחום המסחרי-אזרחי.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין