ב-2012 ביקש האיש מבית המשפט לקבוע כי הוא זכאי לדיור חלופי למרות שהסכם המשכנתא כלל סעיף ויתור על הזכות. בקשתו התקבלה באחרונה.
ב-1986 רכשו בני זוג דירה בכפר ירכא. הם נטלו הלוואה של כ-37,000 שקל מבנק טפחות והדירה מושכנה לטובת הבנק.
לייעוץ בתחום:
עורך דין הוצאה לפועל
ב-2008 הצטבר חוב בתשלומי המשכנתא והבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל. בניסיון למנוע את פינוי בני הזוג, אביו של הבעל הגיע להסדר מול הבנק שלפיו הוא יחזיר את יתרת ההלוואה במספר תשלומים. בהסכם שנחתם בין האב לבין הבנק באותה שנה נקבע כי הלווים מוותרים על זכותם לדיור חלופי במקרה של פינוי.
בשלב כלשהו התגרשו בני הזוג והבעל המשיך להתגורר בדירה לבדו. בשנים שלאחר מכן שוב חלו פיגורים בתשלומים והבנק הגיש בקשת פינוי בהוצאה לפועל. בדצמבר 2012 רשמת ההוצאה לפועל אישרה את בקשתו.
יום לפני מועד הפינוי ביקש האיש כי בית המשפט יקבע שהוא זכאי לדיור חלופי מכוח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל.
לטענתו, אמנם ההסכם מ-2008 כלל וויתור על זכותו לדיור חלופי אך הוא נחתם תחת אילוץ "כשחרב הפינוי מרחפת מעליו". האיש הוסיף כי אביו היה צד לאותו הסדר וממילא לא יכול היה לוותר על הזכות בשמו. עוד לדבריו מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד ולכן יש לקבוע כי הוא בטל.
האיש הוסיף כי אמנם גם הסכם המשכנתא המקורי כלל סעיף וויתור על דיור חלופי במקרה של מימוש הנכס אך לטענתו הבנק לא הסביר לו את משמעות הזכות והשלכות הוויתור ולכן אין לתת לו תוקף.
הבנק טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהוגשה בשיהוי ניכר. מעבר לכך, לטענת הבנק, המבקש ויתר במפורש על הדיור החלופי הן במסמכי ההלוואה המקוריים והן בהסדר מ-2008.
לא קיבל הסבר
השופטת שושנה פיינסוד-כהן מבית משפט השלום בעכו דחתה את טענות המבקש כי הלחץ והכפייה אליה היה נתון במועד חתימת ההסדר מצדיקות את ביטולו. לדבריה, אמנם מטבע הדברים הוא היה נתון אז ללחץ הפינוי אך מדובר בהסדר שמכוחו נדחה מועד פינוי הדירה ושנוהל לאחר משא ומתן.
עם זאת, השופטת הבהירה כי לפי חוק ההוצאה לפועל, סעיף בהסכם משכנתא שבו מוותר החייב על זכותו לדיור חלופי אינו תקף במקרים בהם לחייב לא הובהרה זכותו לדיור חלופי ומשמעות וויתורו עליה.
לדבריה, אביו של המבקש הוא שחתם על ההסדר ב-2008. בנסיבות אלה, מובן כי הוא לא היה יכול לחתום על הצהרת ויתור בשם בנו. בכל מקרה, לדבריה, לא הוכח שלמבקש ניתן הסבר על משמעות הוויתור על זכותו לדיור חלופי.
בהתייחס להסכם ההלוואה המקורי ציינה השופטת כי הסעיף המתייחס לוויתור על דיור חלופי "סתום" ולא ברור כלל מה המבקש הבין ממנו.
לדבריה, אמנם לא ניתן להתעלם מהשיהוי בבקשה אך מדובר בעניין שהיה בדיונים משפטיים שהתנהלו על פני שנים ארוכות. עוד ציינה השופטת כי אילו היו בידי הבנק מסמכים המוכיחים כי המבקש קיבל הסבר על משמעות הוויתור הוא קרוב לוודאי היה מציג אותם במסגרת ההליך.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הבקשה וקבעה כי אם הבנק ימצא לנכון לפנות את המבקש עליו לדאוג לו לסידור חלופי מכוח הוראת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל.
מאחר שחלקים אחרים בתביעה נדחו, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקש: עו"ד אריק מוסא ואח'
- ב"כ המשיב: עו"ד כרמית נעמן ואח'
* עורך דין עודד חן ממשרד ארנון סביון-עודד חן עוסק בהוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין