עובדת מתאילנד שהועסקה במשק חקלאי תבעה למעלה מ-200 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים וזכויות נוספות שלא שולמו לה. המעסיקים הכחישו וטענו שהיא ניהלה מערכת הימורים על קרבות תרנגולים. עלויות העסק, טענו, מתקזזות מסכום התביעה.
עובדת זרה מתאילנד הועסקה בעבודות חקלאות אצל מעסיקים שונים בבית האריזה "מור אריזת פירות" שבמרכז הארץ. האישה, שהחלה לעבוד בישראל באוקטובר 2007 עם אשרת עבודה, עבדה במשק במשך כ-5.5 שנים ובמאי 2013, עם פקיעת האשרה, שבה למולדתה.
לשאלות בנושא פיצויים וזכויות בעבודה:
כנסו ל- פורום דיני עבודה
כחודשיים לפני כן, היא הגישה תביעה נגד מעסיקיה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה. לטענתה, מלבד פעם אחת היא כלל לא קיבלה לידיה תלושי שכר, ולא שולמו לה שעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, הבראה, חגים, פנסיה וזכויות נוספות. סך כל הזכויות להן היא זכאית, לטענתה, מסתכם בלמעלה מ-200,000 שקל.
הנתבעים הכחישו את טענות התובעת, וטענו כי שילמו לה את שכרה בהתאם להוראות חוק שכר מינימום ומעבר לכך. הם הציגו תלושי שכר שלטענתם משקפים היטב את השכר שקיבלה, בניגוד לדיווחיה הכוזבים בשעון הנוכחות, והוסיפו כי שולמו לה ביתר דמי חופשה, הבראה וזכויות נוספות. לדבריהם, גם הופרשו לה מדי חודש פיצויי פיטורים במסגרת תלושי השכר.
עוד טענו הנתבעים, כי התובעת הקימה וניהלה בשטחם לול תרנגולים, וגידלה גם בעלי חיים נוספים, פירות, ירקות ותבלינים. לצורך כך, טענו, היא עשתה שימוש מוגזם וחריג במים וחשמל, ויש לקזז מכל סכום שייפסק לטובתה 167,758 שקלים בגין העלויות שנבעו משימוש זה.
לבסוף טענו, כי העובדת העבירה לתאילנד סכומי כסף גדולים יותר מהשכר שהרוויחה אצלם בפועל. לדבריהם, העובדת הרוויחה סכומים אלה מניהול הימורים על קרבות תרנגולים, עם תרנגולי קרב שגידלה במקום. הם הציגו תמונות של מבנים מאולתרים, ותרנגול בכלוב שלגרסתם גוּדל במיוחד לעיסוק בקרבות.
מזעזע, אבל לא מוכח
"בפתח הדברים, יש להביע שאט נפש עמוק מהעיסוק בקרבות תרנגולים, ומגידול תרנגולים או חיות אחרות לצורך קרבות אכזריים, לשעשוע בני האדם" כתבה השופטת חופית גרשון-יזרעאלי בפסק הדין. עם זאת, קבעה, התובעת שכנה במגורים עם קבוצת עובדים זרים נוספים, והנתבעים לא הוכיחו מעורבות אישית שלה בפעילות זו ואף לא הוכח כי העברת הכספים לתאילנד קשורה לכך.
עוד הוסיפה השופטת, כי יש לתהות איך זה שהנתבעים לא היו מודעים לפעילות המתבצעת בשטחם במשך שנים על אף החריגות הקשות בצריכת המים והחשמל. אף שייחסו את האחריות לכך לנתבעת, היא המשיכה בעבודתה כרגיל ולא ננקטה נגדה שום סנקציה. אחד מהנתבעים אמנם סיפר כי התלונן במשטרה, אולם הוא עשה זאת רק לאחר שהוגשה התביעה, ציינה השופטת, ולא ברור מה עלה בגורל התלונה.
השופטת דחתה לבסוף את טענת הקיזוז, וקיבלה את מרבית מרכיבי התביעה, כך שהנתבעים חויבו לשלם לעובדת 127,088 שקלים, בתוספת שכ"ט ועו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שחר דור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ורד שדות, עו"ד אביעד אטינגר, עו"ד אנדראה קאופמן-חיקין
* עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק בדיני עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין