מאת: עו"ד אורלי לייבו
לפסק הדין בעניין פתחי נ' הילית סוכנות לביטוח (2003) בע"מ
האם סוכנות הביטוח פיטרה את העובד בשל כוונתו לממש את זכותו לחופשת לידה? שאלה זו הגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה באחרונה. אלא שמהראיות עלה שמדובר בעובד סורר שפוטר, בין היתר, בשל מנהגו הנלוז לעלוב בעמיתותיו לעבודה.
פקיד בסוכנות הביטוח "הילית" הודיע למנהלת האישית שלו שבקיץ 2012 הוא מתכוון לנצל את זכותו לחופשת לידה כיוון שאשתו עומדת ללדת. מספר ימים לאחר מכן, זימן אותו מנהל הסוכנות לשיחת נזיפה ושלושה ימים לאחריה הוא פוטר.
בתביעה שהגיש נגד הסוכנות לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הוא טען שמגיע לו פיצוי של 50 אלף שקל כיוון שפיטוריו הם תוצאה של הודעתו בדבר חופשת הלידה והם נגועים באפליה מחמת מין. עוד טען שהוא זכאי לפיצוי נוסף משום שפוטר ללא שימוע, וכן דרש פיצוי בגובה ארבע משכורות עבור הפסד השתכרות עתידי.
בכתב התביעה המקורי הוא סמך את התביעה גם על חוק עבודת נשים, אבל בפתח ישיבת ההוכחות הודיע בא כוחו כי אינו עומד על עילה זו. בהקשר זה העירה השופטת חופית גרשון-יזרעאלי כי חוק עבודת נשים, כשמו כן הוא, ובמרכזו הגנה מפני פיטורים במהלך הריון של עובדות ולא של עובדים.
להגנתה, טענה הסוכנות שהתובע פוטר בשל אי שביעות רצון מעבודתו כמו גם נוכח יחסו המזלזל והמעליב כלפי העובדות במקום. הסוכנות אף הציגה בפני השופטת "חמשיר" שחיבר התובע ובו תכנים פוגעניים כלפי אחת מעמיתותיו לעבודה.
לטענת הסוכנות, בשל התנהגותו זומן התובע לשיחת בירור עם הסמנכ"לית כבר באפריל 2012, אולם לא השתנה ביחסו לעבודה גם לאחריה ולכן זומן לשימוע עם המנכ"ל. אלא שהתובע המשיך בסורו, ולכן הוחלט לפטרו. לגרסת הסוכנות, הטענה כי שפוטר בשל כוונתו לצאת לחופשת לידה מופרכת לחלוטין.
שימוש לרעה בחוקי השוויון
השופטת גרשון-יזרעאלי, ששמעה לא מעט עדויות מטעם הצדדים, קבעה שלא היה קשר בין פיטורי התובע לרצונו לממש את זכותו לצאת לחופשת לידה. השופטת האמינה לעדים מטעם הנתבעת, אשר לדבריה השיבו בכנות ולעניין. משכך היא קבעה שהתובע פוטר בשל חוסר שביעות הרצון של מעסיקיו ולא משיקולים פסולים של אפלייה.
עם זאת, החליטה השופטת לפסוק לתובע פיצוי בשל פגמים בהליך הפיטורים. לעמדתה, הליך השימוע לא היה תקין משום שהתובע לא זומן אליו מראש, לא הובהר לו שזהו שימוע לפני פיטורים ולא ניתנה לו הזדמנות להתכונן ולפנות לייעוץ משפטי.
כמו כן, תרשומת השיחה שערך המנכ"ל לא כללה את טענות התובע וספק אם ניתנה לו הזדמנות להעלותן כלל. גם מכתב הפיטורים לוקה בחסר באשר אינו מציין את מועד השימוע ואת עצם קיומו.
אולם, מאחר שהתובע ידע שההנהלה אינה מרוצה ממנו וניתנו לו לא מעט אזהרות בתקופת עבודתו, לא מדובר בפגם חמור. לכן, חייבה השופטת את המעסיקה לשלם לתובע פיצוי נמוך בשיעור של שתי משכורות, ובסך הכל 11,600 שקל. הוצאות נוספות לא נפסקו.
עובד זכאי, בנסיבות ובתנאים הקבועים בחוק, לצאת לחופשת לידה במקום בת זוגו. אולם עובד, כעובדת, לא יכול לעשות שימוש לא ראוי בחוקי השוויון ולהשתמש בהם כמגן כנגד רצון המעסיק לפטרו משיקולים ענייניים. המקרה שלפנינו מציף את השימוש לרעה שנעשה לא מעט בחוקים, שכל מטרתם להגן על עובדים מפני שרירות לב של מעסיק.
אולם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של מעסיק לערוך הליך פיטורים כדין, לרבות זימון ברור ומבעוד מועד לשימוע ומתן זכות טיעון לעובד המנסה להגן על מקום עבודתו ועל פרנסתו.
לפסק הדין בעניין פתחי נ' הילית סוכנות לביטוח (2003) בע"מ
*עו"ד אורלי לייבו עוסקת בדיני עבודה.
* הכותבת לא ייצגה בתיק
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין