רשם ההקדשות קיבל את בקשת הרב שמואל מרקוביץ לרשום את הישיבה המפורסמת כחברה ציבורית ב"רישום כפוי". החברה התנגדה, אך השופט קבע: לא נפל פגם בהחלטת הרשם.
הישיבה הוקמה בחברה בע"מ ב-1940. בתקנון החברה נקבעו מספר מטרות, ובהן רכישת אדמות למטרות של עסקי החברה, רכישת עסקים, מוניטין או נכסים, שביצועם נחשב כמיטיב עם החברה, ועוד.
לייעוץ בענייני תאגידים:
עורך דין דיני תאגידים
מספר שנים לאחר הקמת החברה, הוקמה בצדה עמותה, לצורך ניהול הישיבה בלבד, ופועלת למטרות ציבוריות בתחום הדת והחינוך.
בשנת 2010 פנה אחד מבעלי המניות בחברה – הרב שמואל מרקוביץ' – אל רשם ההקדשות, בבקשה שירשום את החברה כחברה לתועלת הציבור, בהליך "רישום כפוי".
הרקע לעניין נעוץ ככל הנראה בסכסוך על השליטה בחברה, שבין הרב שמואל מרקוביץ' לבין גיסו הרב אליעזר כהנמן, המחזיק כיום בכל 11 מניות היסוד של החברה. עשר מניות מתוכן, הוחזקו בידי אביו הרב אברהם כהנמן ז"ל שהוריש אותן לאשתו, הרבנית רבקה כהנמן, שהעבירה אותן לבנם.
בשנת 2014 הודיע הרשם על רישום העותרת כחברה לתועלת הציבור. הרשם סבר כי ניתן לרשום חברות לתועלת הציבור אף אם בתקנון נקבעו גם מטרות שאינן ציבוריות, אם הן בבחינת "אות מתה" ואינן מיושמות בפועל.
החברה – ישיבת פוניבז' בע"מ – הגישה עתירה בבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים. העותרת טענה, בין היתר, כי הרשם מתעלם מההפרדה הברורה שבין העמותה – שעוסקת בפעילות ציבורית ורוחנית בלבד – לבין החברה, שמבצעת פעילות עסקית, כפי שפורט בתקנון.
לשיטת העותרת, הרשם אינו מוסמך לרשום את החברה לתועלת הציבור, שכן התקנון שלה מפרט מטרות שאינן ציבוריות.
עוד נטען כי ההחלטה פוגעת קשות בזכות הקניין של בני משפחת כהנמן באופן רטרואקטיבי, שכן הפיכת החברה לחל"צ, תביא לביטול בדיעבד של צו הירושה של הרב אברהם כהנמן ז"ל.
הרשם טען, בין היתר, שבמרוצת השנים העותרת הציגה את עצמה כמוסד חינוך שאינו פועל למטרות רווח, וזכתה בשל כך להטבות השמורות למוסדות ציבוריים. לעמדתו, גם אם העותרת עוסקת בהקמת מבני נדל"ן וניהולם, הדבר נעשה לקידום מטרותיה הציבוריות של הישיבה.
לטענתו, פעילות החברה שזורה בפעילות העמותה, ושתיהן פועלות למען מטרות ציבוריות בלבד ואף מציגות את עצמן ככאלה.
בנוגע לסכסוך בין הרבנים, נטען כי הוא אינו רלוונטי, ולא ניתן להתחקות כיום אחר מניעיו של הרב אברהם כהנמן המנוח. אפשר שרצה לתרום את נכסיו, מה גם שיכול היה להוריש אותם למשפחתו מבלי להעביר אותם לחברה.
המטרות נזנחו
השופט יורם נועם דחה את העתירה לאחר שהשתכנע כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם. בעיניו, מדובר בהחלטה סבירה.
תקנונה של העותרת אמנם מונה מטרות שאינן ציבוריות, אך לנוכח נוסח הוראות חוק החברות ותכליתו, השופט לא השתכנע שהרשם אינו מוסמך לבחון – במסגרת בחינת "רישום כפוי" של חברה כחל"צ – אם המטרות שבתקנון נזנחו, כך שבפועל פעילות העותרת מלמדת על עשייה ציבורית בלבד.
השופט הבהיר שהעותרת לא הציגה נתונים או מסמכים להוכחת הטענה שהיא עוסקת בפעילות עסקית כלשהי. בנוסף, העיר השופט, גם אם תתקבל טענת העותרת, ממילא היא אינה מכחישה שכל רווחיה מושקעים בפעילות החינוכית והדתית של הישיבה, המהווה פעילות ציבורית.
השופט הוסיף כי לא הובאו ראיות להוכחת הטענה בדבר פגיעה בזכויותיה של משפחת כהנמן, והם אף לא צורפו לעתירה.
לפיכך, העתירה נדחתה. העותרת חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- ב"כ העותרת: פרופ' י' גרוס, עו"ד ד' פורר
- ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
* עורך דין גדעון אייזנשטיין עוסק בדיני תאגידים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין