האישה תבעה את בן זוגה לשעבר לאחר שמעל באמונה ומשך מחשבון ששייך לה צ'קים שחזרו ללא כיסוי, ובעקבות זאת נפתחו נגדה תיקים בהוצל"פ. באחרונה בית המשפט הורה לנתבע להשיב את הכספים ולפצות את זוגתו לשעבר בגין עוגמת נפש שנגרמה לה.
מערכת היחסים בין הצדדים החלה בסוף 2013. זמן מה לאחר מכן, האישה הסכימה לעזור לבן זוגה, שגרושתו ניהלה נגדו הליכים בהוצאה לפועל, ופתחה עבורו חשבון שישמש אותו לעסקיו וכדי שיוכל למשוך צ'קים. בן הזוג מצידו התחייב לכסות באופן שוטף את הצ'קים שיימשכו מן החשבון, וכן לשאת בכל חוב שייווצר בגינם.
פגעו בך?
עורך דין נזיקין
אלא שהתנהלותו חסרת האחריות, שכללה פיזור עשרות צ'קים ללא כיסוי, הביאה למצב שחשבונות הבנק של האישה – כולל החשבון הפרטי שלה – הפכו למוגבלים, נפתחו כנגדה הליכי הוצאה לפועל והיא החלה לקבל מכתבי דרישה מספקים .
האישה ניסתה להביא את בן זוגה להסדיר את חובותיו, אך זה התחמק בהבטחות שווא וכך למעשה נאלצה האישה להתמודד לבדה עם החובות הכבדים ואיומי הנושים, שעה שהיא משתכרת ממשכורת מינימאלית ונדרשת לפרנס את בנה.
בנובמבר 2014, לאחר שהשניים נפרדו, נערך ביניהם הסכם באמצעות עו"ד, ובמסגרתו, בין השאר, התחייב האיש להפקיד בחשבון הבנק כספים לכיסוי כל הצ'קים שמשך. אלא שעל אף התחייבותו הוא לא עשה דבר.
משלא נותרה לאישה כל ברירה אחרת, כחצי שנה לאחר מכן היא הגישה נגדו תביעה של כ-200 אלף שקל בין השאר בגין החזר הוצאותיה המשפטיות, כיסוי צ'קים שטרם נפרעו, עמלות ששילמה לבנק, וכן בגין הפגיעה בשמה הטוב ועגמת הנפש שנגרמה לה.
הנתבע מצידו הודה בחובתו לכסות את כל הצ'קים אך טען שחלקם כבר נפרע ובחלקם כלל לא נעשה שימוש.
מצוקה מול אדישות
השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום בקרית גת קיבל את תביעת האישה להחזר עבור הוצאות הליכי הוצאה לפועל ועמלות הבנק ודחה את טענת הנתבע לאחר ש"לא פיזר את הערפל הקיים בגין חלק מן ההמחאות שנמסרו, וגורלן איננו ידוע".
יתר על כן, השופט ראה בחומרה את התנהגותו של הנתבע וקיבל גם את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, תוך שציין כי "מצוקתה של התובעת, אשר ניכרה בבירור לאורך כל ההליך שהתנהל בפני, אל מול אדישותו של הנתבע למצוקה זו, רק מגבירה את עגמת הנפש של התובעת, אשר בהיותו בן זוגה נתנה בו אמון מלא, עד כדי שפתחה חשבון בנק על שמה ונתנה לנתבע לפעול בו. הנתבע מעל באמון זה, ועד למועד כתיבת פסק הדין לא שילם, אף לא את החוב שאינו מוכחש על-ידו". השופט הוסיף כי "אלמלא הייתה התובעת מגבילה את תביעתה בהקשר זה לסך של 10,000 ₪ היה מקום לפסוק לה סכום גבוה יותר".
עם זאת, השופט לא סבר כי התנהלות הנתבע נכנסת לגדרי חוק איסור לשון הרע, אף שאין ספק שהביאה לפגיעה בשמה הטוב של התובעת. הסיבה היא כי הספקים והבנק הם אלה שמוגדרים כ"מפרסמים" לפי החוק, ולא הנתבע. השופט הוסיף, כי אילו הייתה התובעת טוענת לרשלנות מצד הנתבע, יתכן שתביעתה בעניין זה הייתה מתקבלת.
לבסוף, השופט חייב את הנתבע לשלם 54,900 שקל, מתוכם 10,000 שקל על עגמת נפש, ובנוסף הורה לו להפקיד אצל עו"ד סך של 37,000 שקל במשך שנתיים, סכום שישמש בטוחה למקרה שיפתחו כנגד התובעת הליכי הוצאה לפועל נוספים. הנתבע חויב בהוצאות משפט וב-15,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת:עו"ד רונן סמולסקי, עו"ד יסמין ישראלי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אמי תמיר-נגר
* עורכת דין דנה דייגי עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין