מאת: עו"ד טל נוי
לפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמונית ואח'
קופאית נתפסה בגניבה של עשרות אלפי שקלים ממעסיקה והוגשה נגדה תלונה במשטרה. בתגובה היא הגישה תביעה לפיצוי על שורת הטרדות מיניות בעבודה. ביה"ד קבע שזהו ניסיון נואל להיחלץ מההאשמות הקשות נגדה, וחייב את העובדת לפצות את המעסיקים.
במשך שלוש וחצי שנים הועסקה התובעת כקופאית בבאולינג בדרום הארץ. בשלב מסוים, התעורר בקרב מעסיקיה החשד שמא היא גונבת כספים מהקופה. הם שכרו חוקר פרטי שהתקין בסמוך לקופה מצלמות נסתרות, ואלה איששו את חשדם.
לאחר שהמעסיקים עימתו אותה עם העובדות היא הודתה בגניבה ופוטרה. המעסיקים הגישו נגדה גם תלונה במשטרה.
זמן קצר לאחר מכן, הופתעו המעסיקים לגלות שהקופאית הסוררת הגישה נגדם תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע. בתביעה היא טענה שאחד המנהלים הטריד אותה מינית בלא פחות מ-12 הזדמנויות שונות, וכן כי מגיעים לה פיצויי פיטורין וזכויות נוספות מהעבודה. בסך הכל היא דרשה 341 אלף שקלים.
המעסיקים לא נותרו חייבים, והגישו נגדה תביעה נגדית לפיצוי של 569 אלף שקלים, בין היתר בשל הנזקים וההוצאות שנגרמו להם בשל מעשיה, כמו למשל, עלות החוקר הפרטי. הם הודו שהעובדת זכאית לשכר עבודה פדיון חופשה ודמי הבראה, אך לטענתם היא לא זכאית לפיצויי פיטורים כיוון שמעלה באמונם.
עוד הם הכחישו כל טענה בנוגע להטרדה המינית, תוך שהסבו את תשומת לב בית הדין שהטענות עלו לראשונה רק לאחר שהוגשה התלונה נגד התובעת.
"מקרה חריג בחומרתו"
השופט יוסף יוספי קבע, שהעובדת גנבה ממעסיקיה סכומי עתק באופן שיטתי ובדרך מתוחכמת ובכך מעלה באמונם. המקרה החריג בחומרתו, לדבריו, מצדיק לנקוט בסעד הקיצוני של שלילת פיצויי פיטורים, ולמעשה, אין מקרה מתאים ממנו.
עוד נפסק שהמעסיקים לא הצליחו להוכיח את הסכום המדויק שנגנב מהם, ועל כן העובדת חויבה להשיב להם את הסכום בו הודתה בלבד - 7,000 שקל. המעסיקים, מצידם, ישלמו לה כ-9,500 שקל בגין זכויותיה מעבודה (פדיון חופשה, קרן פנסיה וכיו"ב).
לגבי פרשיית ההטרדות המיניות, קבע השופט, שמדובר בתביעה מופרכת לחלוטין. השופט לא התרשם באופן חיובי מעדות התובעת לאורך כל הדרך, וקבע שלא הייתה מהימנה.
לפי השופט, הוכח בפניו שהתובעת נהגה באופן מיני ומוחצן בקרב עמיתיה לעבודה. כך, נהגה להתגופף ולהתנשק עם בת זוגה בנוכחותם והייתה מאושרת כשקיבלה במתנה אביזר מין, שהראתה לכולם.
השופט הדגיש, שאין כל פסול בהתנהגות מעין זו, אך לדבריו, היא סותרת לחלוטין את הדמות הביישנית שהציגה בפניו, ומהווה עוד ראיה להיעדר מהימנותה.
לעומת זאת, נפסק שהעדויות מטעם המעסיקים מעידות שהתובעת מעולם לא הוטרדה מינית, וככל הנראה טפלה את העלילה כדי להילחץ מההאשמות החמורות נגדה.
לסיכום, השופט קיבל את תביעת התובעת רק ככל הנוגע לזכויותיה ומנגד קיבל בחלקה את תביעת המעסיקים, וחייב את התובעת לשלם להם כ-62 אלף שקלים בגין עגמת הנפש והוצאות, בנוסף לשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט של 45 אלף שקלים.
פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין נגד העובדת חסרת תקדים בהיקפה, ומביעה את העמדה החד-משמעית של בית הדין כי עובד - שמועל בתפקידו ומפר את אמון המעסיק באופן שעולה כדי ביצוע עבירה פלילית, ואף מעליל על המעסיק כדי להלך עליו אימים -יישא במחיר כבד ביותר לא רק של שלילת פיצויי הפיטורים אלא גם של תשלום הוצאות גבוהות מהרגיל.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמונית ואח'
* עו"ד טל נוי עוסק בדיני עבודה
**הכותב לא ייצג בתיק
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין