חשמלאי עלה על סולם לא בטיחותי ונפל ממנו. המעסיקה טענה שהוא אשם, כיוון שפעל בניגוד למקובל, ולאחר שהדריכה אותו להימנע מכך. השופט העדיף את גרסתו וקיבל את התביעה.
שני חשמלאים ביצעו עבודה בחצר של מחסן. הם העבירו כבל בתעלה ליד תקרה של בית, בגובה של למעלה מארבעה מטרים, אך הסולמות של החברה שהעסיקה אותם היו קצרים מדי. אחד מהם מצא בחצר סולם אלומיניום חד-כנפי – ולא דו כנפי כמו זה שבדרך כלל השתמשו בו בעבודה. הוא השעין אותו על קורת הגג וטיפס עליו, בעוד חברו לצוות תומך בסולם. כעבור כמה דקות חברו הרפה מאחיזתו, הסולם החליק והאיש נפל ונחבל.
לייעוץ בנושא תאונות עבודה:
פנה ל-עורך דין תאונות עבודה
בעקבות התאונה הגיש החשמלאי בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תביעה לפיצויים נגד החברה שהעסיקה אותו וחברת הביטוח שלה.
התובע טען כי הנתבעת הפרה את חובות הזהירות כלפיו, בכך שלא ציידה אותו בסולם בטיחותי מתאים ולא הבהירה לו שלא לבצע עבודה בסולם שאינו מתאים לכך. לדבריו, באותו יום הביא אותם ראש הצוות אל המקום, הסביר להם את מהות העבודה ונסע לדרכו.
כמו כן, לטענתו, הנתבעת אחראית להתרשלותו של חברו לצוות שהרפה לפתע מתמיכתו בסולם וגרם לנפילתו.
הנתבעת טענה כי כן הדריכה את עובדיה בעניין העבודה בגובה. לדבריה, לפני התאונה יצא ראש הצוות רק להפסקת צהריים ונסע להביא כריך מביתו. לפני כן, הוא הורה לעובדים להפסיק לעבוד, אך התובע המשיך לעבוד בכל זאת, והשתמש על דעת עצמו בסולם שמצא.
בנוסף, הנתבעת טענה שאינה אחראית לתאונה והתבססה על גרסת העובד השני, שהכחיש את דברי התובע וטען כי לא תמך בסולם בשום שלב.
לחלופין, לשיטת הנתבעת, בכל מקרה התובע הוא האשם בתאונה.
חובה להדריך
השופט שלמה פרידלנדר קיבל את התביעה וקיבל את גרסתו של התובע שטען כי לא הובהר לו שאסור להשתמש בסולם חד כנפי. השופט גם ציין כי לא סביר בעיניו שראש הצוות ביקש שלא יעבדו בהיעדרותו.
לעמדתו, כיוון שהתובע היה צפוי לעבוד בגובה ולהזדקק לסולם, הנתבעת התרשלה בכך שלא הדריכה אותו להימנע באופן החלטי משימוש בסולם חד כנפי, אפילו במחיר של עיכוב בעבודה.
לרוב, עובדים נוטים להבין שהמעסיק מעוניין בהספק מרבי בעבודה, ומניחים שכדי להתקדם עליהם לרצות אותו, הסביר השופט. לפיכך, על המעסיק להקפיד ולהזהיר את עובדיו לבצע את עבודתם באופן בטיחותי בלבד.
השופט קבע כי אין לייחס לתובע שום אשמה בתאונה, שכן הנתבעת לא סתרה את גרסתו, שלפיה הסתמך על העובד השני שתמך בסולם ולפתע עזב אותו.
לתובע נקבעה נכות הרפואית בשיעור 28% ונכות תפקודית בשיעור 35%.
בסופו של דבר, השופט פסק לטובת התובע פיצויים בסך כ-1.1 מיליון שקל – כ-770,000 שקל בגין הפסדי השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות לעבר ולעתיד, כ-200,000 שקל בגין כאב וסבל, וכ-130,000 שקל על עזרה חיצונית.
השופט קבע כי מסכום זה ינוכו כ-46% מגמלאות ביטוח לאומי.
* עו"ד דניאל אדזיאשוילי עוסק בדיני נזיקין ותאונות עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין