במהלך פעולת ניסור נקרע דיסק חיתוך במשחזה ופגע בפניו של החקלאי. בית המשפט הורה ליבואן הדיסק לשלם פיצויים, אך היבואן ערער על ההחלטה בטענה שהחקלאי אשם, מפני שעבד ללא משקפת מגן. המחוזי לא רק דחה את הערעור, אלא הגדיל את סכום הפיצויים.
לפי כתב תביעה שהוגש לבית משפט השלום בחיפה, במהלך שנת 2005 רצה התובע, שעבד כעצמאי בענף החקלאות, לנסר חלק ברזל באמצעות משחזה כדי לתקן את עגלת הטרקטור שלו. לשם כך הוא רכש דיסק חיתוך מיוחד, שיובא לארץ על ידי הנתבע.
נפגעתם בתאונת עבודה?
פנו ל-עו"ד נזיקין
לדבריו, במהלך עבודת הניסור, הדיסק יצא ממקומו ופגע בעוצמה בעינו הימנית. מכיוון שהאמין שסיבת התאונה הייתה פגם בדיסק, הוא דרש מהיבואן לפצות אותו על נזקיו מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים ולחלופין, מכח פקודת הנזיקין.
היבואן הכחיש את הטענה לפיה הדיסק פגום, ציין כי הוא אושר לפי תקן אירופאי, והעלה מספר סיבות אפשריות אחרות לקרות התאונה, בהן שהדיסק לא התאים לסוג המשחזה בה השתמש, ושהדיסק "עף" ממקומו בשל הפעלת המשחזה במהירות מופרזת.
בנוסף, טען היבואן כי החקלאי לא התקין מגן למכונה ואף לא השתמש במסכה או במשקפי מגן, ומכאן שהוא זה שאחראי למצבו.
אלא שבית המשפט קבע כי הדיסק אכן היה פגום. עם זאת, הוא קיבל את טענתו האחרונה של היבואן וייחס לחקלאי, שלא השתמש באמצעי הגנה, אחריות בשיעור של 30%.
בית המשפט קבע כי הנכות התפקודית של החקלאי – שנותר עם צלקות ופגם בראייה – עומדת על 33.5%, ופסק לו פיצוי של 260 אלף שקל עבור הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, ועזרת צד שלישי. לאחר ניכוי התגמולים מביטוח לאומי, חויב היבואן לשלם לו 40,602 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 35,549 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
שני הצדדים לא אהבו את החלטת בית המשפט, והגישו ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי בחיפה.
החקלאי טען כי לא הייתה כל סיבה לייחס לו אשם תורם כל כך גבוה ולכל היותר אפשר היה להעמידו על 5%. בנוסף הוא טען כי מגיע לו סכום פיצוי גבוה בהרבה עבור הנכות והפסדי השכר.
היבואן, לעומת זאת, טען כי אחריות החקלאי אמורה להיות מוחלטת, כלומר בשיעור של 100%, ולכל הפחות גבוהה בהרבה מ-30%. כמו כן, הוא טען שכלל לא הוכח שהדיסק היה פגום או שנגרמה לחקלאי איזושהי נכות תפקודית.
הפיצוי נמוך מדי
השופטת תמר נאות-פרי קיבלה את הטענה שרשלנות החקלאי הייתה חמורה. לדבריה אילו היה משתמש באמצעי מיגון הוא יכול היה למנוע את הפגיעה בעינו או לפחות למזער את הנזקים. עם זאת, היא לא מצאה לנכון להגדיל את אחוזי האשם התורם, וקבעה כי די באחוזים שיוחסו לו על ידי בית משפט השלום.
השופטת הוסיפה ודחתה את טענות היבואן בנוגע לדיסק, והבהירה כי העובדה שהוא עומד בתקן האירופאי אינה שוללת את האפשרות שהיה פגם בדיסק המסוים. בהקשר זה ציינה השופטת שהיבואן לא הציג מידע כלשהו לגבי האמצעים הננקטים על-ידי היצרן לשם שמירה על בטיחות המוצר.
מנגד, ערעור החקלאי התקבל בחלקו, שכן השופטת מצאה לנכון שנפסקו לו פיצויים נמוכים מדי על רכיב אובדן השתכרות לעתיד. משכך, היא הוסיפה לסכום הפיצוי שנפסק לו, שעמד כאמור על 40,602 אלף שקל, 15 אלף שקל נוספים.
השופטים שושנה שטמר (אב"ד) וסארי ג'יוסי הצטרפו לפסק הדין, וחייבו את היבואן ב-10,000 שקל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ המערער: עו"ד עלי סלאמה
- ב"כ המשיב: עו"ד איוב חלבי
* עו"ד מוטי כהן עוסק בביטוח ודיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין