עובדת ניקיון בבי"ס, שנפלה מגובה של כ-2 מטרים בזמן שניסתה לנקות חלון, תבעה את חברת הניקיון ואת המועצה המקומית. הנתבעות נקלעו לחילופי האשמות הדדיים, שהסתיימו בקביעתו החד משמעית של ביהמ"ש כי המעסיקה היא האחראית הבלעדית לנזקי העובדת.
עובדת ניקיון בבית-ספר בשוהם נפלה מחלון אחת הכיתות בעת הניקיון. האירוע התרחש באוגוסט 2008, לאחר שהסורגים, עליהם עמדה כדי להגיע לחלק החיצוני של החלון, התנתקו ממקומם. האישה, כבת 47, נחבלה באזורים רבים בגופה ושברה מספר צלעות.
לכתבות נוספות בנושא:
בעקבות הנזקים שנגרמו לה, היא הגישה תביעת פיצויים בבימ"ש השלום בחדרה. את התביעה היא הגישה נגד חברת הניקיון בה עבדה – "י.א. מתן שירותי ניקיון אחזקה וכוח אדם" וחברת הביטוח שלה "הראל", וכן נגד המועצה המקומית שוהם.
לטענת העובדת, חברת הניקיון מעולם לא הדריכה אותה כיצד לנקות חלונות בבטחה ואף לא פיקחה על אופן ביצוע עבודתה.
המעסיקה ו"הראל" הטילו את האשמה על המועצה המקומית. לטענתן, המועצה – האחראית על תחזוקת בית הספר – התרשלה כשלא דאגה לתקינותם של הסורגים בחלונות הכיתות. הן הוסיפו, שעובדות הניקיון היו נתונות לפיקוחו של אב בית – שהועסק ע"י המועצה – והוא זה שהיה אמון על הדרכתן.
המועצה התנערה גם היא מאחריות והפנתה אצבע מאשימה כלפי המעסיקה, שלטענתה לא פיקחה על עובדיה כראוי. היא טענה, כי חברת הניקיון, לא הדריכה את התובעת כראוי ולא סיפקה לה אמצעים סבירים לביצוע עבודתה בצורה בטוחה. עוד טענה, שאב הבית לא היה אמור לדאוג לפיקוח על עבודת התובעת וגם לא הוכח שהיה פגם בסורגים שבכל מקרה, לא נועדו לשמש כמעמד לניקוי החלון.
אין קשר למועצה המקומית
השופט אמיר סלאמה קבע, כי חברת הניקיון הייתה מחויבת להנהיג שיטת עבודה בטוחה לעובדת שלה, להדריך אותה ולפקח עליה. המעסיקה היא זו שהייתה צריכה למנוע מהתובעת לנקוט בשיטת עבודה כה מסוכנת בעת ניקוי החלון, ומשלא עשתה זאת – התרשלה. לו הייתה מנהיגה שיטת עבודה בטוחה ומפקחת על התובעת באופן נאות – התאונה הייתה יכולה להימנע.
השופט שלל כל אחריות מצד המועצה המקומית וקבע כי המועצה לא הייתה צריכה לצפות שאחד מעובדי הניקיון יעשה שימוש בסורגים כפלטפורמה לניקוי חלונות.
עוד לשיטת השופט, לא הוכח שאב הבית נתן לעובדת הוראה לעמוד על החלון או כי למועצה הייתה מעורבות כלשהי בשיטת העבודה המסוכנת בה נקטה התובעת. בניגוד למעסיקה, המועצה לא מחויבת להדריך את התובעת או לוודא מהי שיטת עבודתה.
משכך, התביעה התקבלה רק נגד המעסיקה ו"הראל", והן חויבו לפצות את התובעת ב-30,205 שקלים, הכוללים גם שכר טרחת עו"ד והוצאות. הנתבעות ישלמו בנוסף גם את שכר טרחת עוה"ד של המועצה בסך 2,500 שקל.
* עו"ד פבל מורוז עוסק בדיני עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין