האישה הגישה את תביעות המזונות והמשמורת לביהמ"ש לענייני משפחה יום לאחר שהבעל פנה לבית הדין הרבני. לפי "מירוץ הסמכויות" בית הדין הרבני הוא שמוסמך לדון בסכסוך המשפחתי. מדוע, אם כך, החליט ביהמ"ש למשפחה שהסמכות בידיו?
בעל, שהגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך לה גם את סוגיית המשמורת ומזונות האישה, ביקש לדחות את התביעות שהגישה אשתו יום למחרת לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הבעל טען, שהקדים את אשתו ולכן הסמכות נתונה לבית הדין הרבני.
לכתבות נוספות בנושא:
למרות הכלל שלפיו "כל הקודם זוכה" - החליט השופט דניאל טפרברג לדחות את בקשת הבעל מהסיבה שתביעותיו הוגשו בחוסר תום לב ובחוסר כנות.
מדובר בבני זוג שנישאו ב-2003 בנישואים אזרחיים בבולגריה כיוון שלא יכלו להינשא כדת משה וישראל, שכן האישה הייתה גרושה והאיש כהן.
בשלב מסוים נישואיהם עלו על שרטון ובאוקטובר 2012 הגישה האישה תביעות מזונות ומשמורת לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. התביעות נמחקו לאחר שהבעל הבטיח לה שיצליחו להסדיר את הפרידה בהסכמה.
אלא שבפועל, בחלוף שנה וחצי, ובעודו מבטיח לה שעורך דינו עומל על ניסוח הסכם גירושין, אץ רק הבעל לבית הדין הרבני והגיש את תביעתו בעילה של "נישואי איסור" בין כהן לגרושה. המשמעות היא, אגב, שרוב הסיכויים שבית הדין הרבני לא יפסוק ל"אישה האסורה" מזונות. למחרת, הגישה האישה את תביעותיה.
האישה טענה שהתביעה לרבני הוגשה במחטף: בזמן שהאמינה שהיא ובעלה עומדים לחתום על הסכם, עמל הבעל על הכנת התביעה לרבני.
האישה הציגה לשופט טפרברג התכתבויות ב-whatsup המוכיחות שבעלה כלל לא רוצה להתגרש, ושהיא זו שלאורך כל הדרך התעקשה לסיים את הנישואין. משתביעת בעלה אינה כנה, הסמכות נתונה לבית המשפט.
"חוסר תום לב זועק"
השופט אישר את עמדת האישה כאמור, וקבע כי תביעת הגירושין והכרוך לה לא הוגשה לרבני בכנות.
התכתובות שהציגה האישה מעידות על כך שהבעל אכן הטעה את האישה לחשוב שעורך דינו עומל על ניסוח הסכם גירושין, בעוד שבפועל ניסה "להרוויח זמן" כדי להרדים ולהקדים אותה.
ההתכתבויות, בהן הבעל מייחל שאשתו תחזור לאהוב אותו ולא תפרק את המשפחה, גם מעידות על כך שהבעל לא מעוניין להתגרש ואת תביעה הגירושין הגיש בעצת עורך דינו, שלא מתוך רצון אמיתי לפרק את הנישואין.
השופט גם הביע תמיהה על התעקשות הבעל להתנהל מול בית הדין הרבני: כיצד ייתכן שאדם שנישא לאישה בידיעה שהיא גרושה והוא כהן והוא אינו יכול להינשא לה תחת החופה, מגיש כעת תביעה המבוססת על כך שאלו הם נשוי איסור?
עילה זו, קבעה השופט "ראוי היה שלא תישמע". הדבר רק מחזק את הסברה שהסיבה להתעקשותו לנהל את ההליכים ברבני היא למנוע מהאישה מזונות לנוכח נישואי האיסור.
"התנהלות זו... היא בבחינת חוסר תום לב זועק שיש בו בלבד כדי לאיין את כנות תביעת הגירושין והכרוך לה", סיכם השופט.
משכך בקשת האיש נדחתה והוא חויב בהוצאות של 1,500 שקל. התביעות יתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה.
וזהו מוסר ההשכל: תביעות יש לנהל בתום לב ובידיים נקיות. כריכה חייבת להיות כנה ולא ניתן להשתמש בה ככלי להשגת יתרונות כלכליים או דיוניים. ובאופן כללי, כדאי שהמחוקק ישים קץ ל"מירוץ הסמכויות" ויפה שעה אחת קודם.
* עו"ד ומגשר שי זהר עוסק בדיני משפחה, ירושות וצוואות.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין