בעלת חנות לממכר שוקולד בקניון "עזריאלי" ברמלה הפסיקה לשלם שכירות בטענה שחברת הניהול הטעתה אותה לחשוב שתקבל בלעדיות במקום, בעוד שהחברה השכירה חנות לחברה מתחרה. בית המשפט קבע באחרונה שלשוכרת אין זכות להתנער מהתחייבותה הכספית.
לפני מספר חודשים פתחו חברת ניהול הנכסים "אוצם יזמות" וקניון "עזריאלי" רמלה תיק הוצאה לפועל על סכום של 39,199שקל כנגד בעלת חנות בקניון, שלא שילמה דמי שכירות וניהול כפי שהתחייבה בהסכם.
בתגובה, הגישה השוכרת בקשת רשות להתגונן, והעניין הועבר לדיון בבית משפט השלום בתל אביב.
לייעוץ בתחום:
עורך דין דיני חוזים
השוכרת טענה באמצעות עו"ד יפה צור כי לא היה מקום לפתוח נגדה תיק בהוצאה לפועל כיוון שלא מדובר בתביעה על סכום קצוב – כפי שמחייב חוק ההוצל"פ, אך טענתה נדחתה לאחר שעוה"ד יצחק קירה הציג בשם המשיבות – חברת הניהול והקניון – הסכם שכירות וכתב תביעה המפרט את הסכום הקצוב – כלומר, המדויק, של דמי השכירות והניהול החסרים.
בשלב זה המבקשת ניסתה להסביר כי ההסכם אינו מחייב אותה משום שהוטעתה על ידי המשיבות, שלטענתה הבטיחו לה (בעל-פה) בלעדיות למכירת שוקולד בקניון, אך הפרו אותה כשהשכירו חנות לחברה מתחרה.
לדברי המבקשת, לאחר שנפגשה עם נציג חברת הניהול כדי להביע את מחאתה על ההתנהלות הזו, המצב הידרדר עוד יותר, והחנות המתחרה פעלה בתיאום עם המשיבות והחלה לפנות לספקים שלה כדי לרכוש בדיוק את אותם מוצרים שמכרה ולשווקם במחיר זול יותר.
לטענתה היא הודיעה למשיבות מראש שאינה מתכוונת להמשיך לשלם את דמי השכירות והניהול.
המשיבות הכחישו את הדברים האמורים, והגישו תכתובת המעידות על כך שבניגוד לטענת המבקשת, לפיה חתמה על הסכם השכירות במתכונת שהוגש לה ולכן לא נכלל בו תנאי הבלעדיות, תנאי ההסכם נדונו ואף שונו במסגרת משא ומתן בין הצדדים.
המשיבות הוסיפו כי הטענות כלפיהן אינן רלוונטיות להליך זה. אין ספק שהמבקשת חתומה על הסכם שכירות וחייבת לעמוד בו. ככל שיש לה תלונה לגבי ההתנהלות שלהן, היא מוזמנת לתבוע אותן בהליך משפטי נפרד.
ההסכם סותר את ה"ההבטחה"
הרשמת הבכירה ורדה שוורץ התרשמה כי המבקשת אכן ניהלה משא ומתן עם המשיבות לפני החתימה על ההסכם ואף הצליחה להכניס בו שינויים, כך שהייתה יכולה להכניס את ההבטחה לבלעדיות לו הייתה קיימת ולא ברור למה לא עשתה זאת.
לאחר שעיינה בהסכם השכירות הרשמת הוסיפה כי אותה "הבטחה" שלכאורה ניתנה למבקשת עומדת בסתירה להוראותיו שקובעות במפורש כי המשכירה רשאית לאכלס את הקניון לפי שיקול דעתה הבלעדי, והמבקשת אף הצהירה בו שלא הובטחה לה בלעדיות.
משכך, נקבע כי אין למבקשת עילה להתנגד לפתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה, וכי הימנעותה מתשלום דמי השכירות והניהול נחשבת להפרת הסכם.
לבסוף, הרשמת דחתה את ההתנגדות והמבקשת חויבה בהוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ואישרה למשיבות להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל.
לקריאת ההחלטה
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין