תוצאה טראגית לא תמיד תביא לכך שמישהו יצטרך לשלם מחיר. בימ"ש לתעבורה בצפת זיכה לאחרונה נהג שסטה עם רכבו לשוליים וגרם לתאונה קטלנית, בה נהרג קרוב משפחה שישב לידו. השופט קבע שהנהג פעל באופן סביר ומתח ביקורת על התנהלות המדינה במשפט.
תאונה טראגית שאירעה באצבע הגליל לפני כשלוש שנים הובילה להגשת כתב אישום בעבירת גרימת מוות בנהיגה רשלנית.
לשאלות על חוקי נהיגה:
פורום תעבורה
הנהג-הנאשם וקרוב משפחתו נסעו בכביש 99 לכיוון מערב. בקילומטר 5 של הכביש, בתוך עקומה חדה ימינה, איבד הנאשם את השליטה ברכב, סטה ימינה ופגע במעקה הבטיחות שמעבר לשול הימני. הרכב הסתחרר לעבר הנתיב הנגדי, פגע בכלי רכב אחרים שהגיעו ממול ולבסוף נעצר בהתנגשות חזיתית עם רכב סוזוקי. התוצאה הייתה קשה: הנהג נפצע וקרוב משפחתו נהרג.
מרבית התאונה תועדה במצלמת וידאו שהייתה מותקנת ברכב הסוזוקי, וסרטון זה היווה ראייה מרכזית במשפט.
המדינה האשימה את הנהג-הנאשם בכך שנהג בקלות ראש וברשלנות.
לעומת זאת, הנאשם הציג גרסה אחרת. הוא טען כי סטה לימין מרצונו על מנת להתחמק מכלב שחצה את הכביש מימין לשמאל. מאותו שלב, לדבריו, ובשל כשל בצמיגים, הוא איבד את השליטה ברכב, שהחל להסתחרר בכביש ונעצר בהתנגשות הקטלנית עם הסוזוקי.
מנגד, המדינה טענה כי הנאשם נהג במהירות מופרזת, והיא שגרמה לו לסטות מנתיבו – לא כלב ולא אף חיה אחרת.
מבחינה משפטית, המדינה התבססה על "כלל הדרך" שלפיו, כאשר נהג סוטה מהדרך, חזקה עליו להוכיח שהוא לא התרשל אלא נהג כשורה.
תשובה ניצחת לטובת הנאשם
השופט בסאם קנדלפת קיבל את גרסת הנאשם, שבעיניו "לא התחמק ולא התחכם", ועדותו הותירה בו רושם אמין של "צעיר שהיה מעורב בתאונה טרגית שקרתה ללא אשמה מצדו".
כמו כן, השופט קבע שהמדינה לא הוכיחה אשם כלשהו מצד הנאשם. הנאשם לא סטה עם רכבו מ"סיבה בת עוולה", כגון מהירות מופרזת, היסח דעת, שכרות, התעסקות בטלפון נייד, עייפות, הירדמות או אי שמירת רווח מספיק.
מחלוקת נוספת הייתה קשורה לשלב שבו איבד הנאשם את השליטה ברכב – האם לאחר ההתנגשות הראשונית במעקה בצד ימין, כגרסת המדינה, או שמא לאחר שהנאשם סטה מרצונו לשול הימני ועוד לפני הפגיעה במעקה, כגרסתו.
השופטת קבע כי "בנקודה זו סרטון הווידאו שהוגש יחד עם עדותו המשכנעת של מומחה ההגנה מר דורון פת והממצאים בזירה נותנים תשובת ניצחת לטובת הנאשם".
אמנם התביעה הטיחה בנאשם כי סטה בגלל מהירות מופרזת, אולם השופט ציין כי מדובר בטענה תמוהה על רקע עדותו של הבוחן המשטרתי ששלל את העניין.
השופט אף מתח ביקורת על המדינה, שניסתה להעביר את "נטל ההוכחה" אל כתפי הנאשם, במקום לנסות להוכיח את אשמתו. "כך, פטרה עצמה המאשימה מנטל הוכחת אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, ובדרכה זו היא נכשלה", ציין השופט.
השופט סיכם והבהיר כי קשר עובדתי בין גרימת התאונה לבין התוצאה הטראגית אינו מספיק על מנת לייחס לנאשם אחריות פלילית לתוצאה. נדרש בנוסף להוכיח רשלנות – קשר סיבתי משפטי בין ההתנהגות לבין התוצאה, דבר שבמקרה הזה לא הוכח. לפיכך השופט זיכה את הנאשם.
* עורך דין רוני אברמוביץ עוסק בדיני תעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין