בין בית דיור מוגן "משען" לבין בנותיה של דיירת שנפטרה, פרצה מחלוקת בנוגע לחישוב שעל פיו מוחזר הפיקדון שניתן למשען. השופטת פירשה את החוזה לטובת הבנות.
אישה זקנה ובנותיה חתמו בשנת 2000 על חוזה עם בית דיור מוגן "משען" שבשכונת נאות אפקה בתל אביב, ואמן עברה לגור במקום. ב-2012 האם נפטרה, ומשען החזירה לבנותיה פקדון של כ-717,000 שקל.
לייעוץ בענייני חוזים:
פני ל- עו"ד דיני חוזים ומסחר
אלא שהבנות סברו שההחזר חושב באופן לא הוגן והן הגישו בבימ"ש השלום בתל אביב תביעה לפיצויים בסך 147,000 שקל.
המחלוקת העיקרית הייתה לגבי דרך חישוב החזרי הפיקדון. בחוזה שנחתם בין הצדדים – חוזה אחיד שתנאיו נקבעו מראש על ידי משען – נקבע כי משען זכאית להפחית מסכום הפיקדון 2.5% בגין כל שנת שהייה.
התובעות טענו, בין היתר, כי משען ניכתה מהפיקדון דמי שחיקה לפי שיעור של 2.5% לכל שנת מגורים כשהוא מוכפל בסכום הפיקדון המלא, בעוד שהייתה אמורה לחשב את ההפחתה מתוך יתרת הפיקדון שנותרה בכל שנה לאחר ההפחתה הקודמת.
מעבר לכך, התובעות טענו שבהסכם נקבע כי יתרת הפקדון תוצמד לשער הדולר באופן חד-כיווני, כלומר במקרה של עלייה בשערו בלבד, כשאין להפחית את יתרת הפיקדון במקרה של ירידה בשער הדולר – כפי שעשתה משען.
עוד טענו כי במסגרת הסכם חדש מ-2007, הן חויבו בתוספת תשלום חודשית עבור הלנת מטפלת, מבלי שהייתה להם אפשרות לנהל לגביו משא ומתן.
בנוסף נטען שהעירייה הטילה עיקול על חשבון הבנק של התובעות בשל חוב ארנונה, כיוון שמשען לא טרחה להודיע על שינוי שיטת חיוב הארנונה.
משען טענה, בין היתר, כי ההסכם קובע מנגנון ברור לחישוב ההחזר החלקי מהפיקדון, שמקוזז מסכום הפיקדון המלא (ולא מהיתרה השנתית הקודמת).
לגבי שער הדולר, נטען שאין בסיס לטענה שלפיה מדובר בהצמדה חד כיוונית, והדבר לא מצוין בהסכם. בחיוב הארנונה ואף הציעה את עזרתה בעניין. עוד טענה משען שהודיעה לכל הדיירים על השינוי.
פרשנות נגד המנסח
השופטת רחל ערקובי הסבירה כי כשמדובר בחוזה אחיד שניתן לפרש בשתי דרכים, יש לנקוט בפרשנות נגד המנסח. במקרה הזה, כיוון שלא הוכח כי הוסבר למנוחה ולתובעות באופן חד משמעי על הדרך שבה מבוצע חישוב ההחזר, יש לקבל את עמדת התובעות.
השופטת אמנם לא קיבלה את טענת התובעות בדבר הצמדה חד כיוונית לשער הדולר, אך יחד עם זאת, היא סברה שהסעיף העוסק בהצמדה הוא סעיף מקפח, שלא מתיישב עם ההיגיון הכלכלי וחובת הנאמנות של הנתבעת כלפי הדיירים.
לפיכך הורתה השופטת על שינוי סעיף ההצמדה, כך שיתרת הפיקדון תוחזר בצירוף הפרשי הצמדה לשער הדולר ארה"ב, כלומר רק בעת עליית שער הדולר ולא בעת ירידתו.
הטענות בנוגע להלנת המטפלת נדחו, שכן החוזה אפשר לנתבעת לחייב על כך בתוספת תשלום סבירה.
השופטת דחתה גם את התביעה על נזקים בשל הטלת העיקול, מאחר שהשתכנעה שהנתבעת לא העלימה מידע בכוונה, ואף הסדירה את העניין מול העירייה, מה עוד שלא נגרם לתובעות כל נזק בעניין זה.
בסופו של דבר, על בסיס חישוב שחיקה של 2.5% מיתרת השנה הקודמת וללא הפחתה במקרה של הצמדת הסכומים לשער דולר שלילי, נקבע שהנתבעת תשלם לתובעות כ-86,000 שקל , וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 8,500 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד יואב סתיו עוסק בדיני חוזים ומסחר.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין