כשבני זוג עם ילדים נקלעים למשבר זוגי, הרגשות העוינים שצפים, עלולים להביא אותם להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות במאבקם האישי. במקרים כאלה כדאי שההורים יעצרו רגע וישאלו את עצמם איך לחלוק את האחריות והטיפול בילדים באופן כזה ששניהם יישארו חלק משמעותי בחייהם.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטיל על הורים לקטינים את החובה לדאוג לחינוכם, גידולם, מדורם ורווחתם הרפואית והנפשית. לעת פירוד, על ההורים לקבוע מי יגדל את הילדים וכשההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה, נדרשת ערכאה שיפוטית שתקבע מי יחזיק בילדים ומה תהיינה זכויותיו של ההורה שאינו מחזיק בהם (הסדרי ראייה).
במקרה כזה, על פי חזקת הגיל הרך שעדיין נוהגת בישראל, לרוב האם תזכה במשמורת על ילדיה, קל וחומר כשהם "קטני קטינים", קרי פחות מגיל שש.
אם לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי בידי מי תופקד המשמורת, ממנים מומחים, שתפקידם לבדוק מי ההורה המתאים ביותר שידאג לטובת הילדים.
שיתוף פעולה שוויוני
בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר אבות שדורשים משמורת משותפת: הסדר, שבמסגרתו שני ההורים מוגדרים כמשמורנים וימי השהייה של הילדים בביתם נקבעים באופן שוויוני.
במקרים כאלה תפקיד המומחים הוא לבדוק את התכנותה בהתאם לעקרון טובת הילדים, שהינו השיקול הראשוני והמכריע לגבי זכויות המשמורת.
לאחרונה, חלה התפתחות משמעותית בנושא בעקבות קבלת מסקנות ועדת שניט שהמליצה, בין היתר, על ביטול חזקת הגיל הרך. נכון להיום, הנושא נמצא בתהליכי חקיקה, ובינתיים הערכאות המשפטיות דנות בהתאם לחזקה, אם כי ניכרת השפעת המלצות הוועדה על פסיקותיהם.
בכל מקרה, חשוב לזכור שתכלית ההכרעה בסכסוכי המשמורת היא הגשמת עקרון טובת הילד, שאינו רעיון פילוסופי או שאיפה מוסרית אלא הגשמת זכותו המשפטית של הילד.
מזונות ילדים במשמורת משותפת
כידוע, הורים יהודים נושאים במזונות ילדיהם על פי הדין העברי, שמטיל על האב את החובה לשאת במזונות ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15. ילדים מעל גיל 15 ועד גיל 18 זכאים למזונות משני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית. אלו הם מזונות מדין צדקה.
מזונות הכרחיים הוגדרו כהוצאות בסיסיות של מזון, הנעלה, ביגוד, רפואה, מדור ואחזקתו. בשונה, מזונות מדין צדקה, מטרתם להבטיח שרמת חיי של הילד ערב הגירושין תישמר.
השפעת המשמורת המשותפת על היקף המזונות היא סוגיה מרתקת שהתקבלו לגביה פסקי דין לכאן ולכאן. כך למשל, בפסק דין ע"מ 318/05 מינואר 2006 השופטת וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה הפחיתה את שיעור המזונות בו חויב האב ב-25%. עם זאת, השופטת הדגישה שההפחתה "תלויה בנסיבות" ואיננה אוטומטית.
ישנן פסיקות מרחיקות לכת עוד יותר. למשל, בפסק דין שניתן בדצמבר 2013 על ידי השופט יעקב כהן בתמ"ש 16785-09-12, נקבע שניתן לפטור אב, משמורן משותף, ממזונות. פסק הדין התקדימי טלטל את המערכת המשפטית וקבע סטנדרט חדש מבחינת מזונות משמורת משותפת.
לאחרונה, הגדילה השופטת איריס ארבל-אסל וקבעה שחיוב אב לשלושה במזונות "יפגע בערכי הצדק ובעקרון השוויון שהם מאבני היסוד של כל חברה נאורה ומתוקנת" ולפיכך, יש להותיר בידי האב אמצעי קיום ראויים למחייתו. לשיטת השופטת, הטלת נטל כלכלי על האב מעבר לזה שממילא רובץ עליו במחצית הזמן שהילדים עמו, עלולה להקשות עליו להשקיע את מרצו בטיפול בילדים ולפגוע בטובתם. השופטת ארבל-אסל פטרה את האב ממזונות לחלוטין וקבעה שכל הורה יישא בהוצאות שהות הילדים אצלו, וביתר ההוצאות יחלקו ההורים בשווה.
עם זאת, אין עדיין הלכה אחידה בנושא. בתי המשפט משתמשים במספר שיקולים מנחים, כמו (רשימה חלקית): גובה הכנסות ההורים, פערי ההכנסות, צרכי הקטינים, נסיבותיהם האישיות של ההורים (למשל, מצב בריאותי), היקף המשמורת המשותפת ועוד.
נסכם בכך, שמשמורת משותפת יכולה להיות הסדר ראוי במיוחד מנקודת מבטם של הילדים. מחקרים שנערכו בנושא הצביעו שקשר ישיר ורחב של ילדים עם שני ההורים מסייע להם להתמודד עם התפרקות התא המשפחתי. עם זאת, משמורת משותפת צריכה להיות הסדר כן ואמיתי ולא טקטיקה משפטית להפחתת מזונות.
לפסקי הדין המאוזכרים בכתבה:
ע"מ 318/05 פלוני נ' פלונית
תמ"ש 16785-09-12 אלמוני נ' פלוני
תמ"ש 26574-04-12 פלונית נ' אלמוני
* עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין