"תיק מעורר חלחלה", כך כינה ביה"ד הרבני בתל-אביב מקרה שבו נדונו שורה של מחלוקות בין אישה לבעלה, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בבתם הקטנה לאורך שנים. הדיינים קבעו: הרכוש יחולק בצורה לא שוויונית בשל העול הכלכלי שהוטל על האישה.
הבעל הודה בביצוע מעשים מגונים חמורים בבתו הצעירה מאז מלאו לה שש שנים, ועד שנעצר בשנת 2015, כשבתו כבר בת 15. התיק הפלילי הסתיים בהסדר טיעון, במסגרתו הוא נשלח ל-4.5 שנות מאסר, ושילם פיצוי לבתו.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
הבעל הגיש תביעת גירושין כנגד האישה בשנת 2005, כמה חודשים לאחר תחילת ההליכים הפליליים.
ההליכים החלו בבית הדין בפתח תקווה, ולאחר מכן נדונו בבית הדין הרבני הגדול, בעקבות ערעור האישה על החלטות בנושא עיקולים ומזונות זמניים. מאוחר יותר, בשל בקשת האישה לפסילת אחד הדיינים, החליט נשיא בית הדין הגדול להעביר את התיק אל ביה"ד בתל-אביב.
בשנת 2010, הצדדים התגרשו בהסכמה והמשיכו לדון בעניינים שבמחלוקת.
הצדדים האשימו זה את זה בהרס חיי הנישואין בעקבות העניין הפלילי. על אף שהודה בבית המשפט, הבעל טען בבית הדין שלא היו הדברים מעולם. לדבריו, הוא הודה במה שהודה כדי לגונן על בתו, שלא תצטרך להעיד בבית המשפט.
הבעל אף העלה טענת "מורדת", וסבר, בין היתר, שהוא פטור מכתובה מאוחרת שנתן לאישה, על סך חצי מיליון שקל. הוא טען כי הכתובה התקפה היחידה היא כתובה קודמת, שערכה הנומינלי אפסי.
האישה טענה שהבעל עשה כתובה חדשה מפני שערכה של הראשונה נשחק לחלוטין, כדי להראות את אהבתו, ומתוך רגשות אשם.
בנוגע לאיזון המשאבים, האישה טענה שאלימות קיצונית של בן זוג מהווה עילה לחלוקת הנכסים באופן לא שוויוני, מה גם שמעשיו החמורים של הבעל אילצו אותה לעצור את התקדמותה המקצועית ולהקדיש זמן לטיפול בבתה, שהיה כרוך בהוצאות רבות.
מעבר לכך, השניים נחלקו בעוד שורה של סוגיות הנוגעות להחזר מזונות, שימוש בדירה, רכב, ועניינים אחרים.
לא אומר אמת
הרב עידו שחר ציין כי מדובר ב"תיק מעורר חלחלה" וסקר בהרחבה את ההליכים והטענות בתיק מתחילתו ועד סופו.
בנוגע לפרשה הפלילית, הדיין כתב על טענות הבעל "שאין בהן אמת בלשון המעטה", והבהיר שגם לפי ההלכה היהודית, אדם שהודה בפני עדים אינו יכול לחזור בו.
כמו כן, הדיין דחה את טענות "המורדת" וציין כי "הגירושין לא יצאו מהאישה אלא מהאיש שעשה מעשים חמורים בבתו".
הדיין אף קבע כי ההתחייבות בכתובה המאוחרת שרירה וקיימת, וניתנה מתוך רצון וסגולה לשלום בית.
בסוגיות חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, הדיין קבע כי יש "לערוך איזון שאינו שוויוני המשקף את הפגיעה הכלכלית שגרם הבעל לאישה, ולהגדיל את חלקה של האישה בנכסים המאוזנים".
"הגם שמדובר בנזקים שיתהוו לאחר מועד הקרע, תחילתם כעשור לפני הפירוד ומועד הקרע", הבהיר הדיין.
פסק הדין, אליו הצטרפו אב"ד הרב שלמה שטסמן והרב אייל יוסף, נחתם בשורה של החלטות. נפסק כי האישה זכאית לכתובה ולתוספת כתובה. כמו כן, נכסי הצדדים יאוזנו באופן שאינו שוויוני, לטובת האישה, באופן שחלקה יגדל בסך של 150 אלף שקל.
עוד נקבע, בין היתר, כי האישה תשלם לבעל עבור השימוש שעשתה בחלקו בדירתם המשותפת, והשיתוף בדירת הצדדים יפורק לאלתר. לאישה תהיה זכות קדימה לרכוש את הדירה.
- ב"כ התובעת: עו"ד אברהם אינדורסקי
- ב"כ הנתבע: טו"ר קלמן זילבר
* עורכת דין יעל קרן עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין