המנכ"ל, שהוצב בסין, פוטר בשנת 2012 ותבע מהחברה פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין, הפרשי פיצויים ושאר זכויות סוציאליות. בפסק הדין עלו תובנות מעניינות לגבי כנות הזמנתו לשימוע ואופן חישוב פיצויי הפיטורים. בסך הכל נפסקו לו כ-100 אלף שקל, כמחצית מתוכם על הפרת זכות השימוע.
התובע שימש במשך כ-5 שנים וחצי (2007-2012) כמנכ"ל בחברת-הבת של יצרנית מוצרי הבנייה "קפרו תעשיות" שפועלת בסין. לטענת התובע הוא מילא את תפקידו במקצועיות ובמסירות, עבד 6-7 ימים בשבוע, לעיתים יותר מ-12 שעות ביום ואף זכה לשבחים רבים.
פיטורים בהפתעה?
עורך דין דיני עבודה
בדצמבר 2012 הוא נקרא לשיחה דחופה אצל מנכ"ל החברה שלתדהמתו הודיע לו על פיטוריו. לאחר השיחה הוא קיבל לידיו הזמנה לשימוע שיתקיים יומיים לאחר מכן, אולם הוא הבין שזה לא ישנה דבר וההחלטה בעניינו כבר נלקחה. מספר חודשים לאחר מכן הוא הגיש את התביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
במענה לתביעה נטען שלהחלטת החברה קדמה תקופה ארוכה של ירידה ממשית בתפקוד המקצועי של התובע. לטענתה, במהלך השנה האחרונה לעבודתו, התקיימו בין המנכ"ל לבין התובע שיחות אישיות רבות בהן הובהר לו כי הוא לא מתאים את עצמו להתפתחות המפעל בסין – כך שהתובע ידע כי הוא נמצא בתקופת מבחן. עוד נטען כי המנכ"ל לא פיטר אותו באותה שיחה אחרונה אלא הודיע לו כי שוקלים לסיים את עבודתו, כך שהחברה פעלה כחוק.
לאפשר לעובד להתכונן
השופטת עידית איצקוביץ ניסתה להבין מה באמת הייתה המשמעות של אותה שיחה עם המנכ"ל, ועל סמך העדויות והראיות, החליטה כי גרסתו של התובע לשיחה מהימנה יותר.
השופטת התרשמה שהתובע נפגע מאד לאחר השיחה ולכן לא ראה בהזמנה לשימוע אלא עניין טקסי בלבד, שלא ישנה את רוע הגזירה. ואכן, גם לטעמה של השופטת, זימון לשימוע שיתקיים יומיים לאחר ההתרעה הראשונה נראה יותר כמו "כסת"ח", שכן יומיים אינם פרק זמן סביר המאפשר לתובע להתכונן לשימוע על מנת שיוכל להתגונן מפני הטענות נגדו. אי-לכך השופטת קבעה שהתובע לא זומן לשימוע כחוק והוא זכאי לפיצוי של 55,000 שקל בגין פיטורים שלא כדין.
מחלוקת נוספת שעלתה הייתה לגבי פיצויי הפיטורים. התובע טען כי החברה לא שילמה לו את מלוא הפיצויים בהתחשב בכך שחלק מהשכר שולם לו בישראל וחלק בסין. החברה טענה כי ערכה חישוב רק לפי השכר בישראל, כיוון שהשכר שקיבל התובע בסין כלל בתוכו כבר את פיצויי הפיטורים.
השופטת קיבלה את טענת התובע לפיה יש לכלול גם את השכר שקיבל בסין כחלק מהמשכורת הבסיסית לחישוב הפיצויים. הכללת פיצויי פיטורים בתוך השכר, קבעה השופטת, דורשת אישור של שר העבודה, ואישור כזה לא ניתן. לאור זאת הנתבעת חויבה גם ב-31,529 שקל בגין הפרשי פיצויי פיטורים. בנוסף נפסקו לתובע החזרי הוצאות רפואיות של 14,000 שקל.
טענה נוספת של התובע עסקה בהחזרים על הפחתת שכר שבוצעה בשלב מסוים עקב בעיות כלכליות במפעל. התובע טען כי החברה את התחייבותה להחזיר לו את הכסף לאחר שהמפעל יחזור לפסי רווחיות. אלא שהפעם השופטת קיבלה את גרסת החברה שמעולם לא נתנה התחייבות כזו ודחתה רכיב זה של התביעה.
בסופו של דבר, אם כך, התביעה התקבלה חלקית והחברה וחויבה לשלם לתובע 103,593 שקלים, בנוסף ל-11,000 שקל בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד אופיר פוזנר, עו"ד עופר קובץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עידית בצר
* עורך דין יעקב לביא עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין