עובדת בכירה בחברת הייטק אמנם פוטרה לאחר שחלף פרק הזמן שבו אסור לפטר אישה שחוזרת מחופשת לידה (60 יום), אך השופטת מצאה שיקולים זרים ופגמים בהתנהלות החברה שהכתימו את פיטוריה. החברה תשלם לה כ-50 אלף שקל.
האישה החלה לעבוד בחברת "הורייזן" בשנת 2008 בתחום גיוס עובדים. עם הזמן היא קודמה ובתפקידה האחרון עבדה כמנהלת משאבי אנוש. "כל הכבוד, תמשיכי כך", כתב לה מנכ"ל החברה במייל בטרם יצאה לחופשת לידה בסוף שנת 2011.
לשאלות על דיני עבודה:
כנסו לפורום דיני עבודה של אתר פסקדין
החופשה הסתיימה והאישה חזרה לעבודה. כחודשיים וחצי אחר כך, היא קיבלה הזמנה לשימוע שייערך למחרת, "במטרה לשקול את המשך העסקתך בחברה", נכתב לה. שלושה ימים אחרי השימוע היא פוטרה, ועוד באותו יום עדכנה הנהלת החברה את כל העובדים.
בעקבות זאת הגישה העובדת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
היא טענה שפוטרה בגלל הורותה ומאחר שהנתבעת העדיפה את מי שהחליפה אותה בחופשת הלידה. לדבריה, נימוקי הנתבעת בדבר עבודה לקויה היו רק תירוץ, שכן טענות אלו עלו רק לאחר חזרתה מחופשת לידה. לפני הלידה, לדבריה, היא אף קיבלה בונוסים.
לשיטתה, מרגע שחזרה לעבודה החלה הנתבעת להתנכל לה, לקחה שני מקרים שוליים –סימולציית השכר ותיקון מחשב סמוך למועד המשכורות – והוציאה אותם מפרופורציות.
לטענתה, הנתבעת תכננה מראש שלא לאפשר לה להשתלב בחזרה בעבודה אלא להחליפה בהזדמנות הראשונה במי שהייתה מחליפתה.
עוד טענה התובעת כי השימוע שערכו לה פסול ונגוע בחוסר תום לב, כיוון שנעשה בהתראה של יום, והזימון אליו נוסח בצורה עמומה שלא אפשרה לה להתגונן.
הנתבעת טענה שהתובעת פוטרה רק בשל התנהלות לא ראויה וכשלים בתפקודה עוד לפני יציאתה לחופשת לידה, כולל מערכת יחסים עכורה עם חלק מעובדי החברה ומנהליה.
עוד נטען כי לתובעת ניתנו התראות חוזרות ונשנות שבהן התבקשה לשנות את התנהלותה.
עם זאת, בבית המשפט מנכ"ל החברה העיד במפורש כי ההחלטה על פיטוריה של התובעת התקבלה לפני הזמנתה לשימוע.
דרך לא ראויה
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה שבשימוע אכן נפלו פגמים מהותיים, שכן הזימון היה עמום וכוללני וניתן בהתראה של יום אחד. לכן, השימוע לא נערך "בלב נקי ונפש חפצה", התובעת לא קיבלה הזדמנות אמיתית לשנות את דעתם של הממונים עליה, והפור נפל עוד לפני כן.
בנוסף, השופטת קבעה שהנתבעת נהגה בחוסר תום לב. הדרך שבה נקטה – פיטורים "מהרגע להרגע", מייל מיידי לכל העובדים והרחקתה המיידית של העובדת ללא אפשרות להיפרד מהעובדים בצורה מכובדת – אינה ראויה.
עוד נקבע כי אמנם התובעת פוטרה כ-75 ימים לאחר שובה לעבודה, ולא בתקופה שבה אסור לפטר אישה שחוזרת מחופשת לידה (60 יום), אך ההחלטה לפטר אותה הוכתמה בשיקולים זרים ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
השופטת אמנם התרשמה שהתובעת פוטרה גם בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה, אך ההריון וההורות נלקחו בחשבון כחלק משיקולי הנתבעת ודי בכך.
אמנם מותר להעדיף מחליף של עובד, ציינה השופטת, אך רק לאחר שניתנת לעובד הזדמנות להוכיח את עצמו ובכפוף לחובת תום הלב ומגבלות אחרות.
בסיכומו של דבר, השופטת חייבה את הנתבעת לשלם לתובעת 25,500 שקל בגין פגמים בשימוע, 10,000 פיצוי על פיטורים שלא כדין ו-10,000 על עגמת נפש. עוד נקבע כי הנתבעת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד הדר פלד טל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שלמה בכור
* עו"ד מוטי בר-לב עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין